ישראל תשתתף באירוויזיון. זהו, נרגעתם? למישהו היה ספק בכלל? בקיצור, נגמר הפרומו הגדול במדינה שרק פגע בסיכוייה של ישראל ושל עדן בתחרות עצמה. "נשדר משדר מיוחד בו ייחשף השיר שישלח לאירוויזיון ויבוצע ידי עדן גולן". אותה שורה אחרונה שהופיעה בהודעה ""הדרמטית"" של התאגיד מלפני שבוע, היא בעצם לב הסיפור. לא במקרה אנשי השידור הציבורי הכריזו על קיום המשדר ועל ההחלטה לשנות את מילות השיר באותה הודעה. עכשיו, הם הודיעו ש"עכשיו זה רשמי" והשיר הישראלי אושר. חוץ מיצירת באזז למשדר חשיפת השיר, החודש האחרון היה התנהלות מבישה שעשתה לנו רק נזק.

אז אחרי שתאגיד השידור הישראלי הטריל את כולנו עם "ההשתתפות באירווזיון בסכנה" וההתעקשות המדומיינת לא לשנות את מילות השיר October Rain, כפי שביקשו באיגוד השידור האירופי (EBU), הבוקר אנשי השידור הציבורי ירדו כאמור מהעץ המומצא, אחרי שגייסו את הנשיא הרצוג - לא פחות ולא יותר - שיגיש להם את הסולם הגבוה במזרח התיכון. עכשיו טוענים הדיווחים שלא רק מילות השיר שונו, אלא גם השם (!). יש סיטואציה מביכה מזו, שבה נשיא המדינה נאלץ להתפלש בבוץ מוזיקלי בזמן שחיילי צה"ל עסוקים במלחמה אמיתית וזקוקים לכוחו מול המדינות באירופה שרוצות שניכנע לחמאס?

כשטבלאות ההימורים נפתחו באופן רשמי בחודש נובמבר (עוד לפני שעדן גולן נבחרה), ישראל מוקמה במקום הראשון. כשגולן זכתה ב"הכוכב הבא" ונבחרה לייצג אותנו התמקמנו במקום השלישי הטוב והנוח. אלא שמהרגע שבתאגיד החלו לשדר "אנחנו לא נשתתף", ישראל התחילה בצניחה החופשית, עד שלפני שלושה שבועות הגענו כבר למקום 15 (ועכשיו במקום השמיני). מילא אם זה היה נגמר פה, אבל מסכנה עדן גולן שאמורה לעלות עכשיו לבמה במאלמו, אחת מהערים העוינות ביותר ליהודים באירופה - ולא רק שהיא צריכה להופיע, אלא גם לתת שואו של החיים שאמור להשכיח את כל הכותרות שיצרו על חשבונה.

הסיפור כולו מתבסס על נרטיב: כל הזמן הזה, ההחלטה והשליטה בדרך שבה מוצג הסיפור היו בידיים של התאגיד. ב-EBU לא שינו את תגובתם במשך השבועיים האחרונים לפיה מתקיים דיון עם התאגיד ובכל מקרה יש זמן עד ה-11 במרץ. במקום להגיד לציבור "מתקיים דיון מול ה-EBU ואל דאגה, ישראל תשתתף באירוויזיון", החליטו בתאגיד ללכת על המסגור האהוב של "כולם אנטישמים". אבל לא. אם הגשת שיר בניגוד לחוקים עליהם אתה מקפיד 50 שנה, מותר ל-EBU לנהל איתך שיח מאחורי הקלעים בשביל שנגיע לנקודת הגמר פיקס. בדיוק כמו שנעשה עם מדינות אחרות לאורך השנים.

כלפי חוץ אנשי התאגיד שידרו דרמה, לחץ ומצוקה. בפועל, מאחורי הקלעים, הם התנהלו כרגיל. עבדו על משדר חשיפת השיר, צילמו קליפ (או לפחות חלקים ממנו). אם הולכים לפי הנרטיב של התאגיד, בחמישי בבוקר עדיין היינו בסכנת השתתפות. קצת מוזר להוציא כסף על משהו שלא בטוח שנעשה בו שימוש באירופה, לא?

בשביל להבין מה יכול היה להניע את התאגיד לפעול בדרך שבחרו, צריך לחזור לשנה שעברה: נועה קירל, כוכבת הפופ הגדולה במדינה, מקבלת את הטלפון וההצעה לייצג את ישראל, אינספור כותרות ואייטמים על השיר המיועד ומשדר באילת שחושף לבסוף את "יוניקורן" - לכל אזרח במדינה הייתה דעה על השיר או על הבחירה בקירל עצמה, כל זה כשברקע הלוגו של התאגיד מתנוסס בגאווה. בתאגיד קיבלו תיאבון, לא הצליחו להשתחרר מההרגלים של רשות השידור ז"ל, ונתנו ל"ועדה מקצועית" להחליט על השיר, כי מה שווה נציג לאירוויזיון אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו?

עוד נקודה חשובה מאוד, שאמורה לעשות לתת הקשר היסטורי בתוך התחרות: חמש המדינות המייסדות של התחרות, שכל הכוח נמצא אצלן - צרפת, בריטניה, ספרד, גרמניה ואיטליה - נמצאות בקשרים דיפלומטיים (חלקן קרובות יותר חלקן פחות) עם מדינת ישראל ואף אחת מהן לא הייתה נותנת לישראל לא להשתתף. נניח וספרד הייתה מתעקשת, גרמניה לבדה מעולם לא הייתה נותנת לתרחיש שבו ישראל לא נמצאת בתחרות.

בשורה התחתונה, אנחנו כצפוי נשתתף בתחרות בחודש מאי, אבל בחודש האחרון בזבזנו מומנטום חשוב מאוד. מה שכן, השיר בגרסה העדכנית שלו חייב להיות פצצת פופ אירוויזיונית בשביל לכפר על ההייט שהתאגיד הביא על גולן ולחזור לטופ 5. בינתיים מדינות קטנות ללא מורשת והיסטוריה באירוויזיון, כמו קרואטיה, גונבות לנו את הפסגה.