הקאמבק של רוני דואני (לשעבר סופרסטאר) הגיע הבוקר לשיאו כששחררה את הגרסה המחודשת ל"סוכריה", הרצועה האחרונה מהאיפי Super Set שמורכב משלוש גרסאות חדשות ללהיטים המקוריים שלה. "סוכריה" מצטרף לחידושים של "סופרסטאר" ו"אדוני" (יחד עם נונו) שיצאו לפני כן החודש ורמיקס של נוי אלוש לשיר החדש שלה "צ'יל".
"זכיתי לעבוד עם הטופ של הטופ בתעשיית המוזיקה", מספרת דואני ל-mako מוזיקה בשיחה לכבוד סגירת המעגל המיוחד, שאמור להזניק את הגלגול החדש שלה בתעשיית המוזיקה. "גם באלבום של החידושים אני עם המפיקים הכי 'שארפ'. אני עובדת עם נוי אלוש, שידו על הכל, וגם אני עובדת עם אנשים חדשים שלא הכרתי, אני מכירה את האנשים החדשים. שזה קטע. גדל פה דור שיודע לעשות פופ, שמחיה את זה וזה מדהים בעיניי".
"אחרי תקופה כזאת ארוכה לחזור לאולפן זה מלחיץ", היא מודה במהלך, "הושבתי את הצוות על הספות באולפן ואמרתי להם 'שומעים רגע, זה משהו שלא עשיתי פחות או יותר כמעט עשור', עד שנכנסתי לאולפן עם צ'יל, 'אז בואו נזרום'. נשאבתי לעולם הכושר והפיטנס. הסטודיו של האימונים הפך להיות הבית שלי ולא הסטודיו של ההקלטות. פתאום לשלב את כל הדברים, תמיד ידעתי את הקשר ביניהם, האימון שלי והאנרגיות באימון שלי היו מאוד קשורים לטראק, ב'בוסטי' אנחנו עובדים עם דיג'יי, המוזיקה היא מאוד מאוד מרכזית אצלנו. אני בנאדם שאוהב לזרום עם סיטואציות וללכת עם הבטן, וזה הרגיש לי מאוד נכון".
מהלך קצת טיילור סוויפטי, להוציא מחדש את השירים, לא?
"אפשר לומר, למרות שזו לא הייתה הכוונה הראשונית. אין ספק שיש הבדל בין הגרסאות שיצאו לפני", היא צוחקת ועוצרת לרגע, "לא נציין כמה שנים, לבין עכשיו. אני חושבת שזה הרבה נקודות שהתחברו בשנה שעברנו". אותן נקודות שרוני מתכוונת אליהן היו התגובות שהיא ונוי אלוש קיבלו אחרי שהעלו סרטונים לאינסטגרם מהופעת קאמבק ייחודית שקיימה בתל אביב: "אנשים רצו לשמוע את הגרסאות החדשות. אחרי שהעלנו גרסאות לדיג'ייז ראינו שהמון הורידו את זה, וזה פרש וזה שלי. אתה קורא לזה מהלך טיילור סוויפט? סבבה. אני אוהבת את טיילור סוויפט".
"אני באמת אוהבת את השירים האלה", היא מוסיפה, "עם 'סוכריה' יש לי מערכת יחסים מאוד קרובה. גם באולפן, בהתחלה כשניסו לתרגם את 'ג'גה ג'גה' אמרתי 'למה? זה מושלם, שיישאר ככה'. אחר כך כשהשיר יצא וחלק אהב יותר וחלק פחות - גלגלצ הכתירו אותו לשיר הכי גרוע של השנה".
אם את כבר מעלה את הסיפור הזה...
"הקטגוריה הזאת היום לא נמצאת. ויצא לי לעשות סגירת מעגל במצעד הישראלי בגלגלצ תחת הנושא הזה, סגרתי איתם את הפינה בעניין הזה. אני מאוד אוהבת את 'סוכריה', הוא גם היה מושמע אינסוף, ידעתי שהוא להיט, אז חוץ מזה שביאס אותי הטייטל, לא לקחתי את זה לצד האומנותי, זה ביאס אותי שבכלל קיימת קטגוריה כזאת, לא חשבתי שהשיר גרוע".
זה פגע בך?
"זה פגע בי ברמה שזה סתם טייטל מבאס. וגם יש קטע כזה שקריין החדשות בכל שעה עגולה ביום יומיים של אחרי המצעד מקריא את התוצאות, אז לשמוע את זה כל הזמן זה ביאס. אפשר לדרג מבחינת מקום, אבל לתת טייטל חורץ, אני לא חושבת שיש מקום לזה כשמדובר במקרה הזה של מוזיקה. כל אחד ומה שהוא אוהב. זה הרגיש כזה מיותר וטעם לא מגניב. אבל אני חושבת שזה משהו שקירב אותי יותר לשיר ולחבק אותו יותר. אני באמת חושבת שהוא אחד השירים הטובים. אני מאוד מאוד שמחה שהוא שלי, כאילו אם הייתי שומעת אותו אצל זמרת אחרת הייתי אומרת למה הוא לא שלי".
בזמנו אמרו שהוא שיר מיני מדי.
"גם אז וגם היום אני חושבת שזה בסדר גמור. תמיד עשיתי ואני עושה דברים שאני עליהם, שהם שלי, וזו הדרך שאני רוצה לעשות את הדברים, גם השיר 'אדוני' הוא שיר מאוד כוחני ומשדר משהו על הקשר בין גברים ונשים ו'סוכריה' אומר משהו על הקשר הזה. בסופו של דבר כשאתה בא לשיר משהו בפופ, אז הנושאים הם כאלה, בינו לבינה, אז אתה תוקף את זה מכל מיני כיוונים וזה גם עוד כיוון שדיברתי עליו. אתה שר על החיים, על סיטואציות שקרובות אליך, בגיל 20 זו הייתה סיטואציה שהייתה מאוד קרובה אליי".
רוני מציינת את הגיל שלה (35) כמה פעמים במהלך השיחה. כשהיא נשאלת אם זה פקטור היא דואגת להבהיר: "לא, לא. תודה. תרשום את זה בבקשה. פשוט מבחינת מרחק הזמן והיום אני כבר אמא, אז לראות את הילדים שלי שרים את השירים, זה מומנט. זה לא משהו שחשבתי שזה יקרה. זה שילוב של הדברים. הילדים שלי חווים היום את מה שהייתי פעם. נורי יודע שלא כל החברים שלו יכולים לשמוע את אמא שלהם בספוטיפיי".
איך את מסכמת את ההבדלים?
"יש הבדל בין המקום שבאתי אליו בגיל 17, שזה היה להגשים את החלום ולטרוף, וזה היה עשור, פלוס, משוגע והיום אני באה ממקום אחר שהוא מקום מדהים. אז כיף לחוות את הדברים האלה משתי פרספקטיבות שונות. אז אצלי זה משמעותי. אני רוצה שתכתוב את השורה הזאת שאמרת, זה מאוד חשוב".