1. אם זה לא מספיק שעדן בן זקן, אנה זק ונונו הוכיחו השבוע שעדיין אין תחליף ראוי לכוכבת הפופ האמיתית של ישראל, נועה קירל עשתה וידוא הריגה בדרך הכי טובה מבחינתה והתארחה אצל איזי בשיר "גושפנקה" מהאלבום החדש שלו. בבית וחצי שמהול במאה אחוז תעופה עצמית ואגביות ששמורה לדיוות שמבינות את מעמדן, קירל פשוט ריסקה את השיר.

    האגדה אומרת שאם קירל בוחרת להקליט שיר, אף רוברטו או אמיר קירל לא יכולים לעצור אותה. לפעמים זה עובד פחות טוב - ע"ע דאלה פרומו - ולפעמים זה עובד מעולה כמו ב"גושפנקא". על הנייר, היה לה רק מה להפסיד מהטובה שהחזירה לאיזי, אחרי שכתב לה את השיר הראשון שלה, "מדברים", ב-2015. אבל אולי דווקא בגלל שזו טובה, היא הרשתה לעצמה לא לקחת את עצמה ברצינות מדי, ויצא לה את ורס השנה.

    השורה "קלאס באפס מאמץ" הגיעה לעולם רק בשביל לתאר את נועה קירל של 2023-2022. אם לפני כן קירל הייתה עסוקה בלהוכיח את עצמה, עכשיו היא מתחילה לפדות את הרווחים ופשוט חיה את זה. או כמו שהיא אומרת: "אם אני חיה בסרט אז הוא שובר הקופות, אם יש לאן לשאוף אז למה להתפשר על פחות, אם אני עפה על עצמי בוא תמצא לי סיבה לנחות, אני היחידה שלא עושה לי הנחות".



    כמו שיש את נועה קירל של לפני ואחרי "פאוץ'", מסתמן שיש את נועה קירל של לפני ואחרי "פנתרה". ההופעה בפארק הירקון שאתגרה אותה והכניסה אותה לשגרת אימונים והכנות מוגזמים, הבחירה להיות נציגת ישראל באירוויזיון 2023 - הכל מעיד על בגרות של מי שכבר עברה דבר או שניים. מישהו זוכר בכלל שלפני שנה היא הייתה תחת ביקורת בגלל הפרסומת של יס?

    באווירת המונדיאל: קירל תכף תגלה שהדבר היחיד שיותר קשה מלזכות בתור "אלוף" הוא להגן על התואר בשנה שלאחר מכן. כשקירל תעלה לבמת אירוויזיון בחודש מאי - אף אחד לא יזכור את פנתרה, ולא יזכרו את ההופעה בפארק, היא חייבת להביא שיחוק רציני שיתעלה על הכל - אבל הכי הכי חשוב: להיראות חסרת מאמץ.

    אגב, קירל לא אחראית לבד ליצירה הזו. כאמור, מדובר בסינגל מתוך האלבום של איזי, "אייקון". הוא מבחינתו עשה את שלו עם "גושפנקא" ולגמרי מגיעה לו כל תשומת הלב. אין סיבה שהשיר הזה לא יהפוך ללהיט הראשון של 2023. בעיקר כי אין פה הצהרות בומבסטיות של "שיר עוצמתי ופמיניסטי", לא זוגיות מדומיינת בין שני זמרים צעירים ולא פרידה שנולדה לטובת קידום - בקיצור, אין פה אייטם, יש פה שיר פגז, והרבה אמנים בישראל שוכחים שזה כל הסיפור. שיר, לא פאנץ' פייסבוקי שהלבישו לו לחן ואלתרו את שאר המילים. הפעם קירל ואיזי שיחקו אותה. או כמו שהם שרים - לקחו את הסיכון וברחו עם השלל.

  2. מאז שיצחק קלפטר הלך לעולמו בגיל 72, אמני ישראל חלקו לו כבוד בהופעות שלהם. הבעיה היחידה היא שכולם הלכו על המובן מאליו וביצעו את "צליל מכוון", ואולי כדאי להזכיר שלקלפטר יש עוד שירים, למשל, "דמיון חופשי", שהוא כנראה אחד מהשירים הכי אנדרייטד בתרבות הישראלית עם סולו גיטרה אגדי. חוסר מקוריות או בקיאות ורצון לתגיו בסטורי ולייקים, בשני המקרים זה מבאס. 

  3. הראפר צוקוש טוב מאוד בעבודה על איחודים ושיתופי פעולה. אחרי שעשה את זה ב"שלאקות" ו"בארכה" של רוישה, הפעם הוא מביא את עדן דרסו, שרק, איזי וסטילה (הלם תרבות) לרמיקס של "דופק קופה", מתוך האלבום האחרון שלו "ילד זין".

    שרק הפגיז עם השורות "הכנתי לרון נשר חביתה עם הביצה של סטטיק" ו"הזמן שלי קצר יותר מהחולצה של מרגי" ודרסו הבריקה עם "אני אוהבת את הריח של הניירות, קרא לי גברת קראב, מעטפה מגולגל או בערימות, מהעץ או מהבנק". בתכלס, זה בדיוק כל מה שטוב בהיפ הופ, אותנטיות ואיחוד בלי אגו של חמישה אמנים שמראפרים על כסף. 
  4. הרפאר והמפיק דודא עורך בקרוב את מופע "דודא גאנג" (בבית היוצר בנמל תל אביב) ולכבוד האירוע שבו יארח שלושה שמות עולים בהיפ הופ הישראלי - רון חיון, ליעד מאיר, זיו שביט - הם הקליטו את "דודא גאנג". כל תכשיט עולה בתורו עם בית שכתב כשבפזמון דודא מציג את השמות שלהם. עתיד ההיפ הופ בידיים טובות.