סאבלימינל עושה ראפ כבר קרוב ל-30 שנה, אבל זה לא נראה שהוא בדרך להתעייף. בתחילת השבוע הוא שחרר ביחד עם חזי שקד את "נייר עיתון", סינגל שני מתוך "חופשי לשמוח" האלבום שנמצא בדרך. כהרגלו הראפר משתמש באופי הביקורתי של הגרסה המקורית בשביל להעביר את המסר והביקורת שלו למה שקורה במדינה בימים אלה.

"תשמע, זה שיר מאוד מיוחד מכמה בחינות", מספר סאבלימינל ל-mako מוזיקה. "גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת המסר שיש בתוכו. זה בעצם גרסה חדשה, הפירוש שלי לשיר של טיפקס, שבמקור קובי אוז כתב את המילים על אנשי הפריפריה שלא סופרים אותם, השמות שכתובים בעיתון ולמחרת הם נעלמים. בחרתי את השיר הזה בשביל להעביר איזה מסר על מה שאני מרגיש שקורה, ואיכשהו במוזיקה שלי, אני מרגיש שיש איזה יד אלוהית שמכוונת אותי, כי גם דברים שכתבתי לפני 20 שנה יוצאים עדיין רלוונטיים לתקופה של היום".

את הציטוט הזה סאבלימינל הכניס גם לשיר ובשביל להדגיש כמה התחושה הזו חזקה אצלו הוא מספר שלמעשה הוא לא כתב את המילים עכשיו: "אם תכנס ליוטיוב תוכל לראות שיש ביצוע שלו שעשינו לפני שנה. יש לי כל הזמן תחושה שהיא הולכת ומתגברת כמו איזה נבואות. זה נשמע ומרגיש כאילו זה נכתב עכשיו על מה שקורה עכשיו, והאמת היא שזה לא".

מה המסר בעצם שאתה רוצה להעביר לישראלים?
"לא להתייאש. לאנשים כמונו ברחוב, כל אחד עם הקול הבודד שלו. לא להתייאש. אני מאוד אוהב את המדינה הזאת, אני ציוני, זה בגנטיקה שלי, בשורשים שלי, המדינה חשובה לי, המסורת חשובה לי, היהדות שלנו חשובה לי, ואני מרגיש שמשהו קורה בחודשים האחרונים. די יאיישו אותי, הפסקתי לראות טלוויזיה ולהקשיב לחדשות. זה מרגיש כאילו הכל משחק מכור, ויש ידיים ששולטות בהכל מלמעלה. שולטים במה תראה, מה תשמע מה תרגיש. אומרים לנו דמוקרטיה, אבל זה לא מקבל את הביטוי האמיתי של הדמוקרטיה".

מי שעוקב אחרי הפעילות שלו בפייסבוק יכול היה לנחש שהשיר הבא של סאבלימינל יעסוק בנושא פוליטי או חברתי. הוא מעיד על עצמו שהוא "מאוד מעורה בדברים, אני מאוד מתעניין בכל מה שקשור לאסטרטגיה מחוץ לישראל. אני מרגיש שאני מבין הרבה דברים לעומק, אני רואה איזה שטויות אנשים אומרים, איזה שטויות אנשים חושבים ואיך עושים מניפולציות על ההמון וההמון רץ ומדקלם דברים. אני מרגיש שעושים לנו את זה בכל כך הרבה מקומות, וגם בקטע הפוליטי וגם בקטע של חיסון לא חיסון וגם בקטע של קורונה לא קורונה".

"כל מדיה, גוף שיש לו את היכולת, לפי האג'נדות שלו מייצר לך את החדשות. זה לא כמו פעם, שהחדשות היו חדשות. היום יש את האמת האלטרנטיבית, סובייקטיבית, האמת שלי והאמת שלך. היום אין שום דבר אמיתי, כל ערוץ אומר מה שאתה מצפה ממנו שיגיד והערוץ השני יגיד הפוך".

למה אתה חושב שזה קורה?
"מישהו עושה לנו בכוונה את כל זה. שנהיה נורא נורא מבולבלים ולא נתעסק בדברים האמיתיים שבאמת קרו כאן, שכן צמחנו איתם. אני מרגיש שהסכמי אברהם, הם דברים היסטוריים שקורים. זה שנפתח נמל בינלאומי בחיפה, שנבנית מסילת רכבת שהולכת מהנמל בחיפה עד לאיחוד נסיכויות המפרץ, זה שגילינו גז במדינת ישראל, וזה שבונים צינור בתוך הים התיכון שיגיע לקפריסין ואיטליה ומשם לאירופה זה דברים היסטוריים. אני מרגיש שלא חוגגים אותם ולא מדברים עליהם ומשקרים לציבור. ממציאים לנו חרטוטים ושקרים והציבור נכנס למרמור ובסופו של דבר אותה היד שעושה את זה, דוחפת את האינטרסים שלה".

לטענתו לא מדובר רק בכלי התקשורת השונים, אלא גם בפוליטיקאים עצמם: "להיות פוליטיקאי זה תן וקח, ובשביל שאתה תסכים למה שאני מציע אז אני מתחייב שאני אתן לך ככה ואז מחזיקים אחד את השני בביצים. זה לא כמו צבא שיש לך רמטכ"ל אז הוא נותן הוראות ומי שלא מבצע הולך לכלא. זו דמוקרטיה, אם אתה לא תתמוך בי אז אני לא אתמוך בך. ואז אתה יודע, ברגע שאין מנהיג שהוא ממש מספיק חזק, בשביל להיות יציב לבד הוא לא יכול לעשות באמת את מה שהוא היה רוצה לעשות. בדיוק כמו שקורה עכשיו, אני לא חושב שהחברים בממשלה עכשיו באמת כל כך מרוצים מהמהלכים הגרועים באופן היסטורי שהם עושים".

איזה מהלך למשל?
"המון. לא רוצה להפוך את הריאיון הזה לראיון פוליטי. אפשר לספור המון המון דברים שלפי דעתי הם גרועים בקנה מידה היסטורי שקורים עכשיו. אני אגיד את הדבר הכי קטן, והכי אולי לא מובן מאליו. עצם העובדה שהפסקנו להתעסק במרוקו, סודן, בחריין, איחוד האמירויות, במקום כל הדבר התחלנו להתעסק בבלונים של נפץ, עם עפיפונים של נפץ, עם חמאס, אז אנחנו חוזרים אחורה בזמן".

 

אתה מדבר על הממשלה הנוכחית, או הקודמת?
"הנוכחית. הקודמת יצרה את כל הדברים שאמרתי לך. עם כל הקשיים שהיו לה. עדיין הניעה תהליכים היסטוריים של שלום. מדהים איך כל מחנה השלום נלחם בשלום. התקשורת שרוצה שלום, משדרת את השלום כאילו יום אבל".

במהלך השיחה סאבלימינל מדגיש כמה פעמים שהוא לא רוצה שהריאיון יהפוך לפוליטי, אבל מעצם היותו מוזיקאי ואדם דעתן הדברים מתערבבים בצורה טבעית. הוא מסביר שפשוט יש לו דעה על הכל - כמו לכל אדם. אבל אם חושבים על זה רגע כנראה העובדה, שבבסיס שלו הוא ראפר, מחייבת אותו להוציא את הדברים - בין אם זה בשירים, בפוסטים בפייסבוק או בראיון על הסינגל החדש.

אתה סופר את הימים לחזרתו של נתניהו?
"אם זה היה תלוי בי והקול שלי היה זה שמכריע, אני חד משמעית הייתי רוצה שבנימין נתניהו יהיה הנציג שלי מול כל האתגרים שיש. הניסיון שלו בכל הדברים שהוא עסק בהם עד היום עושים אותו מנהיג בקנה מידה בינלאומי מהגדולים ביותר. זה לא מתוך הערצה, יש דברים שהוא אכזב אותי, אבל זה לא משנה, כי לצעדים שלו יש תהודה, הוא יודע להעביר את העמדה שלו. וזה לא מה שקורה עכשיו, צריך להיות עיוור ושטוף מוח כדי לא לראות את זה".

"אפשר לחזור אחורה, לבנימין נתניהו, אותו אחד שסתמו לו את הפה ולא נתנו לו לדבר בטלוויזיה כי הוא כבר לא ראש ממשלה, ולראות מה הוא צעק. חודשיים או שלושה לפני שהתחילו לתת את החיסון השלישי הוא צעק בפייסבוק שלו - קנינו את החיסון השלישי, תתחילו לתת אותו, זה קיים תתחילו לתת כבר, יהיה פה בלאגן - כולם אמרו שהוא כל הזמן בוכה, אבל כל מה שהוא אמר אמת. וזה מה שבער בי להוציא את השיר הזה".

כזכור, לפני כחודשיים יצא "שבת לשבת", הסינגל הראשון מ"חופשי לשמוח". בשיר מתארח עמיר בניון והשניים תרמו את כל ההכנסות בשביל לקנות אוכל לשבת לנזקקים. אז אפשר אולי לא להתחבר לסגנון המוזיקלי שלו או לאמירות שלו, אבל אין ספק שמבחינתו הוא אותו אחד שפרץ בסוף שנות התשעים. זה שמחובר לעם, בין אם זה בפן הפוליטי או החברתי.