"איפה המורה שלי? עדן, לא לדאוג מחר אני אגיע לבית ספר, אבל עד שיעור מתמטיקה יש זמן - אז יאללה". הרגע הזה אתמול בהופעה של מאיה דדון על הבמה ברדינג3 היה תזכורת הכי טובה שמדובר בסך הכל בנערה בת 16. דדון עשתה פריצה משמעותית בשנה האחרונה: כבשה את הטיקטוק עם "חוץ ממך", משם המשיכה לאירוחים בהופעות של המנטורית עדן בן זקן ועד ל"יאללה ביי" הקצבי שהתפוצץ ואלבום הבכורה שיצא לפני כחודש.

הזמרת הצעירה פתחה קופות לראשונה אתמול, וטוב שאנשיה לא קפצו מעל הפופיק והלכו על היכל הופעות שתפור היטב למידות שלה כרגע. עם כל הכבוד להצלחה שלה, ויש בערימות, קשה לגרום לנערה בת 16 להפוך לכוכבת שתמכור כרטיסים לקהל בוגר. את השורות הראשונות תפסו ילדים וילדות, בעיקר ילדות שהגיעו לפגוש את הזמרת שהכירו בטיקטוק ומאחוריהם ההורים, שדווקא לא נראו כמי שנגררו להופעה ונהנו לא פחות מהם.

הביצוע ל"חוץ ממך" פתח את ההופעה. מצד אחד החלטה אמיצה כי זה הלהיט הגדול ואמור להיות שיא הערב, אבל איכשהו היא הצליחה לדלג מעל האתגר הזה. הילדים קיבלו את הסרטון שרצו ועכשיו אפשר להתחיל עם המלאכה. 

המון אנשים מאמינים שדדון תהפוך להיות הכוכבת הבאה של ישראל והם יעשו כל מה שהם יכולים בשביל שזה יקרה: רוברטו ושוקי ביטון הם המשקיעים. רון ביטון כתב לה את להיט הפריצה והוסיף עוד שניים באלבום, אופיר כהן הוסיף שיר אחד גם הוא, מאור אדרי אירח אותה בהופעה שלו והגיע עכשיו לחלוק כבוד על הבמה. וכמובן, המנטורית שחתמה עליה, עדן בן זקן. לראות כל כך הרבה שמות משפיעים בתעשייה הישראלית במקום אחד הרגיש לרגע כמו סצנה מהנוקמים, כשכולם מתאחדים למטרה אחת נעלה.

במהלך ההופעה דדון שילבה את השירים שלה ולהיטים של הרגע. זו כנראה ההופעה היחידה בישראל שאפשר לקבל בה ביצוע ל"פנתרה" של נועה קירל וחצי שעה אחר כך ל"מי זאת". באלבום, היא חידשה גם את הלהיט של רינת בר "פיו פיו" שזכה לאהבה מחדש בטיקטוק - זה היה מחזה די מדהים לראות הורים שגדלו בסוף האייטיז וילדים שנולדו הרבה אחרי מדקלמים את השורות "יום שישי הגיע, אני בג'ינס צמוד" - ושרה אותו בצמוד עם "ויראלי", מילת המפתח שהיא מכירה טוב מאוד.

אביה של דדון שחגג יום הולדת קיבל ברכה מבתו הקטנה שכנראה מסבה לו המון נחת. היא שרה לו את "אבא גדול" של שרית: "אחרי הכל רק בזכותך אני קיימת, אבא גדול. ילדה קטנה בתוך עולם גדול שקצת נמאס לה לפחד", שקיבלו משמעות אקסטרה מיוחדות אתמול. במהלך כל ההופעה קשה לשחרר מהעובדה שמדובר בנערה שהיום צריכה להתמודד עם לימודים וחברים לשכבה. אבל הם דואגת להזכיר את זה יפה מאוד אחרי שמבצעת את "מועבט" שורה "אני לא שותה וודקה, אני לא שותה רדבול, אני בת 16. יאללה מועבט". 

לקראת סיום דדון ביצעה עוד בית ופזמון מ"חוץ ממך", הפעם אקוסטי, הטלפונים והפלאשים נשלפו במהירות שבה תמונה של הדר מוכתר הופכת לוויראלית. למרות ההצלחה שהשיגה עם השיר הזה ו"כמו שאני" שהגיע אחריו, לשירים האלה היה פוטנציאל התפוצצות הרבה יותר גדול ממה שקרה בפועל. גם בהופעה אתמול לא הייתה נציגות תקשורתית יותר מדי. ערב טוב עם גיא פינס הגיעו לסקר וביצעו ראיון משותף עם בן זקן, גם שוקי ורוברטו התראיינו. ככה זה, מוזיקאים ומוזיקאיות חדשות שלא מגיעים עם גיטרה מולחמת ליד יצטרכו להרוויח את המקום שלהם.

ההופעה עצמה לא הייתה אחידה ברמה שלה, היו רגעים שהיא הרגישה בנוח יותר והיו רגעים שהיא הרגישה בנוח פחות. היא הקריאה את קטעי המעבר כמו שמצופה ממנה, אבל אין עדיין תחושה שאנחנו יודעים מי זו מאיה דדון. בתכלס, כנראה שגם היא עדיין לא יודעת מי היא. מי מאיתנו ידע בגיל הזה? אבל למזלה יש לה עוד המון זמן להתפתח, לצמוח ולגבש אופי, אישי ומוזיקלי.