חיי הלילה בישראל ספגו מכה קשה מאוד ב-7 באוקטובר: לא רק הסגירה המיידית של מקומות הבילוי החל מאותה שבת ארורה, אלא העובדה שמתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ביום הזה התרחשה גם במקום שעד אותו רגע היה הכי בטוח בשביל הבליינים, המקום בו כל הלחצים, הפחדים, המתח, נעלמים – רחבת הריקודים.
אנשי הסצנה הישראלית התגייסו מיידית להסברה (ועושים זאת גם כעת), אבל מהר מאוד היה ברור שהשאלה שתלווה את חיי הלילה בישראל זה לא אם חוזרים לרקוד – אלא מתי ואיך. התשובה, כצפוי, מורכבת, אבל אפשר לסמן את סוף השבוע האחרון כתחילתה של החזרה האמיתית של חיי הלילה למרכז הבמה.
וזה לא שלא היו כאן חיי לילה בחודשיים האלה – אך במתכונת קצת שונה מזו שהכרנו לפני. מועדון הקולאבו למשל, הציע תוכן מגוון כמו סדנאות מלוות במוזיקה, יוגה ועוד – שעזרו לבליינים להביע את עצמם בתקופה קשה זו, וגם עזרה לקלאב האהוב לחזק את הקהילתיות שלו. הארט קלאב בדרום תל אביב הציע למשך תקופה נרחבת בר פסיכולוגי שכלל סיוע מאנשי מקצוע. מועדון כמו המאטה עדיין לא נפתח, אך במועדון השתמשו בחלל של הקלאב כדי לשמח את משפחות המפונים עם הופעות וסדנאות לילדים.
לצד אלו, היו מקומות בילוי שהבינו שיש לא מעט אנשים שהרחבה היא המפלט שלהם, המקום שלהם להתבטא ולפרוק את הכאב והטראומה שהם סוחבים מהיום הזה. השקט קלאב נפתח כבר בתחילת נובמבר (ונרתם למפונים). העובדה ששני המועדונים האלה הם מרחבים מוגנים וודאי לא הזיקה להחלטה שלהם לחזור מוקדם, אבל החזרה לרקוד, התרפיה שבקלאבינג, היא גם צביון של לא מעט בליינים.
עם זאת, לצד רצון העז לרקוד ולהשתחרר - זה מלווה בלא מעט ביקורת. "לא מעט אמרו לנו שאנחנו מנותקים ושזו אצבע בעין לנרצחים", מספר ל-mako אחד מבעלי המועדונים שבחרו לחזור. "מבחינתם מסיבה זה משהו שמח, וזה לא ראוי עכשיו, הם לא מבינים שיש לא מעט אנשים שצריכים את זה כדי להתפרק". "אני לא חושבת שיש משהו רע בזה שמקומות הבילוי חוזרים, התגעגעתי לזה", מספרת ד', שבחרה לצאת בסוף השבוע לאחד המועדונים בעיר. "אני יודעת שהמקום היה פתוח ועד עכשיו היה לי קשה, אבל עם האופטימיות הזהירה לגבי החטופים והזמן שעובר אני מבינה שאנחנו צריכים לחזור לשגרה – כי גם זה סוג של ניצחון".
והמסיבות עצמן? מהטובות שנראו כאן בקלאבים זה זמן רב. הרצון של אנשים להתפרק ולבטא את עצמם מורגש מאוד, והסטים של הדיג'ייז הרגישו מושקעים יותר ופחות ממוחזרים, בימים שלי הזכירו את תל אביב שלפני התפוצצות טרנד הטכנו. אם חשבתם שהקהל יכלול רק תל אביבים "מנותקים" – זה ממש לא המצב. אנשי מילואים שיצאו לאפטר, מפונים מהעוטף ואנשים מכל הארץ שמחפשים קצת נחת – כולם מגיעים למועדונים בימים אלה. האווירה אולי לא שמחה כמו שאנחנו רגילים לראות תמיד, ואי אפשר לחזור ל"שגרה", בטח כל עוד החטופים לא כאן, אבל כן אפשר לראות את הרצון העז, שלא לומר הנואשות של כולם, לחזור ולחייך.
ברור לכולם שחיי הלילה בישראל לא יחזרו להיות מה שהם היו בזמן הקרוב, אבל יכול להיות שמדובר גם בהזדמנות. בשנים האחרונות, המועדונים בתל אביב איבדו את המקום שלהם לטובת הפסטיבלים הענקיים. העובדה שבחודשים הקרובים חיי הלילה יתרכזו במועדונים יכולה לסייע לחיי הלילה כאן למצוא את הזהות מחדש. זה יהיה גם הזמן של המועדונים להצמיח כוכבים ישראלים חודשים, שכן סביר להניח שלא נראה כאן הרבה שמות מחו"ל בזמן הקרוב.
ברגע הזה, החזרה לחיי לילה בריאים ופעילים נראית רחוקה לרוב האנשים. עם זאת, אפשר להניח בסבירות די גבוהה שישראל תחזור להיות מעצמת חיי לילה. חיי לילה כאן עברו את משבר האינתיפאדה השנייה, את הפיגוע בדולפינריום, ואפשר להניח שאחרי המלחמה נתחיל לשמוע על יותר ויותר אירועים גדולים. בינתיים, זוהי שעתם היפה של הקלאבים. למרות הקושי, צאו לרקוד, תתמכו בסצנה. יחד עם החזרת החטופים והשמדת החמאס, הניצחון הגדול באמת יהיה חזרה לשגרה – ובישראל שגרה היא מסיבות, היא לחגוג את החיים שלנו כאן.