סטטיק ובן אל, עומר אדם, ג'ורדי, רון ביטון וצילומים בלוס אנג'לס. על הנייר - לכאורה, האיפי החדש שיצא שלשום אמור היה להיות פצצה שתרעיד את המדינה. אבל כמו השם של הפרויקט, גם במקרה הזה הכל לכאורה. שלושת השירים די מאכזבים, בעיקר כי הם לא באמת שירים: "אל תדליק אותי סתם", "אהבתי לך" ו"לכאורה" אמנם מתנהגים כמו להיטים, נשמעים כמו להיטים ואפילו נראים כמו להיטים, אבל בתכלס מדובר בתרמית פירמידה שמתחילה מלמעלה דרך הזמרים, ממשיכה לאנשים שעבדו איתם ומגיעה עד הצילומים.
התפוצצות הטיקטוק בישראל עשתה המון דברים טובים, כי בסוף מדובר בעוד פלטפורמה של העולם החדש שמורכב מנתוני האזנה (של המשתמשים) ולא נתוני השמעה (של עורכים מוזיקליים), והיא אמורה לעזור לאמני שטח או לאמנים לא מוכרים לחדור ללב הציבור, בלי מכונות יח"צ משומנות שמכירות את האנשים הנכונים ברדיו.
אבל לפלטפורמה הזו יש גם תופעות לוואי מורידות. המון פעמים, כמו במקרה הזה, דווקא הכוכבים הגדולים משקיעים את רוב המאמץ ב-15 שניות קליטות מאוד עם "קטע" - כך שלטיקטורים יהיה עם מה לעבוד והשיר ירוץ ויצבור האזנות - ואז השאר כבר לא כל כך משנה. ב-EP של השלישייה זה בולט מאוד עם השורה "לכאורה - אוי זה רע אוי זה אוי זה רע" שמנסה לעשות את מה שהמילה מועבט (בט בט בט) עשתה למדינה, ו-"אל תדליק אותי סתם" שמשחק על הביטוי השכונתי בווליום מאוד גבוה.
כמה גבוה? בשיר יש 52 שורות. המילה "תדליק", על הטיותיה, מופיעה ב-43 מהן (זה כולל ארבע שורות שבהן היא חוזרת על עצמה פעמיים). נשארנו בסך הכל עם 9 שורות מתוך 52 בלי המילה "תדליק". אגב, גם את הראשוניות על הביטוי הם פספסו - רביד פלוטניק הוציא כבר באוקטובר 2021 את "קוקוריקו (אל תדליקו אותי)" והוא עבד די טוב.
שאר הטקסטים בשירים נשמעים כאילו נלקחו ממחולל שירים, אבל על אמת: "מה מה מה קורה בנות, מה עם הבנים", "אין שום מועדון שאת לא מכירה, אז את פותחת ערב טכנו בדירה, ואף שכן לא מתקשר למשטרה" ו"בלילות לא רוצה לישון רק טכנו וראגטון". טכנו ורגאטון. 2015 התקשרה לסטטיק ואמרה לו "זה לא אני, זה אתה. שחרר". זה נכון שטכנו ורגאטון אמורים להיות שילוב בין עולמות התוכן שלהם: אדם חובב מסיבות טכנו ידוע, וסטטיק, כאמור, הוציא להיט עם המילה רגאטון אי שם לפני 7 שנים.
אבל זה לא רק שהז'אנר הלטיני לא נחשב לאזכור מגניב - גם הטכנו הספיק כבר להישחק בארץ. היו לנו יותר מדי שירים בסגנון, או כאלה שכוללים את המילה, וזה מוזר שהשלישייה שמתיימרת להיות הטופ של הטופ מוציאה שלושה שירים חדשים ששניים מהם כוללים את המילה טכנו. שאר האלמנטים שמוזכרים וכביכול אמורים להיות מגניבים וחדשניים - גם כבר די שחוקים: הם יודעים שהשלוותה ממזמן לא נחשב למועדון מגניב, ושסטטיק עצמו מבלה יותר במועדון "אטלנטה" בת"א. אגב, דן בילזריין שמוזכר גם הוא, הופתע בעצמו לגלות שהוא עדיין רלוונטי למשהו.
החולשה של לכאורה בולטת במיוחד בשיר שאמור להיות יעני היציאה המתוחכמת של הפרויקט, "אהבתי לך". הסגנון והקליפ שקורצים במודעות ללהקות הבנים לא מספיקים, כי בסוף אמור להיות גם תוכן שיגבה את הרעיון והחזות. "בלב גנך אני מוצא אלפי תקוות, ומטאטא את רסיסי האכזבות, ובשבילך אני מסכים, לצלול למים עמוקים, כדי לתקן את שתי עינייך הטובות". מה זה בכלל אומר? הגיע הזמן שסטטיק יממש את הפוטנציאל שלו בתור ראפר וכותב מוכשר.
כמה אפשר להתלהב מהמחשבה על "מה היה קורה אם"? הנה אזכור לביטוי קליט שסטטיק בטוח מכיר: אתה צריך לשים את הכסף שלך איפה שהפה שלך. את תלונות ההעתקה מ-"Just The Two Of Us" אני אשאיר למגיבים ביוטיוב, כי גם עליהם אי אפשר כבר לעבוד.
אז השאלה הגדולה היא בעצם איך קורה ששלושה כוכבי ענק משחררים פרויקט בינוני ומיושן כזה. יכול להיות שהתוצאה נובעת מתוך הלחץ לצלם את "אהבתי לך" בלוס אנג'לס בזמן שצמד הפופ כבר שם, או מהעובדה שעומר עובד חזק מאוד על תיקון התדמית שלו, שנפגעה במיוחד בשנה האחרונה.
איפה סטטיק ובן אל שהעזו לעשות שיר בפורטוגזית עם קצב שאמור היה להכניס מדינה שלמה למיגרנה, או אפילו סטטיק ובן אל שדייקו עם אחד מהלהיטים הגדולים של השנים האחרונות: "יאסו". מהצד של עומר אפשר להעריך את הניסיון שלו להוכיח לכולם שהוא עדיין הכי גדול, ומסוגל לקרוץ לעולמות הפופ שכוללים תנועות ריקוד - אבל עם השתדלות לא הולכים למכולת. ובטח שלא הולכים לאולפן ומקליטים EP כזה. לכאורה.