כבר יותר משנה שאתי ביטון ("פתגם סיני", "רק לאמא") מסתובבת עם "פצצה" בבטן, וממש אתמול שחררה הזמרת בת ה-32 את  "הלב שלי נקי" (יחד עם קליפ עליו עבדה עם תום זוילי ובן גל) סינגל חדש שהוא למעשה שיר היציאה שלה מהארון ואותו הקליטה זמן קצר לפני התפרצות הקורונה. 

אתי, לפני הכל: איך זה הרגיש להסתובב כל כך הרבה זמן בידיעה שתכף הכל ישתנה?
"וואו. אני מודה שלא ישנתי כבר שבועיים. זה מרגש בטירוף, זה נשמע קלישאתי - אבל פתאום אני נושמת. יש מן הרגשה של חופש באוויר, זה מטורף. זה סלע שיורד לי מהלב, לא אבן".

ביטון, שמסתובבת כבר יותר מעשור בתעשיית המוזיקה הישראלית, עבדה על השיר כאמור לפני הקורונה יחד עם תמר יהלומי ויונתן קלימי, אותם היא מגדירה כחברים הכי טובים שלה ושותפי הסוד שהשבוע יצא לעולם. "הם ידעו כל הזמן וזה היה ברור שכשאני אעשה את הצעד הזה הם יהיו שותפים ליצירה הזו", מספרת ביטון בראיון ל-mako. "כתבתי טקסט בנושא קצת לפני הקורונה, שלחתי אותו לתמר, ויום אחרי כבר נכנסנו לאולפן, שפצנו אותו ותוך כמה שעות סיימנו להקליט. אחר כך הגיעה הקורונה, ואז המלחמה וזה התפספס - עד שהרגשתי שהגיע הרגע הנכון".

איך התגובות?
"רוב האנשים שהאזינו לשיר מיד הבינו כי זה גם עלה עם הפוסט שלי בנושא באינסטגרם. בחרתי שזה יהיה ברור כי לא רציתי שיגיעו שאלות. ככה שגם אם השיר לא היה מספיק ברור - אני רוצה לכתוב את זה לקהל שלי באופן אישי".

אבל גם בפוסט עצמו שביטון העלתה אתמול היא לא בחרה להגדיר את עצמה, אלא דיברה על חופש ואהבה עצמית. בסוף היא חתמה אותו עם דגל גאווה שהעניק את ההקשר למי שלא הבין: "אני לא מתעסקת בהגדרות. דיברתי על חופש, על לקום בבוקר ולהיות אני בלי לתת דין וחשבון לאף אחד ופשוט לחיות את חיי, כי בסופו של דבר אני לא פוגעת באף אחד ובסך הכל רוצה להיות מאושרת וזו הדרך שלי. יותר מזה, זה כל כך חשוב מבחינתי להגיע למקום שבו אני שלמה עם עצמי, כי אני יודעת שזה יכול לתת כוח לאנשים שחיים סיפור דומה".

"אני עושה מוזיקה ובסוף אני רוצה לגעת בלבבות ולרגש. אני שמחה ומאושרת שאני נמצאת במקום הזה שאני יכולה לשתף בקול גדול. החל מאתמול בבוקר אני מקבלת אינספור תגובות על חוויות אישיות ובקשות להתייעצות ושאלות וכמה למה. אני פשוט לא מאמינה שאני במקום הזה היום, כי גם אני הייתי שם במקום החשוך והבודד הזה - וזה משפיע על האישיות שלך. כשיצאתי מהארון מול ההורים שלי הרגשתי פתאום משהו אחר. לא כי הסביבה אמרה לי - אלא אני הרגשתי אחרת. לא אגיד בן אדם אחר, אבל סוף סוף הגעתי לשלוות נפש"

הכנסת את זה גם בשיר כשכתבת "מה יהיה עם ההורים".
"רוב הפחדים שלי היו שהמשפחה שלי תקבל הלם ולא תבין את ההשלכות. בהתחלה זה לא היה פשוט אבל אני יכולה להגיד שמהיום הראשון ההורים שלי חיבקו אותי. אני באה מבית מרוקאי מסורתי מבאר שבע, וכשסיפרתי להם בפעם הראשונה אז באמת היה הלם, אי אפשר לנקות את זה, חששתי שהם לא ידעו איך לקבל את זה, אבל ידעתי שכמו שאני עוברת תהליך גם ההורים שלי יצטרכו לעבור תהליך - וכיבדתי את זה. המשפחה שלי מאוד חשובה לי. לפעמים היה קשה להסביר להם איך ייראו באמת החיים שלי, אבל לרגע הם לא עזבו אותי ולרגע לא הרגשתי שאני מאבדת אותם".

קאט לכמה שנים אחורה: ביטון, שמרגישה אבודה בין כל השאלות והחששות, מחליטה לטוס לאומן בשביל להתאוורר ולחפש את האורות המפורסמים של קבר רבי נחמן. "דיברתי עם הקדוש ברוך הוא ימים ולילות כי לא הרגשתי שיש לי עם מי לדבר", היא מתוודה היום. "חזרתי לארץ והתחלתי לשמור שבת. האמונה מאוד חיזקה אותי, הייתי צריכה לדעת שהוא אוהב אותי כמו שהוא ברא אותי".

והיום את כבר יודעת?
"היום כשאני חושבת על זה זה אפילו מצחיק אותי. אני יודעת שהוא אוהב בדיוק כמו שהוא ברא אותי ושאני צריכה לאהוב את עצמי ולעוף על עצמי".

לאחרונה חתמה ביטון ב"אייקון", החברה של רוברטו ושוקי ביטון (בן זוגה של עדן בן זקן), והיא מעידה שעכשיו כשהכל נגמר סוף סוף יש לה את האומץ לעסוק בנושאים שפחדה לדבר עליהם בשירים שלה: "רציתי קודם כל לנצח את עצמי ואז לדבר על זה ממקום של ניצחון ולא לדבר על זה ממקום של כואב לי ואכלו ושתו לי".



ומה עם המוזיקה? ביטון מאוד מאופיינת בשירה שלה והיא נעה בין מזרחית לערבית ומרוקאית, ולמרות שאולי רבים יחשבו שאלו ז'אנרים שלא הולכים באופן טבעי יד ביד עם הקהילה הגאה, לטענתה זו חשיבה מיושנת ודווקא בפן המקצועי היא מעולם לא פחדה: "הרבה שאלו אותי את זה. עם כל המורכבויות שהיו לי, אבל דווקא מזה אף פעם לא דאגתי או חששתי. אני מקבלת חיבוק אדיר ברשתות, זה לא נורמלי".

מה עם זוגיות?
"אני בזוגיות כבר כמעט שלוש שנים ומהמם לי. טוב לי ממש".

הצלחת לשמור ממש טוב על הסוד, אה?
"אני בחורה רצינית (צוחקת). האמת היא שלא שהייתי צריכה להתאמץ יותר מדי - אני בן אדם מאוד פרטי - אבל זה כיף פשוט לחיות. 'יחשבו - לא יחשבו', זה לא מעניין".