דנה לפידות מוציאה את השיר "ניו יורק" אליו נחשפנו כבר במופע ההשקה לאלבומה השני. עם שיר רוק שמתחיל בתופים וליווי בסטייל של מייקל ג'קסון, ובהמשך מלודיה שמזכירה את "יום קדוש" של גלעב שגב, היא מגיעה עד פזמון רוקיסטי מנצח, מהסוג שחובבי הז'אנר חיים בשבילו ויכולים לשמוע שעות בלופ, ולא מתיישן, גם אם שמענו כאלה בעבר עשרות מזמרות כמו אנוק, מרדית' ברוקס, דולורס או'רידיאן (הקראנבריז), סמנת'ה ספריקלינג (ספרון, "רפובליקה") ואבריל לאבין. הטקסט שמפנטז על חיים ב"תפוח הגדול" הולך על "שמלה מניו יורק" שמרפרר אפילו ל"השמלה ממדריד" של מוניקה סקס. נחמד.
לפידות כתבה את המילים עם אמה חנה והלחינה עם בן זוגה שמוליק וקסלר. לעיבוד ולהפקה המוזיקלית אחראי דני שניידמן. היא מנסה להישמע כאן חו"לית וזה די מצליח לה. מדובר, כמו שכבר נכתב כאן לא פעם, בזמרת שבלי להתבייש הולכת על רוק-מיינסטרים חצי-כבד שנועד לתת בראש מבלי להרתיע, וזה עובד. האם הפעם הרדיו יחרוג ממנהגו וילך עם הקו? הלוואי.
"ניו יורק"
"שולחת מבטים כחולים במקום עיניים, נוצץ על הריסים שחור על השפתיים / יום ועוד יום, נגמר היום, עם וויסקי וסיגריה, קר כבר מאוחר, תסריט מוכר, רוקדת כל הלילה
פזמון: שם בסוף העולם, שמלה מניו יורק שיער פרוע, איך את לא מבינה, הרגל מגונה הימור ידוע, בעולם הזה
עולה על הבמה שומעים היא מזייפת, אפילו ראש העיר מכריז היא משתמשת , במי? / יום ועוד יום, נגמר היום, עם וויסקי וסיגריה, קר כבר מאוחר, תסריט מוכר, לא נרדמת כל הלילה
פזמון: שם בסוף העולם, שמלה מניו יורק שיער פרוע, איך את לא מבינה, הרגל מגונה הימור ידוע, בעולם הזה"