האליטה החדשה: מאור אדרי בהיכל התרבות

לפני לא הרבה שנים, כשכוכבים עולים מהז'אנר הים תיכוני היו מגיעים להיכל התרבות תל אביב, היו מזדעקות הכותרות בסגנון "היכל התרבוש". אבל בסוף 2014, עידן האליטות החדשות (בלי מירכאות), הופעה של מאור אדרי וצבא המעריצים והמעריצות שלו שכובשים את ההיכל המפואר ומפרקים לו את הצורה, מתקבלת בטבעיות.

אדרי כבר מילא פעמיים את אמפי קיסריה וכמה פעמים את האנגר 11, אבל היכל התרבות בתל אביב הוא עדיין סמל ישראלי חשוב, אולם הקונצרטים המוביל בארץ, ואם הופעת בו, אתה יכול לסמן עוד "וי" ולקבע את מעמדך בחבורת המובילים של הפופ הים תיכוני, כמי ש(לצד עומר אדם) המציא מחדש את ז'אנר שירי הדיכאון, והתאים אותו לקהל צעיר ועכשווי.

מה שהכי בולט אצל אדרי, חוץ מיכולת השירה הגבוהה, הכריזמה ושרשרת הלהיטים, שמרימים את הקהלות שוב ושוב על הרגליים, זה שאין לו דאווין. אדרי לא משחק משחקים, לא מתייפייף. בא לו לשיר "קרחנה" הוא ישיר "קרחנה". בא לו שיר על "סלפי" (הרבה לפני הפסטיגל), הוא יקליט שיר על "סלפי". בא לו "יאללה יאללה" אז יאללה. מתאימה לו מחרוזת "אבביי" ובאמצע "שיר הרווקים", הוא יעשה את זה ולא ידפוק חשבון לאף אחד. בא לו להיכנס לגלגלצ, הוא יביא שתי בלדות שגלגלצ לא יוכלו לעמוד בפניהן. אדרי לא מנסה למצוא חן בעיני אף אחד, לא מתחנף לקהל שלו, אין אצלו אוונטות. הכל מאוד בגובה העיניים, וזה חלק ברור מהקסם שלו.

הוא גם לא חושש לפתוח מופע בהיכל התרבות כשהוא מלווה את עצמו על הפסנתר. אחרי שהתברר שהוא יודע לעבד, להפיק מוזיקלית ולהלחין, אדרי ממשיך בהתפתחות המוזיקלית שלו לכיוון זמר שמסוגל ללוות את עצמו. וזה יפה וחשוב. גם לו עצמו כמוזיקאי וזמר, וגם כלפי חוץ. חבר'ה שיודעים לסלסל מול קהל שמוחא כפיים לפי הקצב יש בערימות. זמר ים תיכוני שמסוגל ללוות את עצמו על פסנתר ויש לו אומץ לעלות ככה בהיכל התרבות - תספרו על אצבעות כף יחד אחת.

אדרי, עוצמתי אבל חביב, הוא מסוג הזמרים שמשדרגים את מה שמסביבם. רינת בר תישמע לידו מצויין. הנגנים, שישה עשר במספר, עם שתי זמרות ליווי, יהוו רקע נאה לקול החזק והברור שלו, שקורע את האוויר בהיכל. הקהל יקבל אצלו תמורה עם מרבית הלהיטים, קטעים מרגשים כמו "אמא", וכמובן שירי הדיכאון שהם כבר קלאסיקות פרטיות שלו, כמו "לב קבור" ו"רוחות רעות". הבחורות בהופעה שלו יהיו הכי יפות, ובכמויות. אפילו תחנת הרדיו שמלווה אותו ומשדרת אותו בהופעות הגדולות תזכה לפרגון מקסימלי. אדרי מצליח להיות פליזר, מבלי להתאמץ. הוא מביא את עצמו, וזה מספיק. עכשיו הוא יצטרך להביא עוד כמה הברקות, כדי לטפס עוד מדרגה, ולהגיע באמת לשפיץ.

"אני באופוריה", מודה אדרי מאחורי הקלעים, רגע אחרי שירד מהבמה. "אני בעננים, אני לא פה. ביקשתי מחבר שיצבוט אותי שאראה שאני לא חולם וזה באמת קורה. כיף לי כיף לי. אני מרגיש טוב. היה שמח והיה לי ממש מדהים".

-מה הרגע שתזכור מכאן?
"כשישבתי על הפסנתר ושרתי את 'כמו שאת', שיר ראשון שפתח את המופע. אני אזכור את כל הדרך עד שהגעתי לכאן, כל מה שעברנו, אני ואחי הגדול עמי, שבלעדיו זה לא היה קורה".

-כשאתה עומד על הבמה ושר, והקהל עונה לך, מה אתה מרגיש בגוף?
"צמרמורות. אני מחכה לרגע שאוכל להבין מה קורה פה. כי זה אופוריה שאתה לא יכול להסביר. כשאנשים שרים את השירים שלך זה הדבר הכי מדהים בעולם. אני מאחל לעצמי שזה ימשיך ככה. רק אחרי, בדיעבד, אתה יכול להבין שאנשים באמת באו להופעה שלך, אחרי שהתאמצת ועבדת מאוד מאוד קשה".

-למה היה חשוב לך להגיע לפה?
"כי כשהייתי בתחילת הדרך הייתי רואה הרבה זמרים, שכבודם במקומם מונח, שהגיעו לפה ועשו היכל תרבות תל אביב, שזה משהו שהוא 'וואוו'. וככה הסתכלתי מהצד ואמרתי לעצמי, 'מתי אני אגיע לשם?'. לכן זו היתה תחנה שציפיתי וחיכיתי לה בדרך".

-באת מלמטה. עשית את זה מהשטח.
"באתי מלהטי קהל, שאהב וחיבק את מה שאני עושה. על הדרך היו גם להיטי רדיו, אבל הקבהל זה מה שקובע ומשפיע, ההוכחות היו בחוץ, הוא חיבק ואהב את ההופעה. זה קהל יפה שעושה איתי דרך".

-יש תחושה שאתה עושה מה שבא לך, בלי לדפוק חשבון מה יגידו, אין לך מעצורים.
"אני הכי אמיתי שיש. כולנו בני אדם, באנו מאותו מקום ונלך לאותו מקום. אני מביא את האמת שלי, זאת האמת שלי, וכל מי שמכיר אותי, את מי שאני כבן אדם, יוכל להגיד כמה שהאמת שלי אמיתית. זה מאוד חשוב לא לשכוח מאיפה באנו. אני זוכר מאיפה באתי ואני לא רוצה לחזור לשם. טוב לי בדרך הזאת, טוב לי לעשות מוזיקה, כיף לי לקבל את האהבה הזאת מהקהל, ורק שימשיך ככה, בעזרת השם".

-מה היעד הבא? אלבום שלישי?
"אלבום מאוד מעורבב, כל מיני כיוונים. באלבום הז החלטתי לקחת אחריות לידיים, לעבד ולהפיק חלק מהשירים, ליצור, ולהביא את מה שאני אוהב, את מה שאני שומע, ולהביא את זה לידי ביטוי באלבום. הוא הולך להיות מטורף, משהו מדהים. מקווה שכולם יקבלו אותו טוב, כי זה הייעוד שלנו, לפגוע בול במטרה, לתת לאנשים להתחבר למה שאני עושה".

רשימת השירים במופע: כמו שאת, האישה שלי, מתגעגע, הכל כתוב, לא פשוט, גבר איטלקי, לא כואב לה, לב קבור, ילדה גדולה, סלפי, אהבנו (עם רינת בר), מתוך ההריסות, כאן בלעדייך, הגבר שכבש, קרחנה, אמא שלי, תספרו לה, רוחות רעות, יאללה יאללה, אבבאבי