בשקט בשקט, שיר לוי הוא הזמר הים תיכוני שהכניס הכי הרבה שירים לגלגלצ בשנתיים האחרונות (חוץ מאייל גולן). אולי בגלל שהוא מתרחק מהגדרות של ז'אנר, מתמחה בבלדות פופ, ומצליח לרגש מגוון רחב של קהל. גם לשיר החדש שלו "אם תלכי", שמובא כאן בהשמעת בכורה, יש סיכוי לא רע להיכנס לפלייליסט של תחנת המוזיקה הכי מצליחה בישראל. את השיר כתב והלחין אורי בן ארי, שיצר את "הרבה ממך נשאר" של לירן דנינו. לעיבוד ולהפקה המוזיקלית אחראי יעקב למאי האגדי.
"אני חושב שכ'אם תלכי' מאוד מתאים לפלייליסט", אומר לוי. "אבל אי אפשר לדעת אם יאהבו אותו. יש לי שירים שאני מקליט ובסוף מסתבר שרק אני אוהב אותם. בעיני הוא ראוי להיכנס לגלגלצ. יש פה הפקה גדולה של יעקב למאי וטקסט טוב. אורי בן ארי הוא בן 22, בחור מאוד מוכשר ואחלה בן אדם. הוא שלח לי סקיצה, אמרתי לו שזה שיר יפה ואני רוצה אותו. נשמע לי טוב הלחן והטקסט. המילים לא כבדות מדי לא נמוכות מדי, שיר טוב שכיף לשמוע".
-יש זמרים שהמוטו שלהם הוא לשיר מה שהקהל דורש. אצלך זה ההפך.
"אני לא מוציא שיר לקהל מסוים, רק מה שאני מרגיש שמתאים לי ומה שאני אשמע בו טוב. הקהל שלי גדל משיר לשיר, מהופעה להופעה, מאלבום לאלבום ומשנה לשנה. הקהל מאמין בדרך שלי כי אני מאמין בה. הרבה אנשים בפייסבוק ובהופעות אומרים לי אל תתפשר על להיטים רדודים בשביל פרנסה. בפירוש ככה".
-הלהיט הקודם שלך, "במכונית הקטנה", בכלל היה שיר רגאיי-פופי.
"אין לי סגנון מקובע אחד, של ההגדרות האלה 'שיר קצבי' או 'שיר שקט'. יש שיר שעומד לצאת של נועם חורב וניצן קייקוב, משהו שונה לגמרי, שלא שמעו בארץ נראה לי אף פעם, לא מסוג השירים שאני רגיל לשיר. כיף לי להתרענן ולעשות דברים חדשים, אני אוהב לחדש, מתעניין בדברים מוזרים, שקצת קשים לעיכול. ולזה אני מתחבר, לשמחתי".
-אתה עוד רגע עם אלבום שישי, בגיל 29, ולא רץ לקיסריה או היכל התרבות, למרות שיש לך להיטים.
"אין לאן למהר ולרוץ. הדרך שלי היא הדרך שלי. אני לא מחפש להיטים קצביים להופעות ומועדונים שהם קצרי טווח. אולי זה עושה טוב ונשמע שמח וקליל בעונה מסוימת, וגם אני נהנה לשמוע שירים כאלה, אבל זה חולף ועונתי. עשיתי כמה נסיונות כאלה בעבר ולא תמיד זה עובד. לכן למדתי, והיום אני מאמין במה שאני עושה. אם אני מחובר לשיר וחושב שהוא יפה, צריך להוציא אותו. מי שיתחבר אליו, עוד יותר טוב".
-יש לך אופי של כוכב?
"לא, זה לא באופי שלי. המילה הזו מביכה אותי. אני רוצה להצליח, לקבל הערכה, שיתרגשו מהשירים ויבואו להופעות. כיף לקבל מילה טובה. אבל לפעמים זה מביך העניין הזה. אנחנו כולה זמרים וכולנו בני אדם. מחמם את הלב שאוהבים את המוזיקה, אבל להיחשב 'כוכב' זה מביך. אני בינתיים בדרך שלי ונוח לי. אין יותר מדי רעש, אין המולה סביבי, אני לא משתתף בהשקות, גר במושב בשפלה, חצי שעה מתל אביב, נוסע לאולפנים, פגישות. אבל אני לא יושב בבתי קפה ומחכה לפפראצי".
-נשמע כמו המודל של עמיר בניון, שהשיר שלך "שאריות מעצמי" נשמע ממש כמוהו.
"לגבי השיר אתה צודק. לגבי ההתנהלות אז אולי, כן, אני לא מתיימר להיות, אבל ככה זה יוצא לי. יוצא לי שאולי אני הולך אחריו, אבל זה במקרה יוצא ככה. עמיר בניון הוא זמר ענק, מאוד מוערך, יש לו קהל אדיר, אבל הוא לא כוכב גדול. הוא מצליח, מוערך, אהוב, מופיע, הכל בסדר איתו".
-אפרופו כוכבים, ב-1 בינואר אתה מארח את מירי מסיקה במופע השקה לאלבום ולמופע חדשים.
"מירי מסיקה זמרת גדולה ואישיות מדהימה, אני ממש אוהב אותה. הכרתי אותה דרך בעלה אורי זך, שעיבד לי את השיר 'משתגע'. כשזמרת כמו מירי, שהיא קונצנזוס, היא לב המיינסטרים, מסכימה להתארח בהופעה שלי, זה לקבל חותמת שמה שאני עושה זה לא סתם, אלא באמת טוב. אני בטוח שגם הקהל יחשוב ככה. יש לה עוד לפני כן מופע גדול בירושלים שבו אני אתארח אצלה. אני עוד לא יודע מה נשיר ביחד. אולי את 'להשתגע' שבעלה עיבד".
_c.jpg)
-אולי מהשירים שלה תשירו יחד את "מאמי".
"'מאמי, מה נהיה ממני?', יכול להיות. יש כמה רעיונות וזה עוד לא סגור. בטוח שנביא את זה כמו שצריך".
-ההשקה תתקיים באולם "נגה" ביפו. לא היכל התרבות, אבל יפה מאוד.
"כן, באולם של תאטרון 'גשר'. עוד לא הייתי שם, אבל אמרו לי שזה כמו 'צוותא' רק יותר גדול. 900 איש. תחושה של אינטימיות. מפחיד קצת להיות בתוך הקהל, אבל זה כיף. עברתי את זה ב'צוותא' והיה ממש מרגש. אני אבצע שירים מכל האלבומים, ורק שירים שלי. הפעם לא יהיו קאברים. יש לי חמישה וחצי אלבומים, שירים מכל הסוגים, אז לא צריך קאברים. נדב ביטון הוא המנהל המוזיקלי של המופע, ויהיה נעים".
-בשנה שעברה הופעת עם אבא שלך, אבל אתה לא משחק על הקלף שלו.
"לא, ממש לא. כששרנו יחד מאוד שמחתי. יכולנו לעשות מופעים משותפים, אבל החלטנו שכל אחד ימשיך בדרך שלו. כי הרי תמיד אפשר לעשות דברים יחד, זה לא בורח. אני זמר בפני עצמי, עם ינאי רטפן המנהל שלי ועופר מנחם, המנהל של יחסי הציבור, ועוד אנשים שעובדים איתי, וזה מוכיח את עצמו. זה לא קשור לאבא שלי. הייתי השבוע במסיבת האלבום החדש שלו, אירוע מצומצם לחברים. יש לו אלבום יפה ומגוון ואני שמח בשבילו".
_c.jpg)
-איזו תובנה יש לך מהדרך של אביך?
"אף פעם לא להתייאש ואף פעם לא לוותר, כי מי שמוכשר יכול להצליח בעבודה קשה. וגם אם אתה לא תמיד מצליח, ממשיכים ועובדים. עם כל ההסתבכויות שלו בעבר הרחוק, הוא החזיק מעמד וחזר בגדול. בשנים האחרונות הוא משחק אותה. יש לו הרבה שנות קריירה, הוא יציב, עם קהל נאמן שהולך איתו שנים. ממנו למדתי שאין אף פעם מה להתייאש, ותמיד להאמין בעצמך. אני גם לא אסרב להתארח במופע ההשקה שלו אם יזמין אותי, מה שהוא יבקש ממני אני אעשה".
-לפני חצי שנה דיברנו ולא היתה לך חברה.
"גם היום אין לי. אני רוצה מישהי, אבל זה לא יוצא. אני לא יוצא למועדונים ומקומות ולא פוגש יותר מדי. כשאני כבר פוגש ומכיר, לא תמיד זה יוצא. אז אין לי חברה. אני חבר של המוזיקה. יש לי שתי כלבות וגורים שהומלטו עכשיו. אני כן מתעסק רק במוזיקה, אבל יש לי חיים. יש לי טרקטורון ואני יוצא לטיולי טרקטורונים עם חברים. נוסעים בשדות, מבשלים קפה ושקשוקה על גזייה ביערות, מטיילים ככה ארבע-חמש שעות. קבוצה של חברים, אחד עם אופנוע, אחד עם טרקטורון, כל אחד מה שיש לו. זו התרפיה שלי פעם פעמיים בשבוע, שישי שבת".
-ואיך החברים מתייחסים אליך, כ"שיר לוי הזמר" או כשיר מהחבר'ה?
"חברים שלי רואים בי שיר הבנאדם, לא הזמר. אנחנו אפילו יורדים אחד על השני, אין עניין של אגו. אז מה אם אני זמר. לפעמים הם בכלל שוכחים שאני זמר. אנחנו מתנהגים אחד לשני רגיל. אין פה כבוד של זמר. החברות אותה חברות. אני לא יכול לעשות עליהם פוזות. בכלל, אני לא איש של פוזות".
