להקת האינדי-רוק "ערופי שפתיים", הפועלת כבר שבע שנים (וקרוייה על שם ספרו של דוד אבידן "ברזים ערופי שפתיים") מוציאה את אלבום הבכורה שלה "אל המדרון" בלייבל האינדי המתמחה "פית/קית". האלבום הוקלט ומוקסס בבית פית/קית על ידי אריאל קליינר, בהפקת הלהקה. מתוכו בחרו חברי ההרכב להשמיע את השירים "מישהו אחר", "ראש העיר", "ערב של שתייה" ו"שלגוני פצעים".
האלבום יושק מחר, שבת, 21 באוגוסט 2010 בשעה 18:00 בתל אביב על גג הבניין רבניצקי 3 (או טברסקי 8-10). בהשקה ישתתפו ההרכבים "נוודי האוכף", "ZAKA" וכמובן הופעה חגיגית של "ערופי שפתיים" עצמם, כולל מסיבה מגניבה לפני ואחרי ההופעות.
ב"ערופי שפתיים", שפועלים משנת 2003, חברים כיום אלעד זאב (שירה, גיטרה), עודד ורטש (בס), יונתן כדן (גיטרה), יובל גוטמן (תופים) ואריאל קליינר (קלידים). מדובר בסופר-גרופ של הלייבל "פית/קית" - כל חברי הלהקה מנגנים או ניגנו גם בהרכבים אחרים החתומים בלייבל האינדי, כמו "שוורצע קינדר", "Evil Speakers", "מורה חיילת", "מורה מחליפה", "מורחת לאקום", "דיסקואלסטי", "פג אדיר" ועוד.
אולם "ערופי שפתיים", מספרים בלייבל, היו שם לפני כולם, הם הבסיס ממנו הכל צמח. אלעד זאב ועודד ורטש ניגנו ביחד בלהקה בשם "פנאי" ב-2002, וכשצירפו אליהם את יונתן כדן ב-2003 הפכו ל"ערופי שפתיים". מאז הספיקה הלהקה לעבור לא מעט גלגולים, פירוקים זמניים ואיחודים טבעיים, אך עם כל שינוי פרסונלי, הגרעין הבסיסי של זאב, ורטש וכדן נשאר.
במשך השנים הופיעו שירים של "ערופי שפתיים" באוספים של פית/קית, של ה"גרביצקי" ושל ה"בלום בר". הם אף הוציאו שני סינגלים ב-2004, אך האלבום המיוחל התמהמה. מהכשרון של אלעד זאב ניתן היה להתרשם גם באלבום הסולו שלו, "אל תפחד מהמחשב" (פית/קית, 2007). ב"ערופי שפתיים" הוא פועל בקבוצה, כפרונטמן של להקת אינדי-רוק אנרגטית וכעוסה, שמרגשת את הקהל בהופעות.
האלבום "אל המדרון", כך כותבים אנשי הלייבל, מסכם תקופה ארוכה של פעילות. כמו ששמו מרמז, המאזין יוצא למסע מטה דרך המנונים ולחנים קליטים המציירים נקודות מבט שונות של התבוננות על הממסד מבפנים, והחוצה אל המציאות היומיומית, תוך זלזול במציאות ואנטי-התמרכזות - תופעות שזוכות להתייחסות בטקסטים. לפעמים נקודת המבט היא צינית, אבל אף פעם לא לגמרי.
בשירים ותיקים כמו "חלודה", "קהל היעד" ו"החוצה החוצה" שולט כעס הנעורים, ומן העבר השני ניצבת תחושת הבדיעבד, ההבנה שהעתיד כבר מאחוריך, שהכל כבר התרחש. "לא תבין לעולם איפה יכולת לשגות", שר אלעד זאב ב"רקדן", השיר הפותח את האלבום. שיר הנושא, "אל המדרון", כבר משלים עם האסקפיזם ועם הנוסחאות שהועלו ב"קהל היעד".