למוזיקה יש כוח. הרוקנ'רול עזר להפיל את מסך הברזל במזרח אירופה. הרית'ם נ' בלוז, הדיסקו, ההיפ הופ והטכנו הפכו את השחורים באמריקה להכי מגניבים. הרגאיי של בוב מארלי הפך את העולם. זוהר ארגוב וחיים משה הוציאו את המזרחית מהתחנה המרכזית. ה-EDM הוא הסם של דור ה-Z. עשרות שירי מחאה ישראלים נגד הכיבוש לא הביאו עדיין את השלום, אבל אולי שירי האהבה-אכזבה-פרידה-געגוע של נסרין קדרי יעשו את זה. כי אם דיקלה היא "הדבר האמיתי" במוזיקה המזרחית של 2015, הרי שנסרין קדרי, כמו ששרו U2, היא "אפילו יותר טוב מהדבר האמיתי".
פונה ללב ההארד-קור של חובבי המזרחית
נסרין קדרי היא תופעה שעוד תילמד בחוגים לסוציולוגיה. לא רק בארץ. בעולם. נכון, היו כאן זמרות ערביות לפניה, שפנו לקהל ישראלי, כמו חיה סמיר ומירה עוואד, אבל לא היתה כאן זמרת ערביה מוסלמית שפנתה ללב ההארד-קור של חובבי המוזיקה המזרחית, הים תיכונית, הערבית. לא היתה כאן זמרת ערביה-ישראלית שמחזירה מאות אלפים של יהודים למוזיקה הערבית שגדלו עליה בבית, אחת כזו ששרה פיירוז ואום כולת'ום יותר אותנטי ממה שכל יהודיה תצליח (ויסלחו לי כאן זהבה בן, שרית חדד, אישתאר ואתי ביטון), עוד לא היתה כאן זמרת ערביה שאלבום הבכורה שלה מצליח לרקוד על כל החתונות (תרתי משמע) - גם עמוק, גם פופי, גם מרגש וגם מרקיד, ולהגיע לקהל כל כך רחב. עוד לא היתה כאן זמרת ערביה, שיכולה לגרום לאוהדי בית"ר ירושלים (כשם-קוד) לשמוע דיסק שלה באוטו, בדרך למשחק מול בני-סכנין. וההפך. אולי כשיהודים שגדלו על מוזיקה ערבית בבית ישמעו את נסרין שרה "חייאתי" ו"סוואח", הם יחשבו פעמיים לפני שיצעקו "מוות לערבים". אולי ערבים שישמעו אותה שרה "עפה עליו" יעדיפו לעוף עם המוזיקה שלה, במקום להעיף דברים אחרים. אולי.
לצד דיקלה האלופה, נסרין קדרי משלימה ראש-חץ חזק וחד, שמשרטט מחדש את גבולות הגזרה של המוזיקה המזרחית המיינסטרימית בישראל, והכי יפה שהרחבת הגבולות הזו מגיעה מצידן של זמרות. אחרי כמה שנים של זעקות ש"אין פה זמרות" והסתפקות בחיקויי שרית חדד - סוף סוף פרצו כאן למרכז התודעה שתי תותחיות, ערביה ויהודיה, שעושות לכל השאר בית ספר גם בשירה וגם בפרפורמנס - נסרין של מופע הנוכחי היא מופיענית רבה יותר טובה ממה שהיתה לפני שנה ושנתיים. היא למדה לזוז, מרגישה בנוח, כיפית, זורמת, מלהיבה. הייתי שולח את שתיהן, נסרין ודיקלה, יחד לאירוויזיון הבא, לשיר יחד בערבית ובעברית. זה בטוח יישמע יותר מגניב מאחינועם ניני ומירה עוואד (עם כל הכבוד, ויש), וירגיש הכי אמיתי בעולם.
מפסיקים להתנצל
כי המוזיקה של נסרין קדרי היא מוזיקה מזרחית-ערבית חמה ועוצמתית, שמבוססת על כישרון שירה נדיר ועל חיבורים שיכולים לקרות רק בישראל, בין המוזיקה הערבית האותנטית לפופ הים תיכוני, שהוא המצאה ישראלית מקומית פר-אקסלנס. זו מוזיקה שבנוסח "האליטות החדשות" (בלי ציניות) מפסיקה להתנצל על היותה פסאודו-ערבית מצד אחד, ומחברת את הקצוות מצד שני. זו מוזיקה שבמקום לחפש את המפריד והשונה בין יהודים לערבים, ובין ישראלים לפלסטינים, מחפשת את הדומה, המחבר, המאחד, המחבק. זו מוזיקה שהיא פס-הקול האמיתי של חתונה מעורבת, של מדינת כל אזרחיה (בתיאוריה), זו מוזיקה שאומרת שהפלסטיני, והערבי-ישראלי, והיהודי-הערבי ("המזרחי") והיהודי-הלא-ערבי ("האשכנזי"), יכולים לשמוח ביחד, ולבכות ביחד, ולהתפלל ביחד, ולקוות ביחד. במובן מסויים, המוזיקה של נסרין קדרי היא התגשמות החלום על "מזרח תיכון חדש". צדק אמש אליקו מ"לב המדינה" - נסרין עוד יכולה להביא את השלום בין העמים.
קדרי עלתה לבמה ברידינג 3 עם להקת נגנים גדולה, שהצדיקה את נוכחותם של מתופף (אשר פדי כעוגן), שני נגני דרבוקות, שני גיטריסטים חשמליים, שני קלידנים, כנר, בסיסט וזמר וזמרת ליווי. לא היה מחשב במופע הזה. הכל נוגן בחי, מהתחלה ועד הסוף, מאפיין שהוא נדיר בימים אלה. התוצאה היתה צליל חם ונושם, עסיסי ומעקצץ. נכון, קשה להיות מושלמים כשמנגנים ב"לייב", אבל ככה שומרים על האותנטיות. ואותנטיות היא מילת מפתח בקריירה ובמוזיקה של נסרין קדרי.
"הנשיא רובי ריבלין מאזין לנו עכשיו"
המופע שלה אתמול הזכיר הופעות במועדוני לילה מזרחיים אמיתיים, נוסח "הפלאקה". היתה קצת "שכונה", אבל "שכונה" שבאה ממקום חיובי, אמיתי, מהלב. למשל בחור צעיר שמעריץ אותה בטירוף עולה לרקוד איתה על הבמה והיא נותנת לו לשיר איתה שיר שלם. או אמא שלה, שעולה לבמה רועדת כולה מעוצמת ההתרגשות, יושבת לידה על כיסא, נסרין שרה ושתיהן סוכות. אליקו עלה לבמה בהפתעה והעניק לה מתנה. המנהל האישי חגי אוזן עלה ללחוש לה באוזן - ונסרין דיווחה לקהל שנשיא המדינה רובי ריבלין מאזין לשידור החי ברדיו. כבוד.
אחרי ההופעה אמר מישהו שאייל גולן, שגילה אותה יחד עם ירון אילן ב"אייל גולן קורא לך", בלט בחסרונו. אבל נסרין היא כבר לא גוזלית שזקוקה לתמיכה צמודה. אמש ברידינג היא פרשה כנפיים והמריאה, כמו שרק ציפור גדולה ורבת יופי בשירתה יכולה להמריא. יהיו כאלה שיאמרו שמדובר בקונדורית שיצאה אלינו מן השמש המזרח תיכונית, לזמר לנו באוזן רבעי טונים וירטואוזיים, לסלסל מקאמים רוויי כאב, לתת מאוולים עם רגש מתפרץ, להרקיד אותנו בחפלה, לגרום לנו לשכוח לשעה וחצי את הצרות והבחירות. אני רואה בה יופי אחר. נסרין היא יונה לבנה, וגם כשיש מבול בחוץ ואנחנו בתיבה של נוח, וכולנו בני שם, היא תשוב אלינו, ובפיה עלה של זית.
רשימת השירים במופע: אנא בחיבק, אל תלך, עפה עליו, זמן יקר, רציתי לדבר איתך, לא נותן לי שקט, לאן המשכת, אתה עושה לי טוב, בחלום, סוואח, חייאתי, סיטי אל חבייב, מחרוזת ערבית: חביבי יא עיני, בינת אל סולטן, וואי לי, תירשרש. מחרוזת זמרות: פגישה, טלפון האהבה, צלצולי פעמונים, איש יקר שלי, לב זהב. חבייתק. אינתה עומרי. הדרן: מחרוזת עפה עליו.
צפו בקטעים מהמופע:
אל תלך
עפה עליו
אתה עושה לי טוב
בחלום
סוואח
חייאתי
מחרוזת זמרות
סיטי אל חבייב
