מרגע שעלתה לראשונה על במת "הכוכב הבא", היה קשה לפספס את הדמיון הפיזי בין נופיה ידידיה, פיינליסטית התוכנית, ובין נינט, שהייתה שופטת בעונה שבה השתתפה לפני כשנתיים. "כשנכנסת ראיתי אותי", אמרה נינט לידידיה כבר באודישן הראשון שלה, והאמירה הזו, שחזרה על עצמה שוב ושוב במהלך העונה מכלל השופטים, רק העלתה את רף הציפיות של ידידיה מעצמה. "אני זוכרת שדיברתי עם השופטים באודישן ותוך כדי הסתכלתי על המוניטור לראות איך אני נראית. הייתי חרדה לדבר הזה".
ידידיה זכתה במקום השני בגמר ומיד סומנה כהבטחה גדולה. אלא שמה שעבד למרגי, אלה לי, תמיר גרינברג, ואלרי חמאתי ואין-ספור בוגרים אחרים של התוכנית שהפכו לכוכבים, לא הצליח במקרה הזה. "היורשת של נינט", כמו שכינו אותה, שקעה בדיכאון ונעלמה מהרדאר.
"הייתי ילדה אחרי 'הכוכב', אומנם באתי עם ליינאפ ורפרטואר משלי כי התחלתי ליצור מוזיקה בגיל צעיר, אבל חטפתי שוק גדול אחרי מה שקרה שם. הייתה לי התמודדות נפשית נורא קשה, החיים השתנו ברגע. זו מעלית אינטנסיבית שצריך למנף אותה בזמן קצר, כי בעידן של היום יש אנשים חדשים בטלוויזיה ובסושיאל כל הזמן. הייתי ילדה בת 22 ולא ידעתי איך עושים את זה. נשענתי על הניהול שלי, וזה לא היה נכון בדיעבד".
מה קרה איתם?
"זה מקום שהוא נורא חם, אבל גם נורא מיושן. מקבלים אותך, אבל לא עובדים באינטנסיביות של תעשיית המוזיקה היום. הם רגילים לדור של נינט ושירי, כשהפרצופים לא השתנו בכזאת מהירות. זה נורא מגניב לצאת מתוכנית ריאליטי ושישר מזהים אותך, אבל לא לכולם יש אותה דרך. הריאליטי נותן לך בוסט מגניב, אתה כבר מישהו וזה יותר קל, אבל עכשיו אני פותחת פרק אחר בחיים שלי".
הפרק החדש הוא אלבום EP שעליו עבדה נופיה בשנתיים האחרונות וייצא בקרוב, והופעה ברדינג 3 שתיערך בתחילת אפריל. "אני חושבת שהאלבום החדש לא היה יוצא בצורה כזו כנה ואמיתית לולא החוויה המטלטלת הזאת. התבגרתי בתוך זה, ואני מודה על כל רגע. ציפיתי להיות במקום אחר היום, אבל אלוהים מצחקק".
אני אומן יוצר, אני לא סתם זמרת
מיד עם סיום "הכוכב הבא" תכננה ידידיה (25) להיכנס לאולפן ולהתחיל לעבוד על חומרים משלה. אלא שבסוכנות שלה דחפו אותה לצאת מיד לסיבוב הופעות ולא להקליט חומרים חדשים. "יצאתי מהתוכנית ילדה רעבה עם חלום גדול ואהבה גדולה שקיבלתי בחוץ. הבוקינג קרס ממני, היו המון הזמנות להופעות, אז זה מה שעשינו, הופעות וכסף, אבל אני אומן יוצר, אני לא סתם זמרת. זו הייתה הטעות שלי, לא לעמוד על שלי".
במהלך התוכנית ביצעה ידידיה קאבר לשיר "זאת שמעל לכל המצופה" של דני סנדרסון, שזכה למיליוני צפיות ברשתות החברתיות. כחלק מסיבוב ההופעות שנכפה עליה, היא גם התלוותה לחלק מהופעותיו של סנדרסון. "הקאבר התפוצץ והיו המון הופעות וטקסים, אבל אני לא זמרת קאברים. כשלא היו הופעות הייתי מרותקת למיטה, שקעתי בדיכאון עמוק. אם לא בן הזוג שלי, אני לא יודעת איפה הייתי היום. הייתי מתקלחת רק כשהוא מחכה לי בחוץ מהחרדה להיות לבד, כשהיה מחשיך היה לי קשה לצאת החוצה. נהייתי ממש סיעודית, תלות מטורפת".
איך מצליחים להופיע במצב כזה?
"הייתי מלבישה על עצמי חיוך ואיפור לפני כל הופעה, אבל בפועל נעלמתי, ניתקתי קשר עם הרבה חברים כי לא יכולתי להכיל את הדבר הזה. אחרי ארבעה חודשי צילומים מאוד אינטנסיביים, הכל נרגע ברגע והייתה ריקנות מטורפת. מצד אחד נורא אוהבים אותך, אבל מצד שני, אין לך כלום ביד. עברתי טיפול מאוד אינטנסיבי כדי לעכל את זה".
לטלטלה המקצועית הצטרפה גם העובדה שידידיה עלתה 15 ק"ג, מה שהשפיע על הביטחון העצמי ועל דימוי הגוף שלה. "לא משנה כמה ניסיתי לעצור את זה, בסוף תמיד ברחתי לאוכל. כשאת אוכלת פיצה פתאום פחות רע לך, אבל אז את מסיימת לאכול ורע לך מחדש. זה מין לופ שלא נגמר, ועד היום אני בתוכו, מישהו יכול פתאום לשים קאבר שלי ביוטיוב מהתוכנית וזה מכאיב. אנשים היו מזהים אותי ואומרים לי כמה הם אהבו אותי, אבל כל מה שאמרתי לעצמי בראש זה, 'הם רואים שהשמנתי'".
ידידיה מספרת שמערכת היחסים שלה עם המשקל הייתה מורכבת מילדות. "אני כל הזמן בירידה ועלייה, אני אף פעם לא במשקל קבוע. תמיד היה לי עם זה עניין, הייתי ילדה מלאה וזה תמיד משהו שסבב סביבי, שאני ילדה עם פנים יפות, אבל שמנה. אני לא בן אדם אכלן, פשוט קיבלתי חרא גנים. בתקופה של 'הכוכב' לא אכלתי בכלל כי לא הצלחתי להתרכז במשהו שהוא לא הדבר הזה, ואולי גם בראש שלי אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להשמין, בטח אחרי שבאודישן הראשון השוו אותי לנינט".
איפה את היום עם הדבר הזה?
"אני במקום מאוזן נפשית. אני בחורה שנורא אוהבת את עצמה, הייתי בכל מידה אפשרית, מ-38 עד 48, ותמיד הרגשתי מיוחדת כשנכנסתי לחדר. כן, קיים רצון לחזור להיות כמו שהייתי, אבל אני קודם כל מודה על הזכות לקום בבוקר".
כמה את מתעסקת בזה?
"נון-סטופ, מארוחה לארוחה. היו תקופות שספרתי קלוריות, שחשבתי, 'מה, אני אקיא? אני לא אקיא?'. היו תקופות גם שעישנתי יותר סיגריות כי ידעתי שזה סותם לי את הבטן ואז אני לא רעבה, אבל זה הרס לי את הקול. זה לופ של הרס עצמי, אבל אני יודעת שאני לא לבד בזה. אני מקבלת אין-ספור הודעות מילדות שגם חוות שינוי גופני כזה או אחר, או מכאלה עם נטייה להשמנה מגיל קטן שקשה להן. בעידן הטיקטוק, כשכולן רזות וכוסיות, לילדות שהן טיפה שונות בנוף כמוני לא קל להתמודד. הן כותבות לי שבעצם היותי, אני מחזקת אותן".
וזה לא מחזק גם אותך?
"ברמות, אבל בסופו של דבר את ישנה עם החרא שלך. זה הדבר הכי אגואיסטי להגיד, אבל זה לא משנה כמה יחוו אותי אחרת ויחשבו שאני מדהימה, אני צריכה לחשוב שאני מדהימה. אני משתדלת נורא, אבל אני לא יכולה להגיד שזה קל. אני כל הזמן ברדיפה אחרי שלמות, גם בפן המוזיקלי. המילים 'את לא מספיק טובה' כל הזמן מקננות לי בראש".
יכול להיות שאני שמנופובית
גם היום, ידידיה מספרת שהיא עדיין לא מצליחה להתנתק מהמחשבות השליליות על הגוף שלה כשהיא על הבמה. "לפעמים זה ברמה שאני לא יכולה להתרכז, אני מסתכלת על העיניים של האנשים בקהל וזה מה שאני חווה מהם. את יוצאת אחרי זה מההופעה ומצטלמים איתך, ואת בטוחה שזה מה שהם רואים ושומעים".
זה רק בראש שלך או שגם אומרים לך את זה?
"אומרים והרבה, ספציפית גברים, הם יכולים להיות נורא מטומטמים. פעם הגעתי להופעה בחיפה והלקוח כיוון אותי לבמה ואמר לי, 'איך אהבנו אותך, איזה מהממת'. ואז הוא עצר ואמר, 'התנפחת, אה?'. אלה דברים שקרו לי לא מעט".
הדברים האלו נוגעים בך? פוגעים בך?
"כשהלקוח אמר לי 'התנפחת', הרגשתי מושפלת ולא רציתי לעלות על הבמה. רבתי עם המנהלת שלי שאני רוצה ללכת, אבל בסוף הבנתי שכולן מתמודדות עם דברים כאלה, הערות על הגוף שלך או אפילו הטרדות מיניות, אנשים שיכולים פתאום לגעת לא במקום. ההבנה שאת לא לבד בזה מנחמת קצת, אז את ממשיכה הלאה, ועליתי כמו גדולה על הבמה אז, לקחתי את הצ'ק וברחתי משם".
את עדיין מתלבשת כמו שאת אוהבת ומרגישה בנוח? כולל חולצות בטן ולבוש חשוף?
"תמיד, כן. זו מעין פרובוקציה שאני נורא נהנית ממנה, כי אף אחד לא יגיד לי שזה לא מתאים לי, אף אחד לא יגיד שזה לא יפה עליי. אני אחליט לעצמי מה מותר לי ומה לא, ועם מה אני מרגישה בנוח. בסוף הילדה הזאת, השמנה, היא תיק לכל החיים ולא משנה באיזו מידה אני, היא תמיד הייתה פה ותמיד תהיה".
איך ההורים שלך מרגישים כלפי הנושא הזה?
"אבא שלי עם הפרעות אכילה בדיוק כמוני, ממנו הנטייה. הוא תמיד היה החתיך של חולון, ואז הייתה לו תקופה של השמנה, הוא תפס את עצמו בידיים והתמכר לכושר. הבן אדם מתאמן ארבע פעמים בשבוע ואוכל טונות עד היום, בואי תראי איך הוא נראה בגיל 53".
והוא מעיר לך או שהוא מקבל אותך כמו שאת?
"פעם ההורים היו מעירים לי, עד שהצבתי להם קו אדום. לשם הם לא נכנסים, זה שלי. ברור לי שזה לטובתי, ככה זה הדור הזה, 'תהיי רזה ותתחתני'. לפני שנה טסנו לתאילנד ואמא שלי אמרה לי, 'חבל שלא רזית קצת לפני', אבל אני יודעת שהכוונה שלה טובה. יש לי דודה, כפרה עליה, שבתור ילדה הייתה לוקחת לי את הלחם בארוחת שישי. עד היום היא אומרת לי, 'מה, את לא רוצה לרדת?'".
השאלה אם את באמת רוצה לרדת, או שזה רק בגלל הסביבה והתגובות.
"אני מקווה שאני ארד, אבל המטרה היא לאהוב את עצמי בכל משקל. יש תקופות שאני מנסה לרדת, אוכלת כמו שצריך ומתאמנת, אבל זה עדיין זה לא קורה. הכל סבבה, צריך ללמוד לקבל את זה".
מהסביבה המקצועית שלך, יש גם תגובות על המשקל?
"כן. המנהל שלי, שהוא גם החבר הכי טוב שלי, אומר לי את זה מאהבה ענקית, כי יש איזו תפיסה שיש קשר בין איך שאת נראית לבין ההצלחה שלך".
את גם חושבת ככה?
"ממש לא, יש המון נשים שהוכיחו לנו שזה פאקינג לא משנה, וזה מדהים בעיניי, אבל הרבה חושבים שכן. אני יכולה להבין גם את זה, כמו שיש הומואים שלא יוצאים מהארון כי הם קצת הומופובים, אז גם אני מרגישה קצת לא בנוח עם עצמי לפעמים. יכול להיות שאני שמנופובית".
הזכרת קודם את נושא ההטרדות המיניות בתעשייה. חווית משהו כזה?
"הופעתי במסיבת יום הולדת של איזה טייס באל על שנורא אוהב אותי, הוא רצה להראות לי משהו בטלפון ולקח אותי לחדר השינה. הוא התכוון לסגור את הדלת, אבל עצרתי את זה ברגע האחרון. לא מזמן גם הופעתי בטקס גדול של ההסתדרות, משהו הכי רשמי בעולם, נתנו לי להתארגן באיזה משרד של מישהו ממש חשוב שם. עשיתי חימום קולי עם בקבוק ונשפכו לי קצת מים. התנצלתי ואמרתי לו, 'יואו, אני ממש מצטערת, פשוט השפריצו לי שם המים', אז הוא אמר לי, 'בסדר, את יכולה להשפריץ כמה שאת רוצה'. דברים דפוקים".
את מגיבה לדברים האלה?
"בתור ילדה הייתי אוכלת שוק והולכת, אבל היום אני עוצרת את זה באותו רגע. אין דבר כזה לצחוק או להעביר את זה הלאה, זה לא קורה".
התעשייה הזאת מלאה במרפקים
אף שיש לה רק דברים טובים להגיד על החוויה שעברה ב"הכוכב הבא", כששואלים את נופיה אם השתתפות בריאליטי נוסף על הפרק, התשובה שלה ברורה. "כולנו עשינו את זה כדי לקבל בוסט לקריירה, אבל היום אני יודעת להעיד על עצמי שאני בן אדם שצריך לעלות במדרגות. אני לא צריכה את קיצורי הדרך האלה, אני חייבת להכיל ולעכל כל דבר רע או טוב שקורה לי. זה מה שלמדתי על עצמי בשנתיים האלה, שאני חייבת כל הזמן את ההדרגתיות הזאת".
מצד שני, יש לך עכשיו אלבום חדש והופעה ברדינג, וזה נסמך על "הכוכב הבא".
"חד-משמעית. בחיים לא הייתי מוותרת על 'הכוכב', אני מודה על הפלטפורמה ועל הניהול שהיה לי אחר כך. החוויות האלה הפכו אותי למה שאני, ואין לי שום חרטה על הדבר הזה".
מתי התחלת להשתקם מהתקופה הקשה?
"זה היה תהליך נורא ארוך והדרגתי. אם בהתחלה לא הייתי מצליחה לקום מהמיטה ולצאת מהבית, לאט-לאט זה נהיה פחות ופחות. ישבתי לכתוב ולפרוק את כל הדבר הזה, ואני אגיד משהו קלישאתי, המוזיקה הצילה אותי. האלבום הזה הוא EP שמכיל שישה שירים וקראתי לו 'זאת שמתחת' כרפרנס ל'זאת שמעל' (השיר של סנדרסון שביצעה בתוכנית וזכה להצלחה – יה"א). הוא על התקופה הזאת, אחרי הריאליטי, אחרי 'הכוכב', הנפילה הגדולה, השיקום, העלייה טיפה למעלה".
את מרגישה שהיום את במקום שלם, אחר, שנכון לך?
"אני במקום הרבה יותר טוב. יש בי ערימות של רצון לעלות ולהצליח, כבר אין לי משהו נפשי שמפריע לי לראות קדימה. אומנם זו תקופה שצילקה אותי, אבל אני מאוד גאה בה. הייתי מאמי לאומית, חד-משמעית. ואז יצאתי החוצה, ופתאום זה לא קרה יותר".
את כבר לא מאמי לאומית עכשיו?
"אני לא רוצה להיות מאמי לאומית עכשיו. אני כבר לא ילדה, אני בחורה בת 25, יש לי המון מה להגיד, גם דברים שהם פחות יפים".
יש חשש שהאלבום לא יעבוד?
"אני מודעת למה שאני היום ואני צריכה לנער מעליי את האבק, אבל הייתי הרבה יותר מפחדת להוציא את ה-EP הזה חצי שנה אחרי 'הכוכב', כי הפחד לאבד משהו שיש לך בידיים הרבה יותר גדול. היום אין לי כלום ביד, אני מתחילה הכל מהתחלה. אני מעדיפה להרגיש ככה ולהתחיל מאפס".
היו רגעים שהייתה מחשבה שאולי מוזיקה זה לא הדבר בשבילך?
"כל הזמן, ואז אני נזכרת שאין לי שום דבר אחר. זה השיט שלי, אני הכי טובה בזה, וזה ממלא אותי. לא אצליח להתקיים בלי לדעת שניסיתי הכל כדי להיות הדבר הזה, ואני באמת מאמינה שאני אצליח".
יש קנאה לאורך הדרך באחרים שמצליחים יותר?
"אני לא יודעת אם להגדיר את הדבר הזה כקנאה כי אני בן אדם מאוד מפרגן, אבל בסוף זו תחרות ואין בארץ מקום להרבה מוזיקאים. יש אולי עשרה אייליסטים שבאמת עובדים, וכל השאר מנסים להחליף אותם. אז כן, יש קנאה, אבל יחד איתה גם הבנה שזה שריר לא בריא ושצריך לשחרר אותו, כי אני יודעת מה אני שווה".
יש פרגון?
"לא תמיד. הייתה אמורה להיות לי עכשיו הופעה בהיכל מנורה, הייתי אמורה להצטרף לכמה זמרות ואף אחת מהן לא הייתה מוכנה לוותר על השיר שלה כדי שאני אכנס. כל אחת הייתה עם איזה חמישה שירים ולא הסכימה לוותר, אז נפלתי".
זה מאכזב לגלות כזה דבר?
"כן, כי אני לא פועלת ככה. אבל זה לא מפתיע אותי, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. התעשייה הזאת מלאה במרפקים".
בן הזוג שלי עבר איתי הכל, הוא אפילו השמין איתי
חצי שנה לפני שהשתתפה ב"הכוכב הבא" הכירה נופיה את בן הזוג שלה, השף עמית בזילר (31), שהשתתף בעונה האחרונה של "מאסטר שף". היא הבינה שזה זה מהרגע שהכירו בג'אם סשן עם חברים, לו לקח קצת יותר זמן.
"אכלתי ממנו מלא חרא. היינו חברים עם בנפיטס, אבל הוא לא היה סגור על עצמו. כשכבר התחלתי את 'הכוכב', הבנתי שאני לא יכולה להכיל גם את זה, אז או שהוא יהיה איתי, או שהוא יהיה כמה שיותר רחוק ממני. אמרתי לו, 'זה או זה או זה', והוא אמר לי, 'אני מתנצל, אני חולה עלייך, אני מאוהב בך, אבל ביי'. אחרי ארבעה ימים הוא חזר על ארבע, ומאז אנחנו ביחד".
אתם מדברים על חתונה? ילדים?
"כן, ברמות. אנחנו נורא מפחדים כי שנינו עצמאים, הוא עומד לפתוח מסעדה עם האחים שלו ואני כל הזמן בעבודה, מהאלבום הזה לאלבום הבא, אבל הוא מושלם, לא יכולתי לבקש משהו אחר. הוא הבן אדם הכי רגיש ואינטליגנטי בעולם, הוא עבר איתי הכל ולא זז ממני מטר, הוא מוותר על החיים שלו כדי לעזור לי להתמודד. הוא אפילו עשה בשבילי קלוז'ר, שנה אחרי "הכוכב" הוא הלך ל"מאסטר שף". פתאום חוויתי את זה מהצד השני, הפעם אני הייתי בת הזוג שיושבת בחוץ, מחכה לו באודישנים ומתה לדעת מה היה. הוא עבר איתי הכל, הוא אפילו השמין איתי, ברמה הזאת. נהיינו שמנמנים ביחד".
הוא מאמין בך?
"הוא המעריץ מספר אחת שלי".
ואת מאמינה בעצמך?
"אני יודעת שזה יקרה, אבל אני לא יודעת אם עכשיו או בשנה הבאה. אני מקווה שייקח לזה זמן, אני לא רוצה לחוות מה שחוויתי ב'הכוכב', אבל אני יודעת שאני הולכת להיות אייליסטית, אני הכי מאמינה בזה".
מה את מאחלת לעצמך?
"לעשות הכל נכון. לעבוד קשה, לאהוב את עצמי לא משנה מה ולהצליח בדיוק כמו שאני רוצה, בלי לשנות גרם מהדרך שלי. אני יודעת שהייתי צריכה לעבור את כל מה שעברתי כדי לעשות היום את מה שאני עושה. זה סיפור יפה בסך הכל".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: עומר יהב | איפור: רותי עדי | שיער: רז ארביב | הפקה: טל פוליטי