ליאור נרקיס - "אם תרצי"
האלבום "אם תרצי" של ליאור נרקיס הוא לכשעצמו אלבום מוצלח ומהנה, וגם כזה שמעיד היטב על מה שעבר על המוסיקה הים תיכונית בשנה האחרונה. מצד אחד המשך המגמה של להיטי פופ לחתונות, גם קצביים וגם שקטים, ונרקיס מתמחה כאן בגדול בקטעים כמו "שגעת-טרפת" שכבר הפך ללהיט ריקודים ו"מוזיקה שחורה", ובלדות המיועדות לחופות כמו "אם תקצי" ו"מפקיד את ליבי". לצד הפופ נרקיס מחפש לחדש ולשלב עוד סגנונות כמו ב"לא מוותרים" שיצר ג'וש. אבל מגמה חזקה אף יותר היא לחזור אחורה לשורשים של המזרחית, בצליל של שירים כמו "גונבת לי ת'לב" המקפיץ והבלדה "מיליון כוכבים" וחזרה לסגנון עמו החל את הקריירה בשירי הנשמה והכאב "מה קרה" ו"בחדרי". שימו לב שבזמן ששירי האמא והאבא הם בדרך כלל בלדות עמוסות רגש אצל הקולגות, אצל נרקיס השיר "כמו אמא" הוא אחד ממרימי הכפיים העיקריים בדיסק הזה.
ג'קו ויהודה פוליקר
יש כאלה שייראה להם מוזר שיהודה פוליקרהרוקר נכנס לרשימה של אלבומים ים תיכוניים, אבל ראוי להזכיר שמדובר באבא של אלבומים כמו "עיניים שלי" ו"כל דבר מזכיר לי" שהיו על טהרת המוזיקה היוונית. האלבום החדש "ג'קו ויהודה פוליקר" הוא אחד האלבומים המיוחדים שיצאו בארץ אי פעם. פוליקר הגאון לקח שירים יווניים ושירי לדינו שהוריו גדלו עליהם בסלוניקי, ואת ההקלטות של הוריו, אותם זכה להנציח עוד בחייהם. על אותם שירים נשכחים, שלבטח יעלו דמעות בעינייהם של יוצאי יוון ויהודים דוברי לדינו, הלביש פוליקר רוקנ'רול, פופ ואפילו דאנס. התוצאה מרתקת, מרגשת, לעיתים מרהיבה, עם קטעים כמו "אמרי לי נערה" הפותח, ו"לימונרו". אומרים שפוליקר הוא מגדולי האמנים שקמו לנו. האלבום הזה הוא עוד נדבך בארמון היפהפה של הקריירה שבנה במו ידיו וכשרונו.
דודו אהרון - "גיבור"
"גיבור" הוא האלבום השני שהוציא השנה דודו אהרון. כשמאזינים לו מבינים את מה שעבר השנה על המוזיקה המזרחית. אהרון, מלך הפופ הים תיכוני והשירים המיובאים מבולגריה וארמניה, הרים כאן אלבום שחציו רטרו מטורף לצליל המזרחי של פעם וחציו השני בלדות שמכוונות ישר לתוך הלב. בשירים כמו "אוהב עדיין" ו"שיר עצוב" שפותחים את האלבום הוא קופץ שלושים שנה אחורה בזמן. גם "אני נוסע" ו"לא יכול בלעדייך" נשמעים אייטיז או לכל הפחות ניינטיז. בבלדות כמו "כשאלך", "לעבור את היום", "תהיי איתי" ושיר הנושא "גיבור" אהרון השתדרג בתחום, נותן פייט אפילו לאייל גולן, אשכרה פסטיבל "הפסנתר מארח" פרוספקט. ואם כבר בלדות, "אל תסגרי לי את הדלת" העצוב ו"הנה היא נכנסת" החגיגי על השבת כבר הצטרפו לרפרטואר הכללי של אהרון. כל זה מעיד על כך שדודו אהרון הוא מוזיקאי מוכשר כמו שד, שיכול תוך זמן קצר ביותר לנפק אלבום חדש שעובד בדיוק לפי האופנה השלטת באותו רגע. מצד שני, המהלך של האלבום הזה חיזק את התדמית שלו כאחד שהולך לפי רוח הזמן, ולא בוחר קו משלו.
יסמין לוי - "Libertad"
כמו יהודה פוליקר, גם יסמין לוי היא לא בדיוק השם הראשון שקופץ לראש כשמדברים על מוזיקה ים תיכונית, אבל השייכות שלה לאגם הים התיכון אינה מוטלת בספק. יש לה באלבום החדש והנפלא "Libertad" שיר פרסי -Recuerdo, במקור Soghati של הזמרת Hyedeh, שיר טורקי - Firuze של הזמרת Sezen Asku, שיר מהמקורת היהודיים - "שואף כמו עבד", בו היא שרה גם בעברית, וכמובן קלאסיקות לאדינו כמו "אמאן דוקטור" (שמוקדש לסבתה המנוחה לאה), "Skalerikas De Oro" ו-"La Rosa Enflorence". נכון, יסמין לוי היא קודם כל זמרת פלמנקו ששרה בספרדית ולדינו ומשוייכת מיידית למה שמכונה "מוזיקת עולם", אבל כשמאזינים לקול המרגש שלה באלבום הזה רואים בעיניים את הים הכחול של יוון, את השקיעות באיטליה, הכרמל שנשפך לים בחיפה והריביירה הצרפתית, ומה יותר ים תיכוני מזה.
הפרויקט של רביבו - "מה נותר מאלה"
"הפרויקט של רביבו", שייסד המוזיקאי רביב רם בן מנחם, ושותף לו עם אחיו, הזמר ניר בן מנחם והזמר אלירן צור, הוא המייצג הבולט ביותר של המגמה ששלטה השנה במוזיקה הים תיכונית - החזרה אחורה, לרטרו, למוזיקה "של פעם", ללהיטים הישנים והאהובים, לחיקן החמים של הגיטרה החשמלית היהודה קיסרית, הדרבוקה ואווירת החפלות של שכונת התקווה וכרם התימנים. אחרי כל הקיסריות והנוקיות הקהל המזרחי גילה השנה שיותר מהכל הוא אוהב להיזכר בנוסטלגיה בלהיטים של משה גיאת וחיים משה, דקלון ובן מוש, ולרקוד אותם עם או בלי חיזון גת (עדיף עם). האלבום "מה נותר מאלה" שהוציאו אנשי "הפרויקט של רביבו" הוא הביטוי המוזיקלי הראוי ביותר לסיסמאות כמו "קסם המזרח", לשמחה העממית, לאושר הפשוט, לרוח החיה שיש במוזיקה המזרחית. על הפופולריות העצומה יעידו מכירות האלבום - שכבר מזמן חצה את מחסום "אלבום הזהב" ושתי הופעות בהאנגר 11 שהכרטיסים אליהן נחטפו. שיחקו אותה החבר'ה, סחתיין עליכם.
אתניקס - "אהבת חינם"
"אתניקס" הם הלהקה הכי ישראלית שיש, אבל הם עדיין מזוהים עם המוזיקה הים תיכונית, וגם האלבום החדש שלהם, שמחבר (כהרגלם) מזרחית עם פופ ורוק, נכנס להגדרה הזו. מספיק להיכנס לקצב של השיר הפותח "איזואימו", שמדבר על האופי הישראלי המודרני, ולשמוע את זאב נחמה שר על "הכוכב של בית לחם" כדי להבין באיזה קו רוחב אנחנו חיים. אתניקס מציעים בריחה קצרה מהמציאות ("החיים כל כך יפים") וחזרה מהירה אליה ב"ויקו", שיר על עבריין משכונת מצוקה. אתניקס מבקשים מאיתנו לתת "אהבת חינם", מרקידים אותנו בחפלה של "העיר הלבנה", שרים על אהבה ושדידת הלב ב"גנב" וקופצים להפגנה של המחאה החברתית ב"נולדנו לעבוד".
היוצר המרכזי באתניקס ממשיך להיות זאב נחמה, וכשהוא שר בכנות על הפחד של לחיות כאן ועל חלום השלום ב"מה יוצא" הוא ממשיך להיות מיוצרי הפופ היחידים שאומרים משהו משמעותי על החיים בארץ. גם באלבום הזה העולם של אתניקס, כמו של כל להקה בעלת שיעור קומה, מערבב שירים "על החיים" עם פנטזיות על אהבה כמו "לב סירפד", שמשחק על החרוז עם "ספרד", ו-"Love" שכולל משפטי מחץ כמו "אם האהבה היא פשע אנחנו אסירי עולם". גם באלבום הזה הם מצליחים לגרום למוזיקה שלהם להישמע כאילו הרגע שלפו אותה מהשרוול והביאו אותה ישר לדיסק באוטו ששומעים עם דלתות פתוחות ליד המנגל ביער בן שמן. כמו שאמרנו - הכי ישראלים שיש.
מאור אדרי - "הגבר שכבש"
יש מקרים שבהם שם של אלבום מעיד בדיוק על תוכנו. "הגבר שכבש", אלבום הבכורה של מאור אדרי, הוא ההוכחה שגם אחרי עומר אדם ודודו אהרון, עדיין נותר מקום בז'אנר הים תיכוני לכוכבים חדשים. האלבום הזה מחבר להיטים שנולדו מ"השטח", מהאינטרנט, כמו "לב קבור" ו-"רוחות רעות" עם שירים חדשים שהפכו ללהיטים במהלך השנה האחרונה כמו "כאן בלעדייך", "ילדה גדולה", ו"את עוד אוהבת".
בעזרתם אדרי כבש את המועדונים, את הרידינג 3 ובקרוב גם את האנגר 11. כאלבום, "הגבר שכבש" לא אחיד ברמתו. יש בו יציאות מגניבות, להיטים שמרימים כל קהל ובלדות נחמדות, אבל הוא רק אלבום ראשון, וכך צריך להתייחס אליו. מי שמתלהב מאדרי יקנה אותו. האלבום הבא, עם שירים כמו "ספרו לה" ו"גבר איטלקי" צפוי להיות מעניין לא פחות.
איציק קלה - "לך אלי"
היו שנים, וזה לא היה מזמן, שכל חג הניב כמויות עצומות של אלבומי פיוטים. הגל ההוא מעט שכח, אבל איציק קלה הגדול כאן כדי להזכיר לנו איך צריכה ויכולה להישמע תפילה אמיתית, ואיך זמר נפלא כמוהו, מיוחד בנוף המקומי, שמחובר למסורת ישראל, יכול לבצע את הפיוטים האהובים ביותר על הנוסעים לאומן ויושבי בתי הכנסת, באופן עמוק ומכובד.
האלבום "לך אלי" כולל את "אדון הסליחות" (מתוך תפילה לימים הנוראים) "עמנו ישראל" (שיצר קלה עצמו) וחידוש ליצירה "אני העבד" (מילים: עוזי חיטמן ז"ל), ועשרה פיוטים נוספים כמו "השם המלך", "מודה אני לך", "לך אלי", "נשמת כל חיי", "שמע ישראל", "שלום עליכם" ועוד. חג שמח וכשר.
נאור אורמיה - "תתני קצת ממך"
נאור אורמיה ממשיך להיות באלבומו השני נושא הלפיד של הפופ הים תיכוני, זה שמילא כאן היכלים בשנתיים שלוש האחרונות, עם שירים כמו "הרוח" ,"תני לי סימן", "משתגע" ו"יוצא מדעתי" ובלדות בומבסטיות ורומנטיות כמו "לא מוצא את עצמי", "בצעדייך", הדואט "בלילות" עם שרית אביטן. לזכותו של אורמיה יאמר שהוא כותב ומלחין בעצמו את רוב שיריו, ואחרי שני אלבומים כשהוא בן 20 בלבד יהיה טיפשי לערער על הכישרון המוזיקלי שלו. יש ב"תתני קצת ממך" כמה שירים טובים ויש בו כנות של בחור צעיר שכותב שירים על החיים שלו, כמו בשיר הנושא "תתני קצת ממך", שנכתב על בחורה שבגדה בו.
יחד עם זאת האלבום הזה מסמן סוף של תקופה בקריירה של אורמיה, תקופה שהחלה עם שני אלבומים שהתאימו לרוח הזמן, וכעת חייב לבוא שינוי, כדי להגיע מחדש ללב הקהל. נאור אורמיה יהיה צריך להשתמש בכישרון שלו כדי למצוא את הקו המיוחד שלו במוזיקה הים תיכונית.
אייל גולן - "באהבה", אוסף שירי אהבה
זמרים ים תיכוניים מוצלחים ומצליחים יש לא מעט, אייל גולן יש רק אחד, וכשהוא מוציא אוסף שירי אהבה מיוחד לרגל החגים מדובר במתנה שרבים ישמחו לקבל, גם אם עברו רק שנתיים או שלוש מאז אוסף שירי האהבה הקודם שלו. האמת, יש כאן מספיק להיטים חדשים משני אלבומיו האחרונים, כדי להצדיק את הרכישה. האוסף כולל את מיטב שירי האהבה הגדולים שלו מאלבומיו האחרונים של גולן ומכל הקריירה, ביניהם כמה להיטי ענק כמו "זה אני" , "נגעת לי בלב", "הוזה אותך מולי", "כשאת איתו" ו"אם יש גן עדן". "ברפרטואר שלי שירי אהבה רבים, בניתי אוסף חדש עם שירים מהעבר וחדשים. חשבתי על מתנה לחג שאנשים ישמחו לקבל ולהעניק לאהוביהם", אומר גולן.