כבר 107 ימים ברציפות שהמוזיקאי זאב טנא עולה כל יום בשעה 17:00 על הגבעה הקטנה בכיכר הבימה ושר שיר אחד: "ג'ואיש", שיר מחאה שכתב נגד הכיבוש. לפעמים הוא שם לבדו, לפעמים עם הכלב שלו מאיר, לפעמים עם אורחים. לפעמים יש קהל, לפעמים אין. אבל הוא חוזר, יום אחרי יום, ושר "ג'ו איש, איך אתה חי עם זה? איך אתה אדיש?". זאב טנא הוא מהנדס מזון ביום (האיש מאחורי טבעול), ודמות ידועה בסצינת השוליים של הרוק הישראלי בלילה. אתמול הגענו לכיכר וצפינו בו שר, כשהעוברים והשבים מצלמים אותו בפלאפונים שלהם, גם בלי להקדיש מחשבה לשאלה על מה הוא שר. "הטיפש על הגבעה", הוא קורא לעצמו, ואנחנו באנו לבדוק מה הסיפור.

עוד ב-mako מוזיקה:

זאב טנא, מה אתה עושה פה?
"הגעתי להכרה שכבר מזמן מקננת בי, שהמצב פה הוא בלתי נסבל ויש לעשות משהו, אבל לא ממש ידעתי מה אני יכול לעשות. רצה המקרה ועברתי לגור בתל אביב לפני כמה חודשים, פגשתי את הגבעה החמודה הזאת, ואמרתי 'וואו, זהו זה - אני בא הנה כל יום ושר שיר מחאה שהרעיון שלו הוא שאנחנו בעצם סוגרים עם שלם מאחורי גדר אבל סוגרים בסופו של דבר את עצמנו'. היה לי באמת די קשה בהתחלה, אבל מה שחיזק אותי היה שאחרי איזה שבועיים פגשתי את דני קרוון שיצר את הגבעה הזאת וסיפרתי לו מה אני עושה והוא אמר לי 'שמעתי על זה, אני אבוא. תדע לך שזה בדיוק מה שהיה לי בראש כשתיכננתי את המקום הזה, שיהיה מין הייד פארק כזה'".

אילו תגובות אתה מקבל מאנשים פה?
"בינתיים התגובות הן מאוד אוהדות, כי את יודעת, כולם פה אוהדים. נראה אם זה קצת יתפתח ויגידו אנשים שלא מסכימים איתי, נראה מה יהיה, אני מחכה להם בקוצר רוח".

אתה מאמין שיש כוח ל"טיפש על הגבעה" לשנות את המציאות?
"כן, אבל ברור שאתה צריך להיות מאוד נאיבי בשביל לחשוב ככה. אני מאמין שכל אחד צריך לעשות משהו אם יש איזשהו רעיון שהוא יכול לתמוך בו כדי שהוא יתגשם. כל אחד צריך לתת את התרומה שלו בדרכו ואז יכול להיות שהמסה תשבור את המחסום. האמת, אני עושה את זה יותר בשבילי. זה נותן לי איזשהו כוח ואיזושהי תקווה וקצת מוציא אותי מהענן יאוש הזה שכולנו נמצאים בו. אני ממליץ לכל אחד לעשות משהו ואז פחות לקטר. אני לא ראש ממשלה, לא ראש אכ"א, אני סתם אחד".

זאב טנא פרומו (צילום: שי לי עוזיאל)
זאב טנא פרומו|צילום: שי לי עוזיאל

מעט מאוד מוזיקאים בישראל נוקטים עמדה פוליטית.
"תמיד אומרים לי - 'אתה חכם גדול, אתה לא צריך להתפרנס מזה, אבל יש פה אנשים שזה הפרנסה שלהם'. אני לא מגיב. כל אחד עושה מה שהוא חושב שהוא צריך לעשות, אם אדם מסכן את הפרנסה שלו שלא יסכן. אני לא יכול לשים את עצמי במקום של מישהו אחר. באופן אישי ברור שזה מאוד חורה לי שאין אמנים שקמים כמו אחינועם ניני ומירה עוואד ועוד כמה שבאים ואומרים בריש גלי את מה שהם חושבים. אני מקווה שאני אתווה פה איזושהי דרך, אני מזמין הנה מוזיקאים שיצטרפו אליי וזו אולי הבמה לקרוא להם לבוא. כמה כבר היו - יהוא ירון היה, אפילו יהודית רביץ רק עברה על הדרך והצטרפה אליי, אבל אני מאוד אשמח אם היא או כמוה יבואו וישימו את הנעץ שלהם על המפה הזו".

לא חסרות עוולות במדינה הזאת. למה דווקא הכיבוש?
"יש פה המון תחומים שאפשר לדבר עליהם, אבל אני אומר שכשאתה מצמצם הכל אז הנושא המרכזי וה'אבא' של כל המצב הזה הוא הכיבוש. אם שם אנחנו נתקן אז השאר כבר יהיה פועל יוצא, על פי השקפתי לפחות. אמר את זה ליבוביץ' הרבה לפני, אני לא ממציא כלום. אני באמת מרגיש שאני באופן אישי רוצה לעשות משהו וזה מה שאני יודע לעשות וזה מה שאני יכול לעשות וזה מה שאני עושה. אני לא יורד עד שניפרד".

מילות השיר:


"ג'ו איש!
איך אתה חי עם זה
איך אתה אדיש

סוגר עם שלם מאחורי גדר
רק בגלל שהוא רוצה ממך להשתחרר
עומד ושר להיות עם חופשי
אבל שוכח להיות אנושי
שוכח שרק אתמול היית האחר
שוכח שרק אתמול זה אתה שהיית שם מאחורי גדר

ג'ו איש!
איך אתה חי עם זה
איך אתה אדיש

אתה שהושפלת נמוך מנמוך
באוויר עוד עומד הריח של בשרך החרוך
אתה שראית איך בשנייה
יכול כל אדם להפוך לחיה

ג'ו איש! תתעורר!
זה רק את עצמך שאתה סוגר פה מאחורי גדר".