1. רוני דואני שחררה לפני כבר שבועיים את "בא לי זריז", הפקת פופ קלאסית שכוללת רפרור ללהיט ניינטיז ושילוב של הייפר-פופ מאוד עדכני. ג'ורדי מוכיח שכשהוא רוצה - ולא נניח, מפיק שירים לתקווה 6 או מעתיק את Bang Bang לטובת שירי מימון, אניה בוקשטיין ואקו - הוא המפיק הכי טוב בארץ. אבל מעל הכל, רוני דואני מוכיחה שכוחה עדיין במותניה, תרתי משמע. ומגישה את להיט הפופ הקליל יחד השורה הוויראלית "בא לי זריז, ללונדון או פריז" עם תנועות ידיים שאמורות לתפוס כריקוד בטיקטוק.

    כשדואני פרצה עם "סופרסטאר" ב-2003, התקשורת והרדיו הישראלי התעקש לא לקחת אותה ברצינות, למרות שהעם עצמו דיבר ברגליים ועף על המוזיקה שהוציאה. דואני הייתה חלוצת הפופ בארץ - ביחד עם האחיות פיק - שלבסוף פרשה מעולם המוזיקה לפני כעשור. עכשיו, עם רוח גבית של תעשיית הפופ בישראל ותופעות כמו נונו, היא חזרה.

    כנראה שברדיו הישראלי, כלומר גלגלצ, עוד לא למדו. במקום לכפר על טעויות העבר, השבוע השיר לא עבר את הישיבה השנייה שלו בפלייליסט התחנה ונכנס לקטגוריית "ממשיך לשבוע הבא". מה כל כך מפחיד את האנשים שיושבים בישיבת הפלייליסט להעביר שיר של רוני דואני? מה כבר יקרה? אף גבה לא תורם ואף יחצ"ן לא יתקוף. המינימום שאפשר לעשות זה לתת לה את הכבוד שמגיע לה (ולשיר המעולה הזה). אגב, בכאן ג' היא כבר עברה, על הישיבה הראשונה.

  2. המהפכה כן תשודר. ההופעה של קנדריק לאמאר הפכה להיות לאירוע המדובר של חודש אוקטובר, כשהראפר הגיע לאירופה עם האלבום שלו Mr. Morale & the Big Steppers. במהלך יוצא דופן, קנדריק הכריז שההופעה תשודר באמזון פריים וטוויץ' - בלייב הישר מפריז. אמנם זה לא כמו לראות הופעה במציאות, אבל מספיק היה לעקוב אחרי הפיד העולמי של קנדריק בטוויטר בשביל להיכנס לאווירה.

    קנדריק לא הראשון וכנראה רחוק מלהיות האחרון שעושה מהלך דומה: קניה ווסט העביר את שלושת מסיבות ההשמעה של האלבום שלו בלייב באפל מיוזיק ושבר את שיאי הצפייה של הפלטפורמה, לאחר מכן שידר באמזון את ההופעה ההיסטורית עם דרייק - זו ששמה סוף לביף המתוקשר והמאוד מכוער של השניים. גם ג'סטין ביבר שידר את הופעת חגיגות השנה החדשה שלו בשיתוף עם רשת הסלולר T-MOBILE. לעומתם, ארטיק מאנקיז העלו הופעה שלהם כמעט בלייב ליוטיוב לכבוד האלבום החדש.

     

    בקיצור, אנחנו עדיין לא הולכים לוותר על הופעות באירופה של האמנים האהובים עלינו, אבל סיכוי מאוד גדול שהמהפכה גדולה בעולם המוזיקה וההופעות תהיה חיבור הענף לאינטרנט משם לטלוויזיות החכמות שלנו. זה אמנם לא יחליף את החוויה האמיתית והמרדף אחרי האמנים האהובים עלינו ברחבי אירופה, אבל זה כן פיצ'ר חדש נייס טו האב.
  3. הראפר והמפיק האשדודי, דודא, ממשיך לסקרן לקראת אלבום הבכורה שלו ומשחרר את "ארבעה שבועות", סינגל שלישי כבר: "ארבעה שבועות שאני מרותק למיטה לא אוכל / ורזיתי 13 קילו לא מרצון, אבל זה לא מעניין / חרדות בכל לילה, זיעה ותחושה שהעולם שלי שוב נופל". אם עד כה רביד פלוטניק וטונה הציגו סאונד אחד של היפ הופ ישראלי, דודא כאן בשביל לחשוף אותנו לצד השכונתי יותר, במובן הכי מפואר של המילה. בכל סינגל לקראת האלבום, דודא מגיש ערימות של רגש כאילו מדובר בשיר של ישי לוי מתקופת הזוהר (לא במכוון). 

  4. הידיעה השבוע על מותו של טייקאוף בגיל 28 בלבד באמת היכתה אותי בהלם. יש שלב באבולוציות של ראפרים שכבר לא מצפים שיסכנו את החיים שלהם, ועוד דווקא אחד כמו טייקאוף שבראיון האחרון שלו הבהיר שהוא מודע לכל הסכנות. החיבור האמיתי של מיגוס ל"רחובות", והשיקוף לאלטלנה החוצה לעולם - היה זה שהביא להם את התהילה, וכנראה גם זה שהוביל למותו.

    סך הכל בחור מצחיק, כריזמטי (בדרכו) ואחד עם לא מעט רגעים ויראלים. מבין הביצוע בקארפול קריוקי לוויטני יוסטון, דרך הריב עם מגיש ההיפ הופ ג'ו באדן, אני הכי אהבתי את טייקאוף מתקלט במסיבת האלבום של דודו קואוובו - שהפך אחר כך לאתגר. סליחה אם כל זה היה כמו סינית.

  5. דרייק ו-21 סבאג' הטרילו השבוע את המעריצים לקראת האלבום המשותף שלהם, Her Loss שיוצא בסוף השבוע הנוכחי. השניים שיתפו קטעים מבושלים מראיונות והופעת טייני דסק שלא קרו. הכותרות זעקו "דרייק צופה בפורנו על בסיס יומי ויוצא עם 3-4 נשים בו זמנית", החלק של 21 בהורלה היה לספר שהוא תולעת ספרים שקוראת אפילו במועדון חשפנות - זה לא תפס את הכותרות, אבל המעריצים בטוויטר מאוד נהנו מהשאוט-אאוט ל"אבן החכמים מאדרפאקר".

    אני שונא להסביר בדיחות, אבל אני בכל זאת אסביר: האלבום של דרייק ו-21 אמור להיות היפ הופ הארדקור. קללות, ויכוחים למי יש יותר גדול, ושירי הלל לביצ'ז - המחשבה שהשניים יקדמו את האלבום בכתבת שער במגזין האופנה ווג ( דרייק באמת הצחיק כשכתב "תודה לאנה ווינטור" באינסטגרם) או ראיונות אצל הארוורד סטרן וטייני דסק שבו הם מציגים את עצמם בצניעות שמאופיינת בהופעות מהסוג פשוט טובה מדי בשביל להיות אמיתית.

    ההטרלה הזו היא הזדמנות טובה להסביר מה זה בעצם רולאאוט: מונח מקביל מילה קמפיין כשמתייחסים לקידום אלבומים, בעיקר בסצנת ההיפ הופ היום. מי שידוע ברולאאוטים בלתי נשכחים הוא כמובן קניה ווסט. האחרון שלו היה לאלבום דונדה במהלכו ישן באיצטדיון כדורגל באטלנטה במשך חודש, שבו קיים מסיבות השמעה פעם שבוע לאלבום והציג למעריצים ולעולם את ההתקדמות שעשה בהפקת הפרויקט. לכל רולאאוט יש חוקים משלו, יש כאלה שמשאירים את זה ברשתות כמו דרייק ו-21 ויש כאלה שהולכים רחוק כמו להעלות את עצמם באש מול 50 אלף איש - העיקר ליצור אנגייג׳מנט עם המעריצים.