היא פרצה לחיינו בסערה בגיל 22, בחורה צעירה ואנרגטית מקריית חיים שהגיעה לעונה הראשונה של "כוכב נולד" עם חלום גדול להיות זמרת מצליחה, ומאז - הכל היסטוריה. שירי מימון כיכבה כמעט על כל במה אפשרית וכמובן גם בברודווי, זכתה במקום הרביעי באירוויזיון כשהיא רק בת 25, גרפה פרסים, שחררה לאוויר העולם אינספור להיטים ותפסה מקום של כבוד בשולחן השופטים של הכוכב הבא (הערב אחרי החדשות, קשת 12). עכשיו, שירי חוגגת את העשור הרביעי לחייה עם מופע חדש – בו היא מגשימה חלום ישן.
"אחרי כוכב נולד רציתי להיות זמרת פופ ובארץ זה היה כמו מילת גנאי", שיתפה שירי בחדשות הבוקר, "זה היה בתקופה של בריטני ספירס כשהכל היה נראה פלסטיק. כן, רציתי אלבום מפואר – אבל רציתי גם את השואו והבנתי מהר מאוד שזה לא יעבוד. הבנתי שאם אני רוצה להישאר פה אני חייבת לתקוע יתדות חזקים כדי שיעריכו אותי".
באותם ימים, היא דחקה הצידה את ההופעות המפוארות והצבעוניות עם אינספור רקדניות לטובת נגנים שמלווים אותה עד היום על הבמה. שירי החליטה להתמקד בעשיית מוזיקה שקטה ורגועה בסגנון סול ישראלי ואף הגיעה למקום הרביעי באירוויזיון. "כשעשיתי את האירוויזיון בגיל 25 הגשמתי חלום. אבל היום הייתי עושה את זה אחרת, הייתי 12 ימים שם, ילדה אחרי כוכב נולד ולא הצלחתי להכיל את הסיטואציה – זה עלה לי בבריאות", חשפה שירי, "הייתי פרפקציוניסטית. עבדתי מאוד קשה כדי לייצג את ישראל לא רבב, ובאיזשהו מקום הצלחתי אבל ברמה הנפשית היה מאוד קשה להתמודד עם כל המסע הכבד הזה על הכתפיים".
"היום אני עושה מה שבא לי"
לקראת גיל -40, שירי החליטה להביע את עצמה בכל מובן המילה, ולחזור לצבעוניות ולפומפוזיות שאפיינו אותה בתחילת הקריירה שלה. "היום אני מופיעה עם רקדניות – ואני מרגישה הכי טוב שהרגשתי. אני מאוד אוהבת את המוזיקה שלי", סיפרה על ההחלטה לחזור למקורות, "היום אני עושה מה שבא לי".
עדיין קיים בך החשש שלא יקנו כרטיסים או שלא יאהבו?
"אנחנו רוצים לקבל אהבה, הכרה והוקרה על הדברים שאנחנו עושים – ותמיד אנחנו רוצים יותר. אבל הדרך שלי לשמור על השפיות היא לא להתעסק בזה, לא בלייקים, לא בצפיות ולא בטוקבקיסטים. אנשים שהם לא בתוך העולם שלנו לא יודעים עם איזה דברים אנחנו מתמודדים".
הזכרת את גיל ה-20, בואי ניקח אותך לגמר הגדול בניצנים.
"הגמר ליווה אותי הרבה שנים, למרות שאהבתי את מה שעשיתי בגמר, חשבתי שאם הייתי עושה משהו אחר אולי הייתי זוכה. אבל היה משהו בנינט שסחף, אם מסתכלים על זה היום אומרים שזה ברור. אני ונינט הגענו לתוכנית שתי ילדות, אני מקריית חיים והיא מקריית גת, אפילו הסיפור שלנו היה דומה – פשוט האופי שלנו היה מאוד שונה. אמנם באותה תקופה לא היינו חברות אבל גם לא היינו יריבות – ועכשיו כשאנחנו יושבות אחת ליד השנייה אנחנו מגלות המון נקודות דמיון".