נוי פדלון היא שם שלא נשכח מאז שפרצה עם סינגל הבכורה שלה, "סוודר", ב-2018. עם זאת, בשנים שחלפו מאז התקשתה לשחזר את ההצלחה המסחררת של אותו שיר (למרות הצלחות עם שירים כמו "הרסת לי שירים"). עכשיו היא מוציאה את "בלילות", ובשיחה עם mako היא מספרת בכנות ובפתיחות על הניסיון לחזור לקדמת הבמה, על ההצעות לשיתופי פעולה שלא מגיעות מאף כיוון, ועל החברות הקרובה עם עדן חסון, שהלכה ודעכה, וגם מצאה את דרכה לשיר החדש.
"השיר הזה נכתב על מערכת יחסים חברית שכבר לא. מערכת יחסים שהייתה טובה וקרובה לאורך שנים ונגמרה, בצער רב", היא מספרת בקול חנוק. "זה הפתיע ולא הפתיע. זה קשה לשני הצדדים, חברות מאוד מאוד מאוד מאוד טובה. אבל היא כבר התקלקלה בדרך, ואחרי החתונה שלי החמצנו המון המון דברים", פדלון משתפת, ומוסיפה: "לא קשה להבין על מי מדובר".
אני אזרוק את השם, עדן חסון. היה קשה לפספס את הביחד שלכם בסטוריז, בכל מקום, ופתאום כלום. זה אומר שלא נראה אתכם יותר ביחד?
"נכון, כן", עונה פדלון, עדיין חנוקה. "אני לא רוצה להגיד שום דבר שחס וחלילה יפגע בו או יפגע באנשים סביבו... גדלנו ביחד, המשפחות שלנו מכירות. זו הייתה חברות מאוד טובה, שהגיעה למקומות שכבר לא עשינו טוב אחד לשני. אני בטוחה שזה לא היה בכוונה, אבל כל מיני שריטות בדרך כששנינו באותו תחום ובאותה תעשייה", היא מסבירה. "אני הבנתי שזה לא עושה לי טוב. אני הבנתי שזה לא משהו שמשרת אותי. באמת הייתה בינינו חברות טובה מאוד שהיום היא כבר לא, ובעיניי היא גם לא תחזור. זה לא בקטע של כועסת", היא ממהרת להבהיר. "אני סלחתי על הכל ואני נקייה לגמרי עליו. אין לי שום דבר עליו, פשוט אני מרגישה שהחברות הזאת לא עושה טוב, ובחרתי באמת בעצמי, וזהו", פדלון מסכמת.
לאור דבריה הכנים והחשופים, "בלילות" הופך מעוד שיר לב שבור לשיר על חברות שנעלמה: "בלילות תמיד היית. רק איתי, רק לי בכית. בלילות אני תמיד שומעת איזה אושר, שזכית", היא שרה. עכשיו, היא מקווה לחזור ולבלוט. "השלב הבא שלי זה באמת לבנות לוח הופעות, נתחיל לעשות את זה כמו שאני באמת רוצה. עד עכשיו הופעתי פה הופעתי שם, עשיתי כל מיני הופעות קטנות", היא מסבירה. "זה עסק נורא יקר, ממש לחסוך כמו לטיול אחרי צבא, אני חוסכת לבניית מופע". כרגע אין לה מנהל, היא מסבירה, אלא צוות חדש שהתחיל לעבוד איתה לאחרונה.
פדלון חולמת על קהל ענק שיכיר כל מילה בשירים שלה, על "להתחיל להתפרנס ברווחה מהדבר הזה": "אני מתה מפחד. כאילו אני יודעת שברוך השם יש לי ידיים ורגליים. אם מחר אני אצטרך לשלם איזה משהו שרודף אחריי, אז אני אקום ואלך לעבוד, זו לא בושה", היא מכריזה, "אבל זה לא סוד ש-99 אחוז מהאמנים בישראל, גם אלו שנראים לך שהכי מופיעים והכי רצים, חייבים מלא כסף. אם זו לא הלוואה מהבנק זו הלוואה מאיזה מנהל ששם עליהם חצי מיליון, והם מופיעים שנתיים בשביל לכסות את הדבר הזה, אלא אם יש להם קמפיינים בכל מקום".
ומה עם שיתוף פעולה, אולי עם זמר או זמרת בולטים יותר, שיזניק אותה שוב לפרונט? "אני לא לוחצת לכיוון הזה. מרגיש לי 'למה שמישהו עכשיו יעשה דואט איתך?'. זה עניין של רלוונטיות. זה דפוק להגיד שאני לא רלוונטית, אבל אם אני כרגע לא כוכבת במדינת ישראל, זה כבר לא כמו פעם, כשהיו אומרים 'היא שרה יפה, היא מוזיקאית טובה, נעשה דואט'. עושים איתך דואט אם את רלוונטית ואת מספר 1 בכל המצעדים. תכל'ס, אתה יודע את זה", היא קובעת.
הכנות של פדלון, בין אמנים רבים שפולטים קלישאות ומזייפים חיוכים, היא מרעננת ומרגשת, גם כשהיא מכאיבה. "זה לא פשוט להגיד את הדברים האלה, כי בכל ראיון אני חושבת, 'מה את קוברת את עצמך עכשיו?'. אבל זאת האמת, וכולם יודעים את זה בתכל'ס. אנשי התקשורת, הזמרים, האמנים והמנהלים, כולם יודעים שאם את לא מספר 1 אף אחד לא יירק לכיוון שלך, אף אחד לא יעשה איתך דואט. אבל כשהוצאתי את 'סוודר' ראיתי את כולם כמו זבובים לחרא. זו התעשייה, אין מה לעשות. זה על הכתפיים שלי לתת עבודה קשה מאוד, מאוד, מאוד, להביא שיר טוב, ואז הכל קורה".