דורון אזולאי: "חבל שאמא שלי לא רואה אותי הופכת לזמרת"

כל מי שצפה בעונה האחרונה של "אייל גולן קורא לך" בערוץ 24 לא שוכח את דורון אזולאי, הזמרת הצעירה בת ה-20 ממגדל העמק, שחשפה את יתמותה מאם בתוכנית שהוקדשה לאימהות, עוררה ויכוח בין השופטים האם היא בכלל זמרת ים תיכונית, ולבסוף הגיעה עד חצי הגמר.

אזולאי, 21 בקרוב, איבדה את אימה כשהיתה בת 8 אבל נשארה לדבריה חזקה, ולא איבדה את השאיפה להיות זמרת. כשנה וחצי אחרי מותה של האם, התחבר האב עם אחותה, הדודה של דורון, שהפכה לבת זוגו. המצב המורכב בבית רק חיזק את דורון להמשיך עם החלום שלה, כשמסביבה יש משפחה תומכת - אחיה הוא מוזיקאי יוצר ואחותה מנהלת את הקריירה שלה.

היום היא חושפת את שירה הראשון, סינגל הבכורה שלה, "לא ידעתי כמה", אותו כתב והלחין רותם כהן, עם עיבוד והפקה מוזיקלית של דורון אלימלך. השיר מדבר על רגשות של בחורה לבחור אחרי שנפרדו. אזולאי התחברה אליו, בעקבות פרידה שחוותה אחרי שלוש שנות זוגיות.

"נפרדתי ממישהו לפני שנה ומשהו אחרי שלוש שנים", היא נזכרת. "כשנפרדנו כבר שמעתי את השיר, כשהיינו אצל רותם כהן בבית. זה שיר מדהים שהתחברתי אליו רגשית, וישב לי בדיוק, כי הוא אומר שגיליתי אחרי הפרידה שהוא אהב אותי מאז ומתמיד. כשהקלטתי אותו לא חשבתי ספציפית על הבחור ההוא, כי הקשר מיצה עצמו, אבל הרגשות עלו לי מהעבר, נכנסתי במחשבות באותו רגע והתחברתי לשיר במאה אחוז. זה שיר עצוב. לא דכאוני, אבל עצוב".

-למה הוצאת דווקא אותו?
"כי רותם כהן זה אבן דרך. הגעתי לאדם מוכשר שקשה לקבל ממנו שיר, הוא כותב לגדולים ביותר ויש לו יצירות בלתי נשכחות שהן המנונים. הוא היה מהיוצרים ראשונים הידועים שנפגשתי איתם. הייתי אנונימית, עוד לא נכנסתי לתוכנית. הוא התרשם נטו ממני בזכות הכישרון, לא ממה שראה במסך. גם ממש התחברתי לשיר ולכן אני מוציאה אותו ראשון. חוץ ממנו יש עוד שיר שכמעט מוכן, ועוד סקיצות".

-עצב זה מוטיב חוזר בחיים שלך.
"כן, עברתי דבר או שניים בחיים שלי, בגלל זה אני חזקה ולוקחת דברים בפרופורציות הנכונות. לכל רע יש יותר רע. מכל טוב יש יותר טוב. אני מנסה לקחת דברים לצד החיובי ולא השלישי".

-איך את עושה את זה?
"עוד לפני שאיבדתי את אמא, היתה לי ילדות רגילה, של ילדה מפונקת ממגדל העמק. המשפחה היתה סביבי, היתה לי אמא מדהימה, מורה למתמטיקה, אישה מאוד חכמה. קראו לה יפה אזולאי ז"ל, במקור ממשפחת לוגסי. היא נפטרה מסקלודרמה, מחלה נדירה שפוגעת במערכת החיסונית. היא נפטרה כשהייתי בת 8 ומשם החיים שלי התחילו. עד אז לא היה לי שום קושי. במקרה הזה התבגרתי בצורה שלא הייתי מאמינה. היה חשוב לי לאסוף את כולם שלא ישברו. לא בכיתי ליד האחים ואבא, לא הראיתי חולשה. מגיל קטן שלחו לי משמיים להיות חזקה. שמרתי את הכאב בתוכי כדי להחזיק את המשפחה שעד היום היתה בשבילי".

-ואז זה התפרץ.
"רק בתוכנית, בספיישל אמהות, נפתחתי והוצאתי דברים שתמיד סגרתי לעצמי, כי לא רציתי שירחמו עלי. תמיד היה חשוב לי להיראות הכי חזקה. בתוכנית זו היתה הפעם הראשונה שחשפתי נקודות חולשה, שראו אותי פגיעה, ראו מי זו אני באמת, הסתכלו לתוכי. המשפחה שלי ראתה אותי פתאום מוצפת, לא היה לי לאן לברוח, הכל היה מולי".

-איך את מתמודדת?
עם כל הכאב שזה גרם לי אני מסתכלת על הכל לטובה. בכל מקום רע יש משהו טוב, הכל בהשקפה. ילדות אחרות אולי היו מתדרדרות לעשות ברדק למשפחה, לחפש נחמה במקומות לא טובים. אני באתי בראש שאין מצב שאני מאכזבת. אני לא שותה, לא מעשנת, לא אלכוהול, לא סיגריות, לא סמים. אני ילדה טובה. חברים שלי מעשנים ושותים וניסו לשכנע אותי ולא הסכמתי, כעסתי. רציתי להיות שונה לטובה וידעו שאת דורון אי אפשר לדרדר, אני מעוצבת עם אישיות. זה לא מושך ולא מעניין".

-איך השתנו החיים?
"האובדן משנה את כל החיים והופך את המשפחה. היינו קשורים אחד לשני, עם הדודים יחד. אמא היתה ראש המשפחה מבחינת כולם. מאז שהיא נפטרה אין חשק לחופשות, ארוחות, ימי גיבוש. כל אחד בפינה שלו, הרבה דברים נעלמו. אחרי שנה וחצי אבא שלי התחיל לצאת עם אחותה מרים, אחותה הגדולה שהיתה גרושה".

-היא לך כמו אמא שנייה?
"לא. היא במקום שלה כדודה. אמא שלי זו אמא שלי והיא בשמיים. היא איתי כל רגע ואף אחת אחרת לא תהיה אמא. היה חשוב לי לתמוך באבא שלי. לי היה חשוב שהוא לא ירגיש בודד ולא יישן לבד בלילה. כל גבר צריך את האישה שלו. בימים שהוא ישן לבד הייתי מודאגת".

-הוא היה זקוק לתמיכה?
"כן כי מבחוץ היה בלגן במשפחה. דודים ואנשים שהכירו עיקמו את האף, אמרו שזה לא מתאים שהוא ודודה שלי יהיו יחד. חיפשו דברים שליליים. זה תמיד קורהץ אנשים יעריכו רע יותר מטוב, ייצאו מפרופורציות, יראו יותר את הרע מאת הטוב. אני אמרתי לאבא שלי: מה שטוב לך תעשה ואני איתך בכל מצב. אין ריבים במשפחה, אין פיצוצים, הולכים יד ביד, אחד מרים את השני, אני מאוד קשורה למשפחה שלי".

-מתי את נזכרת באמא ומתגעגעת אליה הכי הרבה?
"(בוכה) באירועים של המשפחה. בהצלחות שלי. חבל לי שהיא לא רואה אתי הופכת לזמרת, שהיא לא רואה ששהבאתי גאווה. באתי ממקום קטן ולא ידוע, באתי למקום גדול ואנשים גדולים ומכובדים העריכו אותי. שרתי מגיל קטן ואמא היתה שמחה שהגעתי לזה. גם כשאני בשיאה ההתרגשות אני משתדלת לא להיכנס לחדר ולבכות. אני לא יושבת בדיכאון ושואלת כל היום 'למה למה' ובוכנה. אני יודעת שהכל זה מלמעלה, מכוון, ולהכל יש מטרה ותוצאות וזה ניכר לעין בכל החיים שלי".

-מה עושה לך המוזיקה?
"אני מאוד רגישה עם כל החוזק שלי. יש דברים שרק שירים יכולים לבטא כי המילים הרגילות לא מספיקות. אני בן אדם עמוק ולא יודעת איך להגיד דברים כדי שיבינו אותי. מי שעמוק לא תמיד מבינים אותו. אני כל דבר מרגישה עד הסוף והולכת עם הרגשות עד הסוף, קיצונית ברגשות שלי. והשירים עוזרים לי להוציא הכל. שירים מרגשים של יוצרים מוכשרים, כאילו אלוהים ברא מילים חדשות בפה של אדם. יש שירים שמתארים אותך בול, שזה פשוט אני. אתה מתרגש ומרגיש את השיר. אני מתרגשת כשאני שרה בעצמי ואז השיר יוצא על הצד הטוב ביותר. מחמיאים לי תמיד שהרגשות שלי יוצאים החוצה, שאני מתחברת ומרגישה כל מילה. מי ששומע אותי יזכור את הצמרמורת שעשיתי לו בידיים ולא את הזיוף הקטן. זה אומר לי הרבה שמתרגשים ממני".

-תקליטי שיר שקשור לאמא?
"אני מאמינה שיהיה לי כוח להוציא שיר שקשור אליה. בעזרת השם זה ייצא לפועל".

-קשה להתעלם מההופעה החיצונית שלך.
"יופי עוזר ואם מחמיאים זה מוסיף. בתוכנית אמרו שאני נשארת כי אני נראית טוב. אבל אם לא הייתי מוכשרת הייתי נרתעת מזה. אני יודעת שאני מוכשרת ויש אנשים שאוהבים את השירה שלי ובלי לראות אותי. גם מי שנראה הכי טוב והוא יפה לא יוכל להיות זמר בלי כישרון. אי אפשר להתקדם בלי כישרון רק כי נראים טוב. אני חושבת שלי יש את שניהם. אני לא מלכת יופי, אבל זה מספיק בשביל להצטלם. מה שיש לי מספיק לי, בוא נגיד".

-מי המודל שלך? איזו זמרת?
"אין מישהי שהייתי רוצה להיות כמוה. אתה אמור למצוא את הדבר האמיתי והנכון שיש לך. אני שומעת ספרדית ואנגלית מגיל צעיר. גדלתי על מריה קארי, ביונסה, ובארץ אייל גולן, משה פרץ, עמיר בניון, מוש בן ארי, דודו אהרון, עומר אדם. מי שמרגש אותי אני קולטת דברים באוזן ואולי יכולה לבנות ממנו, מההשפעה שלו, את הכיוון שלי, להשתמש בזה עבורי. אני שמחה ללמוד תמיד דברים חדשים. אבל אני לא רוצה להיות כמו אף אחת, אלא להיות כמו שאני. וכדי שיאהבו אותי אתן כל מה שאני יכולה".

-מהן השאיפות שלך?
"אני חושבת מאוד בגדול, כי אני מודעת ליכולות שלי. יש איתי אנשים מקצועיים שמשקיעים בי המון והם כמו מתנות בחיים שלי. אני רואה את עצמי מגיעה מאוד רחוק, ואני אהיה במקום שאני רוצה להיות בו. אני אוכיח לכל מי שצחק עלי וראה אותי פינה שיצאתי מהפינה הקטנה הזו והגעתי למקום כל כך גדול. אני רואה את עצמי מגיעה הכי גבוה שאפשר".

-התעשייה הזו אכזרית.
"את הכאפה הגדולה בחיים עברתי, ובראש מורם אני מוכנה לכל מה שיבוא. אני יכולה רק לחזק ולהתחזק. יש המון זמרים, אבל לכל אחד יש את המקום שלו. יש תמיד מקום לעוד, ואני שמחה להיות חלק מהמשפחה הענקית של הזמרים בארץ. אני מאמינה שאם יש שיר טוב ישמעו אותו, לא משנה מי שר אותו. אני אעבור מה שצריך, יהיו לי משברים, אבל אחרי שאנגב את הדמעות אדע להרים את עצמי, וקדימה, מתקדמים למקום יותר טוב".

-את שרה על פרידה. יש לך עכשיו אהבה בחיים?
"לא. אין לי כרגע אף אחד. זה לא השלב הנכון. אם אמצא את מי שיגרום לי להחסיר פעימה אז אולי. אבל זה קשה. קשה לי ליפול מגבר כי אני עם המון אגו ועטופה בחומות. זה קרה לי אולי פעם או פעמיים בחיים. אבל אני מראש לא רוצה להיכנס לזה. לא אתן את המספר שלי. אני מראש לא מתחילה. אם אלוהים יבוא וייתן לי מישהו שלא אוכל להתעלם ממנו, אז כנראה שהוא הנכון ואני לא אתעלם".