ל"ימים של שמחה", האלבום החדש של שרית חדד, צריך להתחיל להאזין מהסוף. השיר האחרון בו, "ברוך הבא לישראל", הוא התמצית של כל עולם המוזיקה המזרחית העכשווית בשיר אחד. המילים והלחן של יוסי גיספן והעיבוד וההפקה המוזיקלית של תמיר צור יוצרים בסדר הבא: פתיחה ערבית, אחר כך מקצב מרוקאי מהיר שמתחלף לבלאדי-תימני, ואז פופ ים תיכוני קצבי שכיף לרקוד. הטקסט מתמצת את תפישת העולם של המרכז של הצנטרום של המיינסטרים הישראלי: "כולם רוצים לזרוק אותנו אל הים / אבל אנחנו שחיינים / העם הזה הוא הטבור של העולם / כל הצבעים והמינים / שפה אחת ואלף טעמים / חגיגה גדולה ביחד / בתי קפה לצד פלאפל ריחני / בשביל הפוזה רק סלט / לא משנה אשכנזי או מזרחי / הכל הפך להיות אחד / ואלוקים הטוב עושה לנו ניסים / איזה יופי של פנטזיה / ברוך הבא לישראל / זה המקום / אנחנו מנסים לחיות כאן בשלום / מי שאוהב אהבה הוא יקבל / מי ששונא שילך לעזאזל".
ברוך הבא לישראל
השיר הזה הוא תמצית הישראליות הפשוטה, היומיומית, העממית, ישראליות של הרחוב והסמטה, החום של הבית, הקדושה של בית הכנסת והריחות של מסעדת הפועלים עם הפתיליות. או במילים אחרות - השיר הזה הוא תמצית הקריירה של שרית חדד, הזמרת הכי ישראלית, שהמוזיקה שלה יודעת תמיד להיות נגישה ובגובה העיניים. חדד עבדה קשה מאוד כדי להפוך לאייקון של ישראליות, והיא בדיוק מה שתשמיעו למישהו שיבקש לדעת איך באמת נשמעת המוזיקה שרוב העם כאן מאזין לה.
באלבום החדש "ימים של שמחה" ממשיכה שרית חדד לעשות את מה שהיא עושה הכי טוב - להיות זמרת הפופ-ים תיכוני-מזרחית המובילה בארץ. שנתיים אחרי האלבום "20" שהיה כמעט מושלם, מצליחה חדד לשמור על הסטנדרטים הגבוהים ולהישאר בפסגת הז'אנר, עם אלבום שיש בו את כל המוטיבים שהפכו אותה לאמנית שהיא היום, וברמות דיוק שלא נופלות מהישגיה הגדולים מהעבר.
אבי שבשמיים
מעבר לכך, "ימים של שמחה" מצליח להישמע רענן ואפילו מחדש, ככזה יש בו את האלמנט החשוב ביותר בקריירה של חדד - היכולת להמציא בכל פעם את הדבר הבא במזרחית ולהוביל את הז'אנר כולו קדימה. לצורך כך חדד ממשיכה לשתף פעולה עם המפיק הקבוע שלה הנרי ועם שני התותחים של התחום - יעקב למאי ותמיר צור, שכל אחד בתורו מספק כאן חבילה של שירים מוצלחים. הם עובדים, אומנם, על נוסחאות שחדד השתמשה בהן בעבר, אבל גם חורגים מאותן נוסחאות, משדרגים אותן ואת המוזיקה של חדד כלפי מעלה.
זה קורא כאן, למשל, שוב, באופן שבו מטופלת באלבום הזה המוזיקה הערבית. בשנתיים שעברו מאז האלבום "20", שהיווה פריצת-דרך בתחום, ניסו רבים ללכת בתלם שסימנו אז חדד והנרי. כאן, ב"הקשיבו חבריי" (שיושב על "יא עוואז אל פלפילו" של פריד אל-אטרש) ו"באת אליי" (שניהם בהפקת הנרי) וב"יא חביבי" שהוא שיר שנוצר כאן בהשראה ערבית (ובהפקת למאי), חדד מגיעה לרמה חדשה של גימור הפקתי ופילוח של האלמנטים לתוך האוזן המקומית. זה קורה גם בהיפתחות של חדד לסגנונות כמו בלקני ודיסקו, ובערבובים בין מקצבים (שוב ב"יא חביבי"). גם הטקסטים מתעדכנים. למשל, כשרמי לב כותב ב"בום בום" על הודעות אהבה בוואטסאפ והמועדון "קפה תל אביב", שהפך לאחד המובילים בסצנה.
געגועים
כיוון שחדד לא פועלת בחלל ריק, אלא בסביבה שבה אייל גולן מוציא אלבומים שכל שיר בהם הוא סוג של להיט, גם האלבום הזה שלה גדוש בשירים טובים מסגנונות שונים. חדד מערבלת כאן בקלחת, כמו שרק היא ומפיקיה יודעים, שלושה שירי תפילה שמנגנים על נימי הרגש של המאמינים ("אבי שבשמיים", "ובאת אליי", "אור לנשמה"), שיר אחד על אמא, שלוש בלדות אהבה ("געגועים" שממשיך את "מאחלת לך" מהאלבום הקודם, "אהבה אין סופית" ו"תחזרי" שהוא שיר מרגש ומושלם), ארבעה שירי פופ-דאנס-ים תיכוני לרחבת הריקודים, ברמות משתנות של קצב (שיר הנושא "ימים של שמחה", "בום בום", "לך ותגיד לה" ו"בדד" שיפיל את מעריצי זהר ארגוב), שני שירים במקצב ספק בלקני ספק מרוקאי ("אתה מכיר אותי" המעולה – לכאורה שמח אבל מדבר על פרידה, ו"פעמונים" שהלחין והפיק בכישרון רן שם טוב מ"איזבו"), ואפילו דיסקו-דאנס מובהק עם טקסט עצוב ודכאוני וליווי מזרחי ברקע ("נסעתי כל הלילה").
שתי שאלות גדולות נשארות לויות באוויר אחרי ההאזנה ל"ימים של שמחה". הראשונה היא הימצאותו של שיר אחד ענק באמת, כזה שיגיע לכל אוזן בישראל, כמו שקרה בעבר עם שירים כמו "כשהלב בוכה", "חגיגה", "בחום של תל אביב" ו"כמו סינדרלה", שנכנסו לקלאסיקה הישראלית הכללית. באלבום "20" היה חסר שיר כזה ("מאחלת לך" שיר גדול, אבל לא מספיק), אבל ב"ימים של שמחה" יש שלושה שירים שלדעתי עשויים לענות על ההגדרה הזו, לו רק יקבלו את הצ'אנס שלהם וייצאו כסינגלים לרדיו - "יא חביבי", "אור לנשמה" ו"ברוך הבא לישראל" ("געגועים" שיר טוב, אבל גם הוא לא מספיק). כל אחד מהם מגיע מכיוון אחר ושלושתם יחד אומרים את אותו דבר - שרית חדד חוזרת להיות הזמרת המובילה בישראל.
השאלה השנייה היא השאלה הנשית - בעבר השכילה חדד ליצור שירים שהביעו עוצמה נשית, לעיתים אף פמיניסטית, מול הגבריות השלטת. ב"ימים של אהבה א'" אין שיר כזה, אבל אולי הוא מחכה לנו בחלק השני של האלבום, שצפוי לצאת לקראת החגים, ולכלול את שלושת הסינגלים שלא הגיעו לכאן ("יפה יפה", "כמה כמה" ו"לינדה").
הקשיבו חבריי
אתה מכיר אותי
אהבה אין סופית
ימים של שמחה
בום בום
ובאת אלי
יא חביבי
אמא
בדד
אור לנשמה
לך ותגיד לה
תחזרי
פעמונים
נסעתי כל הלילה
ברוך הבא לישראל