כמה מחבריו של אריק איינשטיין התכנסו אתמול באולפן והקליטו שיר לזכרו, "הנאיבי האחרון", כשבוע לאחר מותו. מדובר במספר חברים, אותם כינס ארקדי דוכין, שעבדו איתו בשנים האחרונות ובהם מאיר ישראל, יוני רכטר, חיים רומנו, מיקי גבריאלוב, מורדי פרבר, אבי סינגולדה ויצחק קלפטר. השיר עדיין לא יצא ונמצא בעיבודים אחרונים, אבל יתפרסם בימים הקרובים.
המתופף מאיר ישראל התראיין הבוקר בתכנית "נכון להבוקר" בגלי צה"ל ושטח תלונות קשות כלפי יחס התקשורת לאיינשטיין בשנותיו האחרונות ואף טען שזה מה שהוביל בסופו של לדבר למותו הפתאומי והמוקדם מדי, כלשונו.
"כבר לא התייחסו למורשת הגדולה שלו"
"הנאיבי האחרון זה אולי באמת אריק, הוא רצה שהכול יהיה אחרת, אבל הוא הבין טוב מאוד שלא הכול יכול להיות אחרת", אמר ישראל והוסיף, "הוא האחרון שהחזיק את דגל הנאיביות, אבל הבין שזה כבר לא ככה והכל השתנה וזה כבר לא אותו הדבר וכבר לא התייחסו למורשת הגדולה שלו. וזה חבל מאוד. מדובר בתקשורת, וגם בכם גלי צה"ל. הדבר הזה גרם לו לדעיכה עד שהגענו לנקודה הזאת שאריק כבר לא איתנו".
אתה חושב שאריק הרגיש בלתי מוערך?
"בתקופה האחרונה, כן. הוא לא קיבל את המקום שהיה צריך לקבל. לא הגיוני שעשר שנים הוא מוציא אלבומים ולא משמיעים אף שיר. ואתה שואל שאלות כל מיני מפיקים והם אומרים 'אבל החיילים רוצים את זה ולא רוצים את זה'. מה זה רוצים? מה שאתה נותן להם לאכול זה מה שהם יאהבו. הרגלתם אותם לדבר לא טוב. הרגילו אותם למוזיקה לא טובה. נותנים להם מלא דברים לא טובים, ולא טעימים והם חושבים שזה מה שטוב, עכשיו הקהל בבית חושב שמה שמשמיעים היום זאת אמנות"
"התעקשתי שנקליט יחד. התאגדנו יחד חברים שעבדו איתו בתקופות שונות בעשור האחרון, חלק ביחד, חלק לחוד. אבל הפעם היה חשוב לי שכולנו נגיע לאולפן יחד ונקליט במקביל, כמו שעשינו פעם. פעם היינו יושבים עם אריק באולפן ומקליטים ביחד, ומשם הגיע הקסם. את הקסם הזה אי אפשר לקנות במחשוב או בפטנטים. זאת חוויה ששכחנו ממנה. מהדבר הזה. אני ניסיתי המון פעמים בשלוש השנים האחרונות להגיד לאריק שנקליט יחד באולפן, כי הבנתי שהוא דועך וחשבתי שזה יעזור לו. אבל הוא התחמק כל הזמן. היום אני מצטער שלא התעקשתי ושהחברים האחרים גם כן לא התעקשו".
"הנאיבי האחרון"
מילים: זמיר גולן, לחן: ארקדי דוכין, שירה: ארקדי דוכין
"הנאיבי האחרון
התעורר בבוקר והביט בחלון
על הזריחה האחרונה
הוא המיס קצת סוכר בקפה השחור
הוא קרא בין דפי העיתון
על ארצו היפה, שבורת החלום
מה שנאיבי, אמר לי בחום
זה לחשוב שאפשר להמשיך כמו היום....
שאלתי אותו מה יהיה
עם כל הבדידות והשבר
והוא ענה כמו תמיד אל תדאג
יהיה בסדר
עוד תראה שכולם יאמצו
את האמת הנשכחת
כי אי אפשר כבר לבד ידידי
כי חייבים ביחד
הנאיבי האחרון
הסתכל בעיני
וראה את הכול
את התקווה האבודה
את הילד שכל כך רצה לגדול
אחרי זה הוא קם והלך
נפרד לשלום אך נשאר בתוכי
וברגע אחד הכול הסתדר
ידעתי מיד שאסור לוותר
שאלתי אותו מה יהיה
עם כל הבדידות והשבר
והוא ענה כמו תמיד אל תדאג
יהיה בסדר
הנאיבי האחרון
השאיר לנו קייץ
ובוקר של תום
כשהוא שר אז אני ואתה
סירב להאמין שאהבה היא חלום
שאלתי אותו....."