החורף האחרון היה אחד המוצלחים בקריירה של משה פרץ. צמד ההופעות בהיכל נוקיה, עם מאה משתתפים בכל אחת, מיקמו אותו סופית (אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לכך), בטופ של הפופ המקומי. עם פורמט מצומצם יותר, של 45-50 נגנים, פרץ המשיך לאולמות גדולים בחיפה, ירושלים ותל אביב, ובקרוב יופיע עם 50 נגנים באמפי אשדוד (10 ביוני) ובאמפי קיסריה (11 באוגוסט).
ב-10.6, ביום המופע באשדוד, ישיק פרץ רשמית די.וי.די של המופע בנוקיה. בשנים האחרונות כמעט כל כוכב ים תיכוני הוציא די.וי.די המתעד מופע גדול, אבל נדמה שתיעוד המופע של פרץ בנוקיה הוא באמת משהו יוצא דופן, שטרם עשו כמוהו בארץ, ויעידו על כך 22 אלף הצופים שמילאו את ההיכל בשני הערבים ההם.
"את המופע שהצליח בחורף אנחנו ממשיכים בקיץ", אומר פרץ. "כי נשאר טעם של עוד וכל הזמן מבקשים שנעלה אותו שוב. באשדוד וקיסריה אופיע עם 45-50 נגנים על הבמה, וכמובן שאוסיף שירים חדשים שייצאו עד אז, שלא היו במופע המקורי. זו תהיה חוויה, כי גם הנגניות הרוסיות הגבוהות באות, ונגנים מהתזמורת הטורקית, ואגם בוחבוט כמובן".
-אל תגיד לי שזה משתלם לך כלכלית.
"במופעים בפורמט הזה, כמו בנוקיה, אשדוד וקיסריה החישוב בכלל לא כלכלי. יכולתי הרי להופיע עם הרכב של 15 נגנים ולהרוויח הרבה יותר. אבל את העבודה העיקרית שלי אני עושה ביום יום, בהופעות הרגילות. ההופעות האלה זה משהו חלומי. אתה רוקם חלום ורוצה להתרגש מדברים חדשים. זה לא הגודל שקובע, ושיהיו 22 אלף איש, אלא לראות איך היצירות שלי מתנגנות במופע חי והופכות לקלאסיקות שלי, עם עיבודים אחרים לגמרי, ובכלל לראות אם זה יכול להצליח. באותו קונספט, עם 50 איש, הלכנו לרוממה בחיפה והיה מדהים, ובירושלים בבניני האומה היו 45 נגנים, ובהיכל התרבות בתל אביב הופענו יומיים. ואז הבנתי שאנשים מעריכים כשאתה עושה מוזיקה אמיתית, לוקח סיכון, עושה דברים טובים, וגם נחשב להצלחה. לכן אנחנו ממשיכים בקיץ באותו קונספט".
עוד ב-mako מוזיקה:
-עד כמה חשוב לך לקבל הכרה כמוזיקאי רציני?
"ודאי שזה חשוב לי. הרעש סביב המופעים האלה נוצר מתוך הגרעין של הברנז'ה, מוזיקאים עצמם, לא המעריצים. הגרעין הזה הבין שאני בונה משהו ושאל את עצמו מה אני יעשה עם מאה איש על הבמה. זו החידה שהיינו צריכים לפתור, אני והמנהל המוזיקלי יעקב למאי, והמנהל שלי אמנון זנדני והמפיק של המופע ליאור זהרי. שאלנו את עצמנו מה הערך המוסף שמאה נגנים וזמרים נותנים לך. ישבנו על זה שמונה חודשים ובנינו משהו אחר, עיבודים שונים, חליפות חדשות לשירים מוכרים. כשהבנו את זה, ידענו שאנחנו באים עם משהו חדש וטוב, עם ערך מוסף, ממש לא הופעה רגילה. וכשאתה שלם עם עצמך יש לך אפשרות לבוא, לתת את הכל, ולחכות ולראות אם אוהבים. ואם אוהבים - הרווחת פעמיים. אז אני הרווחתי כפליים - אני גם שלם עם מה שאני עושה, וגם אהבו את זה. קיבלנו ביקורות טובות, בעיקר מאנשי מוזיקה, שהגדירו את המופע כ'קונצרט'. בעיני סיפרנו במופע הזה סיפור מוזיקלי חדש, עם יופי של נגינה ועיבודים חדשים".
_c.jpg)
-איך אתה מתמודד עם ההצלחה?
"אני לא לוקח כלום כמובן אליו ותמיד רוצה שהמוזיקה תמשיך להפתיע ולרגש אותי. מבחינתי הגודל זה לא העניין, אם אתה מביא קונספט טוב. אני מתרגש גם במופע אקוסטי מול 350 איש, כי אני יודע שהבאתי משהו שעוד לא עשיתי לפני כן. המטרה שלי היא לתת למוזיקה ולשירים אורך חיים. אני שמח שכתבתי את רוב שירי ושהם הצליחו ושומעים אותם. כשמאה נגנים וזמרים מקבלים תווים של שירים שלי ומבצעים אותם מול 11 אלף איש, פעמיים, זה לא משהו שאפשר להבין בהתחלה. ואחרי מופע כזה אתה מרגיש בהחלט מצויין פלוס. אני אהיה צנוע ואגיד ככה. אבל הכי חשוב זה שאתה בדרך הנכונה".
כמה מצלמות צילמו את הדי.וי.די?
"היו 17-20 מצלמות שצילמו את שתי ההופעות, חלק מהן היו סטטיות וחלק דינאמיות ומצלמת רחף. במשך יומיים הצלמים והבמאי למדו את התפקידים של כל אחד מהנגנים מה הוא עושה. ובדי.וי.די העריכה היא לפי המוזיקה, כמעט כל אחד מקבל צילום ורואים אותו. יש כאן שילוב בין שואו במה לבין מוזיקאים שמנגנים. מי שיראה את הדי.וי.די יופתע, כי לדעתי דבר כזה עוד לא היה פה בארץ. בעיני זה לא מבייש זמרים מחו"ל. באמת חשוב לי שיבינו ויראו מה עשינו שם. אנשים צריכים לראות, כי התוצאה טובה. לטעמי זה די.וי.די משובח שיישאר להרבה שנים".
-לעומת סרט החתונה שלך, שלקח 8 חודשים לערוך אותו.
"(צוחק) זה באשמתי כי לא ביקשתי כל כך שיערכו אותו. ניהנתי מהתמונות. קצת אחרי החתונה הזמן עובר ואתה חוזר לשגרה. בסוף זה קרה".
-מה הוא השיר הבא שתוציא?
"שיר קצבי. יש לי כבר חצי מאלבום. אבל לאט, אני מאמין בדרך ויש לי זמן. אני פה לעוד הרבה זמן. הוצאתי את 'אם זאת מלחמה' שגם צילמתי לו את הקליפ עם ירדן בחו"ל. ועוד חודש אני מוציא שיר קצבי שהוא באמת יפה. כבר כתבתי והלחנתי ואני עושה לו עיבוד. אולי גם את הקליפ שלו אצלם (צוחק). ואולי עוד ייצא אלבום השנה. אלה חומרים שלוקח זמן ליצור, אבל בגדול אני כבר יודע מה יהיה באלבום. מי יודע, אולי אוציא אלבום חדש בקיסריה, בהופעה, עוד לא יודע. אין לי זמן מסוים, זה צריך לבוא בטבעיות".
-ואחרי שנה כזו, מה יהיה היעד הבא בקריירה?
"לחדש. להופיע כמה שיותר, לשמח ולרגש את הקהל ושלא תיגמר לי ההתלהבות. אני עשר שנים על במות. חשוב לי שיהיו מרוצים, אני אוהב ליהנות עם הנגנים, לשנות דברים, לנגן עיבודים חדשים, שלא יהיה משהו מונוטוני, שבאים רק לעבודה. אני רוצה לקחת את הקהל למקומות חדשים ושלא ישעמם, זה הכי חשוב, כי כשמשעמם אתה נתקע בלופ ואז לא אני נהנה ולא הקהל שלי".
-מתי תכתוב שיר על הבן הבכור או הבת הבכורה?
"כשיהיה לי בן או בת. חשוב שיהיה, ואז נכתוב. מתי יהיה? בעזרת השם. שנינו מוכנים וכשזה יהיה נספר לכולם".
-תהיה אבא משקיען? חוץ מלהניק תעשה הכל?
"הלוואי. בעצם אני יודע שכן. כל מי שקרוב אלי יודע שאני אוהב להעניק לכל מי שקרוב אלי. המשפחה זה הכל בשבילי. את האהבה שקיבלתי מההורים שלי אני אתן לילדים שלי".
-האהבה לאמא שלך פרצה בגדול בתרגיל שלכאורה עשו לך חוקרי המס?
"זה משהו שהיה, שאני בכל לא רציתי שיעלה ויכתבו על זה. אנחנו בתהליך ואני מקווה לסיים אותו כמה שיותר מהר, כי זה לא נעים, זה סתם מציק. אני מקווה לסיים את זה בדרך הכי טובה. וזהו. זה קרה לפני ארבע וחצי שנים. זה נשכח וכשמזכירים לי את זה אני לא נהנה. אנחנו בהליכים מתקדמים ובעזרת השם נראה אור וזה ייגמר. אני רוצה להמשיך לשיר וליצור ובעיות שהיו לסיים בטוב".
-אתה חתום ב"אקס פקטור" לשלוש שנים.
"נכון. ברגע שיעדכנו אותי מתי ממשיכים אני אדע. זה היומן שלהם, אני לא שולט בזה".
-איך אתה מתכנן לשמר את הכוכבות?
"אני לא כוכב. הקהל רוצה להכיר בן אדם ואישיות. אנחנו לא אמריקה שאתה חשוף למיליונים. אני לא מרגיש כוכב ולא מתנהג ככוכב. אנשים רוצים לראות מי שר להם את המוזיקה. דרך התוכניות בטלוויזיה מתקבל ערך מוסף. הראיתי שם מי אני באמת, באתי עם האמת שלי, באתי שקוף, לא מישהו אחר, אני פשוט אני. זה מה שילמדו ממני מעבר לשירים ולעבודה - להיות מודל חיובי לחיקוי, שיהיו טובים. מה שאפשר להעניק להם דרך המסך - הרווחתי, ולא בכוכבות. לא באתי לטלווזיה ככוכב, באתי עם האמת שלי, כדי להעביר את הכישרון והכלים שאספתי בבמות ובאולפנים, לילדים ב'בית ספר למוסיקה' ולבני נוער ב'כוכב נולד' ו'אקס פקטור'. נחשפתי לילדים צעירים שאני מרגיש מאוד מחובר אליהם, ולבני נוער שאתה מעביר להם כלים איך לעשות אמנות. אני הרווחתי ואנשים הרוויחו ממני. אני נותן מאה אחוז ממה שיש לי ומאמין בדרך הזו".
_c.jpg)
-מתי תנסה להגיד משהו אחר במוזיקה?
"אין לי בעיה להגיד מה אני מרגיש. אני מתבגר, אני בעל, שרוצה לגדול עם המשפחה שלי ואני עובר דברים וכותב ומספר סיפור תוך כדי השיר. באלבום האחרון שלי יש את השיר 'עוד יום עובר' שכתבתי על אנשים שלא רואים את הדרך אל האור, תקועים בשכונת עוני, נכנסו לסמים ואלכוהול ועוד צרות. אני בא לעודד ואומר להם להשאיר את העבר מאחור ולהסתכל קדימה. זה שיר מדהים שיכול לעודד. וב'אין כמו בבית' אני אומר לאנשים שיכבדו את בית אמא ואבא וישמר עליו. בעיני זה חינוך לערכים".
"בשיר הבא שיצא אני אומר: 'לך תדע מה יהיה מחר, חיה את הרגע תהיה מאושר. כל יום שעובר לא חוזר, מה שהיה בעבר תיקח לעתיד טוב יותר. תאהב את אחיך כמו את עצמך". שה שיר שמח שיר שמעודד. מי שיקשיב למילים שלו ויסתכל מסביבו יראה אנשים שצריכים את העזרה. ואם נעזור אחד לשני, כשנהיה טובים בתוכנו, אז שום דבר לא יכול לנצח אותנו. עם כל הבעיות, המדינה תורמת ועוזרת, ומחלקים אוכל ועוזרים לחולי סרטן. אם נדע להפנים שהתנהגות טובה בין אדם לחברו היא המפתח -כולנו נרוויח, ועל זה השיר".