אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"כמו סינדרלה"|צילום: שרון רביבו

אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"יפה שלי"|צילום: שרון רביבו
חובבי מוזיקה ים תיכונית רבים פנטזו וחלמו על הרגע הזה בעשור וחצי האחרונים, והנה הוא סוף סוף הגיע. הרגע שבו אייל גולן ושרית חדד, זמר-על וזמרת-על, משלבים קולות ושרים יחד, מתוך המיטב של שניהם. לא בדואט שמוקלט בנפרד באולפן ויוצא אחרי שנתיים וחצי, אלא חי, על הבמה, מול הקהל שמתרגש יחד איתם.

כמו שמסי ורונאלדו ישחקו באותה הקבוצה

לכן המופע הזה, "פעם בחיים", היה אחד ממפגני הכוח היפים שידע הז'אנר הים תיכוני מימיו, והמוזיקה הישראלית בכללותה בשנים האחרונות. המלך והמלכה הבלתי מעורערים של הפופ המזרחי, שכמעט והמציאו ז'אנר משלהם וסחפו אחריהם מדינה שלמה, הביאו הערב לאיצטדיון בלומפילד, יחד עם ניקוס ורטיס היווני, 16 אלף מעריצים, כמות שוות ערך לארבע הופעות בקיסריה, ועוד 16 אלף יראו אותם שם מחר (רביעי). מזל שבחרו בשני ערבים בבלומפילד ולא נסחבו עם הקהל הרב שלהם 8 פעמים עד קיסריה, כי למי יש כוח. והתוצאה, כאמור, היא לא פחות מהגשמת חלום עבור רבים ממעריציהם המשותפים, ויש לא מעט כאלה.

אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"כשהלב בוכה"|צילום: שרון רביבו

אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"לקנות לך יהלום"|צילום: שרון רביבו
האמת, שזה קצת לא פייר כלפי המתחרים. כי כששרית חדד ואייל גולן עולים יחד לבמה, עם שני קולות הזהב האיתנים והנוגעים שלהם, מתחילים להתמסר מרגל לרגל ומרימים אחד לשני ל"וולה" לרשת, או לנגיחה מדויקת לפינה, על רקע התזמורת - זה כמעט כמו שמסי ורונאלדו ישחקו באותה הקבוצה. תאווה לעיניים ותענוג לאוזניים. וכשניקוס ורטיס עולה מהספסל עם אנרגיות של טברנה יוונית צעירה ועכשווית, אתה כבר יודע שמבול השערים יגיע, ושהמשחק הזה יסתיים בניצחון מוחץ.

הצליחו להפוך מופע איצטדיון לאירוע שהקהל חש בו קרוב

ולא רק מחץ היה כאן, אלא גם מחשבה וסטייל. הגודל של בלומפילד איתגר את ההפקה המשותפת של השלושה מבחינת היכולת למצות אותו. נדרש מהם לא רק לחשוב בגדול מהבחינה הפיזית של מרחקים וכמויות הקהל, אלא גם לדעת איך לחלק את העוצמות על פני יותר שטח, כשהן מכוונות יותר לעומק, כדי שהקהל ירגיש חלק מהחגיגה. והם עמדו במשימה, והצליחו להפוך מופע איצטדיון לאירוע שהקהל חש בו קרבה לזמרים, לנגנים ולשאר המופיעים. כמובן שחלק חשוב באותה תחושת קרבה נעוץ באישיות ובכריזמה של שלושת הכוכבים שהופיעו על הבמה, שכל אחד מהם ממגנט קהל בדרכו.

שרית חדד, ניקוס ורטיס, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
צחוק החיים. חדד וורטיס|צילום: שרון רביבו

אייל גולן, ניקוס ורטיס, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"זה אני"|צילום: שרון רביבו
גולן, חדד וורטיס הגיעו להופעה הזו עם ערימה בלתי נגמרת של להיטים, מהם רק היה צריך לבחור מה לקחת. יחד עם המנהל המוזיקלי יעקב למאי, שהיה אחראי לעיבודים ולהפקה המוזיקלית, הם בחרו את המיטב (כמעט) ויצרו סדרה של דואטים מיוחדים (יש לציין שבאף שיר לא שרו כל השלושה יחד). השילובים האלה, כאמור, היו הסיבה שבשבילה היה שווה לצאת מהבית.

שילובים מוזיקליים שהם אכן "פעם בחיים"

הסיבה השנייה היא העבודה הנהדרת של למאי על התזמורים של עשרות הנגנים שהתחלפו ועברו על הבמה, תזמורים לכלי מיתר, נשיפה, הקשה וקשת, שיצרו שכבות על גבי שכבות של צלילים, ועדיין שמרו על האותנטיות המזרחית-ים תיכונית - כל אלה הצדיקו את ההגעה לבלומפילד מבחינה אמנותית. "פעם בחיים" התבררה כלא סתם סיסמה. פעם בחיים ייצא לאוהד של הזמרים האלה לשמוע אותם כפי ששמע אותם הערב. בשיא הכושר הם נמצאים רוב הזמן, אבל לשמוע אותם בכאלה שילובים, עם כזו תזמורת, בכאלה עיבודים ועם כזו הפקה מושקעת - לא קורה הרבה.

אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"הייתי בגן עדן"|צילום: שרון רביבו

אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
תרועת שופרות בבלומפילד|צילום: שרון רביבו
גולן וחדד פתחו את הערב עם שירים כבדי משקל - "הייתי בגן עדן" שלה וקטעון מ"אם יש גן עדן" שלו. מכאן ואילך נשמרה הסימטריה, גם בגלל ענייני אגו, שכמובן קיימים כאן, וגם כדי שבאמת אף אחד לא יחוש מקופח. חדד וגולן שרו את אותו מספר השירים, קיבלו זמן במה דומה מאוד לפרקי הסולו שלהם במופע, וכל אחד מהם גם שר שני שירים עם ניקוס ורטיס, שהופעת הסולו שלו היוותה מעין אתנחתא ארוכה באמצע המופע, עבור מרבית הקהל.

חדד בקלאסיקות, גולן בחדשים

חדד התמקדה בחלק שלה בלהיטי העבר, אבני הבניין של הקריירה שלה: "רק שתדע את האמת", "תלך כפרה עלי" שתמיד מרים את הקהל, וכמובן "קרוסלה" ו"אתה תותח", שהם upרים חזקים שלה. בדואטים ובמחרוזות המשותפות היא בחרה לשלב את "חגיגה", "הכל סגור", "כמו סינדרלה", "הקשיבו חבריי" (שגולן השלים בהצלחה עם "פלפילו" המצרי המקורי), וכמובן "כשהלב בוכה" ו"הייתי בגן עדן". קשה להתווכח עם מקבץ שכזה, שהוא הקרם דלה קרם שלה, כמעט באופן מושלם.

גולן, מצד שני, בחר להתמקד בשירים מתוך האלבום החדש שלו, שכרגיל אצל הקהל שלו נחשב תמיד לסחורה הכי חמה - "אני מקווה", "ואולי ביום יפה", "גבר מאוהב" ושיר הנושא "ימים יגידו" בפרק הסולו. במחרוזות והדואטים הוא בחר ב"כל החלומות", "מנגנת את חיי" (גם "לבדי" היה עובד כאן מצויין), "לקנות לך יהלום", "יפה שלי", "בואי נברח" וכמובן "מי שמאמין". קשה קשה, יש לו כל כך הרבה. על כל אחד שנכנס חמישה נשארו בחוץ. ואה, כן - כמעט מיותר לציין שהאלפים שרו איתם מילה במילה, והרימו את האיצטדיון לשמיים, כמו חללית ענקית עם תאורה צבעונית.

אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"ימים יגידו"|צילום: שרון רביבו

אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
אייל גולן שר עם ילדה|צילום: שרון רביבו
החיבור בין גולן לחדד הוא בעת הזו שלם שעולה על סך חלקיו ושניהם מרוויחים ממנו בגדול, בצל הפרשה המפורסמת. גולן מביא את המאסות של הקהל, מעריצים שנשארו נאמנים לו אף על פי כן ולמרות הכל. הוא הרוויח אותם בזכות הצטיינות ועבודה קשה לאורך שנים והערב קיבל מהם בחזרה הצהרת אמון נחרצת שאין לערער עליה. הוא אף טרח לציין זאת בקולו ואמר: "תודה לכם על האמון שלכם בי ובמוזיקה שלי". יודע על מה הוא מדבר.

חדד העניקה לגולן את הלגיטימציה, למי שעוד היה זקוק לה

חדד, בעצם החיבור איתו, העניקה לו במפגש הזה את הלגיטימציה המחודשת בעיני אלה שעוד היו זקוקים לכך. זה ממש לא משנה כמה אנשים הגיעו הערב לבלומפילד במיוחד בשבילה - שרית חדד היא מותג-על במוזיקה הישראלית, עדיין כוכבת גדולה, וזמרת שכובשת ומרגשת כל קהל. יחד עם ניקוס ורטיס, שיש לו קהל של אלפים בארץ, נוצרה סינרגיה שהיא באמת משהו מיוחד שטרם נראה כאן על הבמות, שווה ערך אולי ל"התחברות" הזכורה לטובה של שלמה ארצי ושלום חנוך (שתכננו לקחת השנה את פארק הירקון, והתחרטו).

שרית חדד מנגנת, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
מוכשרת|צילום: שרון רביבו

שרית חדד מנגנת, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
יאללה בדרבוקה|צילום: שרון רביבו
היו במופע הזה שיאים של רגש טהור - כשחדד וגולן שרו יחד את "הלב בוכה (שמע ישראל)" שהוקדש לשלושת החטופים, מי שלא הזיל דמעה הוא כנראה אדם חסר רגש. לשרית יש את הצליל הזה בקול שמרגע שאתה שומע אותו השערות סומרות ואתה מצטמרר, כי גם אם אתה סתם ציניקן, בכל זאת זה צובט בלב, כמו ששר אריק איינשטיין. שיא מרגש שני התרחש כשגולן הקדיש לאימו ולילדיו את השיר "ימים יגידו", שבו הוא הגיע לשיא באיכות וברמת הביצוע, ואפשר היה לשמוע אותו זועק את האמת והכאב שלו ואת הכמיהה לצדק דרך שיר אהבה.

ביום הכי יפה

שיא הרגש השלישי הגיע כשגולן וניקוס ורטיס שרו יחד את "כשאת איתו" בעברית ויוונית, וכל הקהל הצטרף אליהם. השיר הזה הוא כבר המנון איצטדיונים ששווה בכוחו ל"אף פעם לא תדעי" של ארצי, ומרגש לשמוע את כולם שרים אותו יחד. מבחינת הטעם הפרטי שלי, הכי נהנתי מ"ואולי ביום יפה", שזכה הערב לביצוע מצויין - לטעמי ההמנון הכי סוחף במופע הערב, ובינתיים גם שיר השנה שלי בז'אנר (למרות שהוא מחוץ לו).

שרית חדד, ניקוס ורטיס, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
משחק החיים. שרית וניקוס|צילום: שרון רביבו

אייל גולן, ניקוס ורטיס, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"כשאת איתו"|צילום: שרון רביבו
ולצד הרגש, השניים לא שכחו שמדובר גם במופע בידור. חדד ניגנה במלודיקה ונתנה את קטע הדרבוקה המפורסם שלה ב"אתה תותח". היא גם לא שכחה לציין: "אייל ידבר אתכם על המונדיאל, כל הכבוד לנשים שהצלחתן להוציא הערב את הגברים מהבית בערב הזה". גולן מצידו הביא את חוש ההומור שלו - ג'יברש אנגלית עם ורטיס, צילם תמונת "סלפי" עם הקהל, זרק הלצות ובדיחות, דיבר אל המשפחה שלו, והזכיר את העובדה שיש לו ילד שלישי בדרך.

למרות שפרק הסולו של ניקוס ורטיס במופע (8 שירים) לא המריא, אולי בגלל השפה ומיעוט יחסי של מעריצים שלו בקהל, שאר הפרקים במופע המורכב הזה עבדו היטב, ומילאו את השעתיים וקצת שהוא נמשך בתוכן מוזיקלי שהצליח להיות גם איכותי (ברובו) וגם נוגע. המופע הזה מייצג נאמנה את השלושה, מבליט את היתרונות של הקריירות שלהם, ומביא לטופ את יחסי האהבה ארוכי השנים שלהם עם הקהל. גולן, חדד וורטיס קבעו הערב פסגה חדשה במוזיקה הים תיכונית בישראל (לצד מופע מאה הנגנים של משה פרץ בהיכל נוקיה), פסגה אליה יכולים לשאוף ממשיכי דרכם בשנים הבאות ואף אמנים מז'אנרים אחרים במוזיקה המקומית.

רשימת השירים במופע:

אייל גולן ושרית חדד: הייתי בגן עדן, כל החלומות, מנגנת את חיי, הקשיבו חבריי, מחרוזת: לקנות לך יהלום, כמו סינדרלה, יפה שלי, הכל סגור
שרית חדד: רק שתדע את האמת, תלך כפרה עלי, קרוסלה, אתה תותח
שרית חדד וניקוס ורטיס: משחק החיים, חוק החיים
ניקוס ורטיס: 8 שירים ביוונית
ניקוס ורטיס ואייל גולן: זה אני, כשאת איתו
אייל גולן: אני מקווה, ואולי ביום יפה, גבר מאוהב, ימים יגידו
אייל גולן ושרית חדד: כשהלב בוכה, בואי נברח, חגיגה, מי שמאמין, עד הסוף

צפו בקטעים מהמופע:

שרית חדד ואייל גולן: כשהלב בוכה

אייל גולן ושרית חדד: בואי נברח, חגיגה, מי שמאמין

אייל גולן ושרית חדד: עד הסוף

מנגנת את חיי, הקשיבו חבריי, לקנות לך יהלום, כמו סינדרלה, יפה שלי, הכל סגור

שרית חדד: רק שתדע את האמת

שרית חדד: תלך כפרה עלי

שרית חדד: קרוסלה, אתה תותח

אייל גולן: ימים יגידו

אייל גולן: ואולי ביום יפה

אייל גולן: אני מקווה

אייל גולן: גבר מאוהב

אייל גולן מצלם סלפי עם הקהל

אייל גולן וניקוס ורטיס: "זה אני", "כשאת איתו"


שרית חדד וניקוס ורטיס: משחק החיים

שרית חדד וניקוס ורטיס: חוק החיים

ניקוס ורטיס

אייל גולן, ניקוס ורטיס, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
גיסנו|צילום: שרון רביבו

שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
"תלך כפרה עלי"|צילום: שרון רביבו
שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
מלכת השערים|צילום: שרון רביבו
רקדנים בהופעה של אייל גולן ושרית חדד בבלומפילד (צילום: שרון רביבו)
כן, בסוף גם היו רקדנים|צילום: שרון רביבו
הקהל בהופעה של אייל גולן ושרית חדד (צילום: שרון רביבו)
יואו כמה אנשים באו|צילום: שרון רביבו
הקהל בהופעה של אייל גולן ושרית חדד (צילום: שרון רביבו)
האמת, קהל יפה|צילום: שרון רביבו
עשן על הקהל בהופעה של אייל גולן ושרית חדד (צילום: שרון רביבו)
קצת עשן|צילום: שרון רביבו
עשן על הקהל בהופעה של אייל גולן ושרית חדד (צילום: שרון רביבו)
שמתברר כענן קונפטי|צילום: שרון רביבו
משפחת גולן, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
משפחת גולן|צילום: שרון רביבו
רוסלנה רודינה, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
רוסלנה רודינה|צילום: שרון רביבו
אייל גולן, שרית חדד, בלומפילד (צילום: שרון רביבו)
להתראות מחר|צילום: שרון רביבו
_OBJ_OBJ

_OBJ