ב-2017 ביונסה היא הזמרת הכי מרוויחה, האמנית הכי חשובה והמלכה הבלתי מעוררת של עולם הפופ המודרני, אבל האם היא באמת ראויה לכל הכבוד הזה? אחרי הכל, בשנה האחרונה היא לא הוציאה להיט חדש, שלא נדבר על אלבום שלם. למעשה, אם מסתכלים אחורה, מגלים שכבר במשך שנים הזמרת לא שחררה איזה להיט מסיבות ענק או המנון מרגש ששיגע את העולם (עם כל הכבוד, "Formation" לא נחשב).
אז איך קרה שכמעט עשור אחרי שחדלה להיות מכונת הלהיטים שהעולם הכיר עוד באלבום הבכורה שלה (שכלל בין היתר את "Crazy in Love" ו-"Baby Boy"), היא עדיין נחשבת לכוכבת הבלתי מעורערת של עולם המוזיקה? היא הבינה שהיא קונצנזוס, וב-2011, כשהסינגלים שהוציאה זכו להצלחה מינורית והוגדרו ככישלון בהשוואה לשיריה הקודמים, היא עשתה את הצעד החכם ותייגה את עצמה כ"אמנית שמוציאה יצירות מופת".
במקום לקדם את אלבומיה עם סינגלים (כפי שנהוג), היא פשוט הוציאה אותם תחת שם המותג "ביונסה" וסמכה על המעריצים שיקנו אותם. "למונייד" היה קודם כל מאורע ויזואלי, אחר כך אלבום, ואז שירים. ייתכן שאם היו יוצאים סינגלים קודם האלבומים לא היו מצליחים כל כך, אבל אחרי שמיליוני מעריצים קונים את האלבום תוך כמה שבועות, קשה לעצור את כדור השלג המאסיבי שנוצר. כשהוא יהיה אצלך בפלייליסט אתה תלמד לאהוב אותו גם אם החומרים שנכללים בו לא מתקרבים ללהיטי הענק שקווין בי הוציאה בעבר.
אי אפשר להגיד שזה לא עבד. בשיטה הזו היא הצליחה פעמיים ("Beyonce" מ-2013 ו-"Lemonade" מ-2016) ואהדת המעריצים המוגזמת התחזקה בזכות העניין שהיה סביב המוזיקה החדשה של בי (הריונות, בגידות ואלימות בין בני המשפחה), אבל לקראת סופו של העשור ביונסה קלטה משהו. יש קריטריון אחד בו שאר האמנים הגדולים של השנים האחרונות מנצחים אותה: לעומתם, לה אין להיטים אמיתיים שיצעדו למענה במצעדי העשור.
ביונסה לא הוציאה אפילו שיר אחד שכבש את מצעד הבילבורד האמריקאי (מצעד המוזיקה הרשמי של ארה"ב והנחשב בעולם), בעוד שבעשור הקודם היא הצליחה לעשות את זה 7 פעמים (חמש כאמנית סולו, פעמיים נוספות כחברה בדסטיניז צ'יילד). לשם השוואה, מ-2010 ריהאנה שחררה 9 שירים שהגיעו למקום הראשון במצעד, קייטי פרי עם 8 שירים. ברונו מארס שחרר עם 7, ג'סטין ביבר וטיילור סוויפט הוציאו כל אחד 5 שירים במקום הראשון ואפילו אדל הבריטית כבשה את המצעד הנחשק עם 4 שירים. וכמה ביונסה? אפס.
לביונסה נמאס להיות מזוהה בעיני הדור הצעיר כזמרת עם שם גדול ולהיטים בינוניים, אבל מה קורה אם אין לה מוזה ליצור להיט ענק? או שלא בא לה לקנות אחד כזה ממפיק כלשהו כי זה לא מרגיש אותנטי? למזלה קיימת דרך נוספת - להצטרף לשיר של מישהו אחר. מעין השקעה בטוחה. ואחרי הכל, מי לא ירצה להוסיף את השם ביונסה לשיר שלו? היא ניסתה לעשות זאת מכמה כיוונים. ראשית, היא עשתה את המהלך שג'סטין ביבר עשה עם "Despacito", וקפצה על הגל הלטיני עם המתחרה הגדול שלו, "Mi Gente" של ג'יי באלווין ווילי ויליאם, אבל לא ממש הצליח והיא ספגה ביקורות קשות.
בסוף השבוע האחרון ביונסה חזרה על המהלך בפעם השלישית עם "Perfect" של אד שירן, שרבים מגדירים כלהיט בהתהוות. כפי שזה נראה, הפעם הדואט יכבוש את המצעדים ובכך יסייע לביונסה להגיע להישג הנחשק. לעומת הפעמיים הקודמות, המעריצים מאוד מפרגנים על החיבור. אולי זה ישנה את המצב, כי עד כה, כל דבר שביונסה נגעה בו בתקופה האחרונה הפך מלהיט מובטח לחורבן עבור האמן שאליו היא חברה. מקווים שזה לא יהיה המקרה עם החדש של שירן.
לביונסה יש מספיק זמן כדי לגמור את העשור הנוכחי עם אלבום נוסף. הוא יכול להיות פרויקט אישי וסודי שהעבודה עליו תתבצע בחשאיות באחוזה שלה ושל ג'יי זי והוא יכול להיות אלבום מרובה מפיקים מוזיקליים מהשורה הראשונה. היא יכולה לקדם אותו עם שלושה סינגלים שילוו בקליפים מושקעים, או לעשות ביונסה ולהוציא אותו בהפתעה. מה שבאמת מסקרן לדעת הוא האם היא תצליח להביא לנו סוף סוף שירים שיהפכו לקלאסיקות כמו "Single Ladies" ו"Crazy in Love", או שהיא תבחר גם הפעם להמשיך עם הקו הבינוני של שירים תקופתיים ומהנים, ותסתפק בזה.