למצעד המלא של היטליסט 

שירי מימון הכריזה השבוע על מופע חדש עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אחרי שהופיעה איתה בשנה שעברה בהיכל התרבות בתל אביב. השנה היא השתדרגה כבר אל היכל מנורה. "זה עבד כל כך טוב, והיה כל כך מרגש שאמרתי יאללה, שנה אחרי נעשה עוד מופע. במנורה עוד לא הייתי, גם הם לא, אז זה מרגש כפליים", היא סיפרה בראיון למאקו היטליסט ברדיו לתל אביב.

יש חששות?
"מה אתה חושב, תגיד לי? אני כבר חצי שנה מנסה לעבוד על הדבר הזה. אני אומרת מנסה כי זה כל הזמן מלא בתהפוכות ושינויים. והתרגשות טובה ופתאום התרגשות פחות טובה. אולי זה לא יצליח? ברגע שזה נסגר והמכירה נפתחה, אז אין איזשהי הקלה - דווקא ההפך, מתחיל סיבוב חדש של 'הלוואי ואנשים ירצו לבוא לראות את זה, ויקנו כרטיסים'".

"חששות תמיד קיימים, אבל צריך להעז ואני באמת בורכתי בזה שאני עושה את מה שאני אוהבת, ותכלס, מה שאני הכי טובה בו. אני לא טובה בשום דבר אחר. למצוא את עצמי על הבמה המדהימה הזו, עם תשעים נגנים, אני גם משלבת את הלהקה שלי, בתוך כל הסיפור, שזה אחד השינויים מהמופע בהיכל תרבות. אני רוצה שהמופע יהיה יותר פופ".

האזינו לתוכנית המלאה

שירי מימון ופופ אלה מונחים שהולכים יד ביד. עוד מאז "השקט שנשאר" ו"אהבה קטנה" מ-2005, אלא שלפני כמה שנים היא לקחה את זה אפילו עוד יותר לקצה מבחינתה. גם בקליפ של "טיפה" ב-2021 וגם במופע שלה מאותה תקופה "לייב אנד פארטי", היא הייתה מופיעה בבגד גוף. בחירה שלא כולם התחברו אליה, והיום היא מדברת על זה בשיא הכנות.

"בוא נגיד את האמת: עברתי את משבר גיל הארבעים, זה היה מאוד ברור, מאוד מאוד ברור אפילו", היא אומרת ונקרעת מצחוק תוך כדי, "זה היה רגע לפני שהבאתי את הבת השלישית שלי, כן? היה איזה משבר כזה כי אני אחרי שני ילדים, ואני אומרת בואנה, את נראית פצצה. את בת ארבעים, מה את לא יכולה לעשות מה שהן עושות? 'תראי את ביונסה, תראי את ג'ניפר לופז'.

"עליתי על בגד גוף בערך מ'נשימה', זה היה מגיל 38 עד 40. אני אמרתי זהו, אני עפה על החיים. עשיתי את 'טיפה', עשיתי עוד כמה שירים, היה את 'גן עדן' ו'וויטני' ושירים שהם מאוד שירי נשמה כאלה, ועשיתי מופע מטורף, הייתי עולה עם הנגנים ואז הייתי עולה על בגד גוף ומתחילה לרקוד בת ילדה בת 16".

וזהו עבר?
"זה היה איזה פייז כזה, שעברתי אותו שנהניתי ממנו, אני לא מצטערת עליו. יש מצב שאנשים הסתכלו עליי מהצד כזה ואמרו 'מה קורה לה? היא קצת איבדה את זה', אבל לא היה אכפת לי כל כך. כאילו, הייתי צריכה רגע את הקיצון הזה בשביל להתאזן ולחזור קצת לעצמי, ועשיתי עוד ילדה על הדרך".

במקביל להופעה של מימון בהיכל מנורה ב-1 באפריל, גם חברתה הטובה והשותפה מ"הכוכב הבא לאירוויזיון" מעלה את המופע שלה באותו תאריך. "לא תיאמנו, אנחנו לא מתאמות אף פעם. גם כשאנחנו שרות ביחד אנחנו נפגשות על הבמה, וזה כל הקסם. יואו ואמרתי לה שאני צריכה לבוא לראות אותו".

איך זה עובד אצל אומנים חברים, יש קנאה?
"אני חושבת שכל עוד את מודעת לעצמך זה מכניס לפרופורציות. אתה יודע, יש גלים של אומנים חדשים מדהימים שהדרך שלהם הייתה מאוד קצרה עד שהם הגיעו למנורה. אז אתה לא יכול להשוות את זה למה שקורה, ומצד שני, יש כאן אמנים שנמצאים כאן 40-30 שנה שעדיין לא הגיעה או לא רוצים להופיע שם".

"אני לא אוהבת להסתכל החוצה. יש לי איזה מקום שלי שאני לא מקנאה, אני יכולה להסתכל ולהגיד 'איזה יופי, אני רוצה גם', אבל אין לי את הרגש הזה. אני לא קוראת לזה קנאה, אני קוראת לזה אולי באמת משהו שנותן לך מוטיבציה. בסוף מה שמניע לפעולה זה איזשהו רעב ותשוק למקצוע, ולאו דווקא מה שאחרים עושים".

"אני יכולה להגיד לך שמירי (מסיקה) וגם קרן, אבל אפילו שהיא מירי חברה מאוד קרובה שלי, כאילו היא עושה 'שיקגו' ואני עשיתי את התפקיד בברודווי ודיברנו על זה והיא גם עשתה פילהרמונית בהיכל התרבות אחרי, היא לא אמרה 'אוף, עשית לפני', זה מן 'אני חייבת לבוא לראות אותך, ואני חייבת לבוא אלייך'. אני חושבת דווקא שאצלנו בקליקה שלנו יש מלא מלא פרגון, אני רואה גם את ההצלחה של עדן (חסון), את ההצלחה של איתי (לוי), אלה חברים שלי. אני מתרגשת בשבילם. אני חושבת שזה משאיר אותך במקום מה זה בריא".

התוכנית של mako היטליסט בכל יום חמישי ב-22:00 ברדיו תל אביב ולאחר מכן בספוטיפיי