חברת ההפקות דה טריפינג (מבית בלוסטון), הודיעה בתחילת השבוע על ביטול האירוע דיי זירו שאמור היה להתקיים בסוף השבוע הבא. בהודעה לעיתונות נמסר שהביטול מגיע לאחר האירועים שנחשפו בתקשורת ויצא נגד מה שהיא מכנה "תאי טרור השערים". לטענתם התופעה "שחודרת לאירועים באלימות תוך רמיסת קהל חף מפשע, היא פצצה מתקתקת". הם הוסיפו שמעמדת בחיי הלילה של ישראל מחייבת אותם "לקחת החלטה אחראית לשים את בטיחות המבלים, כמו גם עובדי ההפקה השונים, בראש סדרי העדיפויות".
דה טריפינג לא לבד, מאז אנחנו מגלים על עוד הפקות גדולות ששוקלות את צעדיהן לאור האירועים האחרונים - כשהאצבע המאשימה אצל כולם מופנית לקהל, במקום רגע לעצור ולחשוב איפה החלק שלהם בביזיון הזה.
הבעיה הראשון היא לוגיסטיקה. איך הגענו למצב שבכניסה לאירועים כמו פסטיבל "זאמנה", בלאק קופי ולמעשה בחלק לא מבוטל מהאירועים, גם בודקים כרטיסים בהתאמה לתעודות זהות וגם עוברים בידוק בטחוני? ברור שיהיה עומס ודוחק בכניסה. במערך לוגיסטי שכבר הוכיח את עצמו כיעיל הרבה יותר, הבליינים מגיעים לעמדת קופות בכניסה, מחליפים את הכרטיסים בצמידים ורק אז נכנסים לתור של עמדת הבידוק - מה שמוריד עומס משמעותי בעמדות הכניסה. אבל מערך כזה דורש עוד קצת עובדים, משמע קצת פחות רווח אז מוותרים, אפילו שכבר שוחטים את הבליינים במחירי כרטיסים ואלכוהול.
בדה טריפינג כאמור, בחרו לכנות את התופעה "טרור שערים" והאשימו את קבוצת הצעירים שמגיעה לאירועים ופורצת את הגדר. כמי שהיה בפסטיבל זאמנה וגם בבלאק קופי, אותה "קבוצת טרוריסטים" מורכבת ממני ומעוד בליינים עם כרטיס אחרי ששילמו לא מעט (גילוי נאות, אני מוזמן לאירועים לטובת סיקור), ומצאו את עצמם מיובשים בכניסה ללא כל סיבה מוצדקת. 
כשמאחורינו הדוחק בלתי נסבל ודוחפים אותנו קדימה – הברירות שנשארו לנו הן להיות "טרוריסטים שפורצים שערים" או לשמור על החיים שלנו ולא להימעך למוות. נכון לעכשיו, באף הפקה שזה קרה לא הצליחו להסביר בצורה הגיונית למה הגענו למצב בכלל שמאות אנשים מחכים בכניסה ומסורבים לכניסה (גם עם כרטיס על שמם ותעודת זהות) או למה באירועים כל כך גדולים, יש כל כך מעט כניסות בכלל?
ומה הלאה? כולי תקווה שלא הרבה מותגים יציטרפו לביטולים האלה ואת הוואקום שנוצר בעקבות הביטול, יתפסו הפקות אחרות כי לקהל הישראלי, שרובו המוחלט מתנהג נהדר ומשלם סכומים מפלצתיים ולעיתים קרובות אפילו חזיריים כדי לראות אמנים שהוא אוהב, מגיע יותר מזה שיכנו אותו "טרוריסטי". בינתיים, אל תפסיקו לרקוד – יש מספיק מועדונים ומספיק פסטיבלים לעשות את זה בהם.
ולכם, המפיקים הישראלים, הגיע הזמן שגם אתם תעשו בדק בית, לא רק הבליינים. לא מעט פעמים הפניתם אצבע מאשימה למשטרה (הרבה פעמים בצדק), אבל את קהל, זה שדואג שתהיה לכם פרנסה, אין לכם שום זכות להאשים - בטח לא כשאתם מחליטים כל פעם מחדש לחסוך כסף על חשבון ביטחון הבליינים.
במקום לחשוב איך אתם עובדים מול או נגד הקהל, תתחילו לחשוב איך אתם עובדים יחד איתו - כדי לשפר את החוויה של כולנו. זה לא מפתיע שחברות קטנות יותר מצליחות לשמור על קהל ישיר עם הקהל, אבל במגה-טיקטס למשל, שולחים משוב לקהל אחרי כל אירוע, כדי להבין מה עבד יותר ומה עבד פחות, וכנראה שזה עובד לטובתם.