שנת 2022 מסתמנת כבר עכשיו כאחת משנות השיא של חיי הלילה והפסטיבלים בישראל, ונראה שהפיק עוד לפנינו. דיי זירו (The Tripping), הפסטיבל שייסד הדיג'יי דמיאן לזארוס בטולום והתקיים לראשונה בארץ בשנת 2019 למרגלות הר מצדה, צפוי להיות אחד מרגעי השיא של השנה בחודש ספטמבר הקרוב.
לצד האמנים המובילים של הסצנה - בינלאומיים כמו דמיאן עצמו, וישראליים כמו מיטה גאמי - ייקח חלק גם אחד מהדיג'ייז האהובים של הניינטיז, סאשה. בתחילת שנות האלפיים, בתקופה שבה חיי הלילה היו בפיק הקודם שלהם בארץ, הוא אפילו הוכתר כדיג'יי הטוב בעולם על ידי DJ Magazine (לימים DJMAG). "יש לי זכרונות מאוד טובים מישראל", מספר סאשה, שניגן בארץ לא מעט פעמים בעשרים וחמש שנה האחרונות, בשיחה עם mako מוזיקה. "אני מאוד נרגש לחזור ועוד לדיי זירו. יש שם ליינאפ מדהים ואני שמח לקחת חלק בזה ולבקר בישראל".
מכל הביקורים שלך, מה את הכי זוכר מישראל?
"הפעם הראשונה שניגנתי באוקטופוס בתל אביב. זה היה אחד הגיגים הטובים בקריירה שלי. הייתה שם ייחודית מאוד, על הים עם אלפי אנשים – זה היה מדהים. הקהל היה כל כך מסור. כשהמקום הזה נסגר תל אביב איבדה משהו מיוחד – אבל הכל משתנה עם הזמן".
סאשה, שהחל את דרכו כדיג'יי בסצנת המועדונים של שנות ה-80 באנגליה נחשב לאחד ממייסדי סגנון האוס בממלכה. עם השנים, נגע בסגנונות שונות ביניהם טראנס, דיפ האוס ופרוגרסיב האוס, והיכולת שלו לשלב בין הסגנונות היא זו שהפכה אותו לאהוב כל כך לפני יותר מעשרים שנה. בניגוד לחבריו מהסצנה, סאשה סירב להיגרר אחרי טרנד ה-EDM כשסחף את העולם בתחילת העשור הקודם. אבל בניגוד למה שאפשר לחשוב, הוא ממש לא מתחרט, גם לא כשהוא רואה את ההצלחה האדירה של דיג'ייז כמו טייסטו וארמין ואן ביורן שהפכו לכוכבי ענק.
"מעולם לא עניין אותי לעשות את המוזיקה המסחרית הזו. בשנות התשעים כן הפקתי טראקים עם מילים, אבל זה היה בסאונד אחר, הרבה יותר מחתרתי שאיתו תמיד הרגשתי בנוח. ההצלחה של אמני ה-EDM הגדולים היא פשוט אדירה, אבל אני חושב שסצנת האוס והטכנו חזקה כל כך, עם הרבה פסטיבלים מצוינים ומיליונים מעריצים אדוקים שמסורים לסאונד, יש לנו סצנה מדהימה".
כשבלאק קופי הוא המפיק בפועל של האלבום של דרייק וביונסה מסמפלת בשיר החזרה שלה את הלהיט של רובין אס מהניינטיז - אי אפשר שלא לשים לב שההאוס בדרך חזרה למיינסטרים. למרות שסאשה אוהב את האווירה המחתרתית במוזיקה שלו, הוא עדיין מעריך את השילוב בין העולמות: "תמיד אהבתי את שיתופי הפעולה האלה. קח למשל את שיתוף הפעולה של RUN DMC עם אירוסמית' – מוזיקה מעניינת נולדת כשכוכבי רוק או פופ נפגשים עם מפיקים אלקטרוניים ויוצאים מאזור הנוחות שלהם. אני לא רואה משהו רע בזה".
לגבי הסט בדיי זירו, הוא מודה שהוא כבר די מתרגש ולא רק בגלל החזרה שלו לארץ: "זו הפעם הראשונה שאני מנגן בק-טו-בק עם דני טנגליה. הוא אגדת מוזיקה ומישהו שהשפיע עליי מאוד. הסטים הארוכים שלו, ההשקעה והאנרגיה שלו מדהימים ונראה לי שלנגן יחד תהיה חוויה מיוחדת מאוד". גם ארגוני ה-BDS, שפופולריים מאוד במולדתו לצערנו הרב, לא ישפיעו עליו: "אני מודה שזה לא מגיע אלי. אם מישהו תוקף אותי מסיבות כאלה בטוויטר – אני פשוט חוסם אותו, אני לא נותן במה לקולות כאלה. ספציפית על ישראל, אני לא זוכר שמישהו אמר משהו אבל כמוזיקאי אין לי בעיה לנגן בשום מקום. המוזיקה בשבילי מתגברת על ענייני פוליטיקה ודת".