1. שבוע שלישי ברציפות: "חרבו דרבו" של נס וסטילה במקום הראשון בהיטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל. לפי הפער בקצב ההאזנות בשירותי הסטרימינג (ספציפית יוטיוב וספוטיפיי) להיט המלחמה, שעורר את זעמם של מיה קאליפה ואל-ג'זירה, לא הולך לשום מקום. ולא רק שהוא לא הולך לשום מקום, אלא הוא עוזר ל"תיק קטן" להיט הפריצה של צמד הראפרים לחזור למצעד והשבוע הוא במקום 21.

  2. "פחד אלוהים" של כפיר צפריר, להיט הטיקטוק של הרגע כנראה גם הוא לא הולך לשום מקום. השבוע הוא קופץ למקום 4 (עלייה של שלושה מקומות). זה נכון שאסקפיזם הפך כבר למונח שחוק, אבל במקור, שיר כמו "פחד אלוהים" הוא בדיוק הכוונה. בינו לבין רוח התקופה אין שום קשר: לא בסאונד הטרופי, לא במילים של השיר וגם לא בתאריך היציאה שלו (יצא כמעט לפני כשנה).

  3. "משהו אמיתי בעיניים" של ששון איפרם שאולוב מטפס לאט ובזהירות לחמישייה הראשונה של המצעד. מיקום שיא לשיר שכבר הפך להמנון בבסיסי צה"ל. לשאולוב יש בסך הכל 7 שירים במצעד.

  4. קצת משמח לדעת שאנשים עדיין מצליחים להאזין למוזיקה שיצאה לפני המלחמה ואפילו יותר משמח לגלות ש"עזבת ת'בית" חווה עלייה בשבועות האחרונים (השבוע במקום 21). הלהיט של פלד, שכולל סמפול מחרפן מ"תשובה לאהבה" של זולה ממברס, הגיע כבר לעשירייה הראשונה אבל המלחמה קטעה את ההצלחה שלו. יש שירים, ובעיקר אמנים, שאפשר לומר בלי בושה שמגיע להם ופלד הוא אחד מהם.

    ראפר עם בייס לא קטן שבאופן עקבי מוציא להיטי שטח, אבל בגלל האופי השמרני של המדיות השמרניות, הם לא זכו להפצה רחבה. מזל שאנחנו בעידן של פוסט שומרי הסף.

  5. חנוכה אמנם נגמר בסוף השבוע הנוכחי, אבל זה יפה לראות ש"מחרוזת חנוכה" של איציק אשל במקום 34 השבוע במצעד, אחרי שנכנס לראשונה בשבוע שעבר במקום 67.

  6. "מי משוגע" של דודא גאנג הוסר מספוטיפיי לפני כשבועיים, ובכל זאת הוא הצליח להיכנס למצעד השבוע לראשונה למקום 38. בלי האזנות בספוטיפיי יהיה קשה לשיר של דודא, ליעד מאיר, רון חיון וזיו שביט לטפס גבוה אבל בינתיים נראה שהם מצליחים יופי.

  7. מתוך 100 שירים שנכנסו למצעד, השבוע יש בסך הכל 6 שירים בלועזית. הישראלים בשנים האחרונות מאזינים פחות ופחות למוזיקה בינלאומית (להוציא ספרדית מהמשוואה) והמלחמה גמרה את העסק לחלוטין. וזה לא שאין שירים טובים, כנראה שאין להם איפה להיחשף.

    איזה שירים כן נכנסו? Greedy של טייט מקריי, Si No Estás של איניגו קינטרו, Strangers של קניה גרייס, I Wanna Be Yours של ארקטיק מאנקיז, vampire של אוליביה רודריגו ו-Paint The Town Red של דוג'ה קאט. נדמה שאין אפילו צורך לעשות סיכום שנתי הפעם.