יגל אושרי אולי חתום על להיט שהפך להמנון המלחמה, אבל האמת היא ש"לצאת מדיכאון" יצא הרבה לפני 7 באוקטובר, ונכתב על סיטואציה אחרת לגמרי. "הוא יצא באופן רשמי ב-15 באוגוסט 2023 ואני מרגיש שאלוהים בחר אותו. הוא נכתב כשהייתי בבעיה משפטית עם המנהלים המקצועיים הקודמים שלי ובמשך תקופה לא יכולתי לעשות מוזיקה מבחינה נפשית וכלכלית. הייתי בטוח שאין יציאה מהמצב שאני נמצא בו, הרגשתי שהחיים שלי נעצרו. בתקופה הזאת היה דיסוננס מאוד גדול, כי היה לי עמוד טיקטוק חזק ואנשים התחילו להכיר אותי. אני זוכר שהקלטתי באולפן בחדרה, ירדתי לקנות שני זירו בקיוסק והאשראי שלי לא עבר, בסך הכל 14 שקל. המוכר אמר לי, 'הבת שלי חולה עליך, תעשה לה סרטון וקח את הזירו'. הייתי הכי מובך בעולם".
במקור "לצאת מדיכאון" לא נכתב על חיילים שחוזרים הביתה מהמלחמה, וגם לא על סכסוך מקצועי. הטקסט בגרסתו המקורית נולד לפני שנתיים, אחרי שידידה של אושרי עברה פרידה כואבת. "בן הזוג שלה נפרד ממנה בגלל המראה החיצוני שלה, וכתבתי על זה, אבל הבנתי שזה לא מתאים לי ומחקתי את זה. כשחזרתי לשיר בזמן המשבר שעברתי, החלטתי לכתוב אותו מחדש בפתקים בטלפון. פשוט חשבתי מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון – המשפחה, החברים, לצאת לבילויים, שיחות עמוקות וכו', והעליתי את זה לטיקטוק. הגרסה הראשונה בחוץ יותר משנתיים. כבר אז זה תפס, אבל אמרתי לעצמי אז שאין לי מה לעשות עם זה".
לא חשבת להוציא אותו רשמית?
"לא היה לי איך. לא היה לי כסף, המיינדסט שלי היה ללכת לעבוד, למלצר, טלמרקטינג, משהו. להרוויח קודם ורק אז לעשות עוד שירים".
"לצאת מדיכאון" הפך מסאונד בטיקטוק ללהיט ענק אחרי שאושרי הוחתם בליאם הפקות, חברת התקליטים של אייל גולן, שהפך למנטור המקצועי שלו. "ישבנו במשרד של אודי גואטה המנכ"ל והשמעתי לו סקיצות שלי, כולל את 'לצאת מדיכאון'. פתאום הוא אמר, 'זה השיר'. אני הרגשתי שזה חשוף מדי, אני לא חנן בן ארי, אני לא יכול לשים את הלב שלי על השולחן. כל הסביבה הייתה בעד ורק אני נגד, אבל בסוף החלטתי להקשיב להם. השיר יצא בקיץ, הגיע למיליון צפיות תוך חודש וחצי, ואז פרצה המלחמה. אי אפשר להסביר מה קרה שם, עד היום אין לי מושג איך שיר הופך להיות המנון".
אירועי 7 באוקטובר פגעו באושרי גם באופן אישי מאוד. אחיו הצעיר לידור איבד את בת זוגו אחרי כמעט שנה של זוגיות, פקד קים דוקרקר ז"ל, שנרצחה בגיל 22 בנובה. "כששמעתי את אח שלי מספיד את בת הזוג שלו, הבנתי שכאב נפשי יכול להפוך לכאב פיזי. זה לא משהו שמישהו צריך לחוות בגיל הזה. זו הייתה תקופה רעה, אבל גם כזו שמכניסה אותך לפרופורציות. עם כל הקושי שחוויתי בשנה שאחרי הפרידה המקצועית, יש אנשים שחטופים בעזה כבר למעלה מ-400 ימים, אז מי אני שאבכה על כסף או על ניהול? שטויות במיץ עגבניות".
עם תחילת המלחמה, אושרי, כמו אומנים רבים אחרים, יצא לסיבוב הופעות בין בסיסים. "זה ביגר וחישל אותי בתור זמר יותר ממה ש-20 שנה של פיתוח קול היו יכולות לעשות. הופענו פעמיים ביום במשך שלושה חודשים, בסך הכל יותר מ-120 הופעות בהתנדבות, אני מכיר כל בסיס בשם שלו. זו לא תקופה שאתה מרוויח בה כסף כמובן, אבל זה היה המאמץ המלחמתי שלי, כמו מילואים. אגב, לא הבנתי למה לא קראו לי למילואים".
לא שאלת?
"אם הייתי יושב בבית הייתי בודק, אבל לא ישבתי, הרגשתי שתרמתי את חלקי. לא כמוהם בשום צורה ועניין, אין פה מקום להשוואה, אבל כן עשיתי משהו. זה מין לופ כזה שלא נגמר. אתה קם בשש בבוקר, מתחיל את היום, בודק איפה אתה מופיע, תוך עשר דקות יוצא מהבית, חוזר בשתיים בלילה ויום למחרת אותו דבר".
אבא אמר לי "יש לך שנה להוכיח את עצמך"
אושרי נולד וגדל ביישוב אליכין שבעמק חפר לאבא קובי, מפקד כלא מגידו, ולאילנית, קוסמטיקאית. אם הייתם שואלים את הסביבה הקרובה שלו, סביר להניח שהיו אומרים שהוא יהיה בכלל הייטקיסט. "בגיל 14 פתחתי חברה יחד עם שותף שגדול ממני בעשור. הייתי מפתח אפליקציות, עשיתי את זה במשך שלוש שנים עד שהתגייסתי".
איפה נכנסה לתמונה המוזיקה?
"כשהייתי בן 17 אבא שלי קנה מחבר שלו קלידים ב-50 שקל. אמרתי לו, 'מה אתה מביא לי קלידים, אני לא יודע לנגן בכלל'. התשובה של אבא שלי, שהוא הכי תימני בעולם, הייתה 'מה זה 50 שקל, אתה יודע כמה דבר כזה עולה בחוץ?'. יום אחד היה לי משעמם אז נכנסתי ליוטיוב והתחלתי ללמוד לנגן. אהבתי את זה והתחלתי גם לכתוב שירים, על הפנים, אבל שירים. כשהתגייסתי הבנתי שאני ממש מתגעגע למוזיקה. ככה התחלתי לכתוב ולהלחין יותר, התמקצעתי בזה בתקופה מאוד קצרה והתחלתי לשחרר שירים לאינסטגרם. זה לא עבד, אז החלטתי לחשוב מחוץ לקופסה, שאלתי את עצמי מה אני יכול לעשות כדי למשוך תשומת לב. החלטתי לקחת ערכי ויקיפדיה של אנשים סופר-מוכרים ולהלחין אותם".
ערכים של מי לדוגמה הלחנת?
"אדיר מילר, שזה הכי התפוצץ, רותם סלע, אסי בוזגלו. יום אחד הייתי עם חברים בתל אביב ומישהו עבר ברחוב ואמר לי, 'בוא'נה, אתה זה שעושה את המפורסמים, אני חולה עליך'. הייתי בהלם, לא קלטתי שזה מיתרגם למציאות. באותו זמן הטיקטוק היה בחיתולים, הסתכלתי על זה בתור נדל"ן לעתיד. התחלתי להעלות לשם סרטוני מוזיקה יותר רציניים אבל הם לא עבדו, אז התחלתי לעשות סרטונים עם המשפחה שלי. הצבתי לעצמי מטרה להעלות כל יום סרטון, וככה היה. עלו 365 סרטונים, כולל יום כיפור".
זו מחויבות מטורפת, במיוחד שגייסת לזה גם את המשפחה שלך. הם זרמו?
"בהתחלה זה היה רק אני ולירן, אחי הצעיר, אחר כך הצטרף אחי האמצעי לידור, ובסופו של דבר גם אמא שלי הצטרפה. בשלב הזה עשיתי מעשה לא פייר, גרמתי ללירן בגיל 14 להיות מפורסם בעל כורחו. לקח הרבה זמן עד שהוא אמר לי, 'אני לא אוהב את זה, לא אוהב שעוצרים אותי ברחוב ושמצלמים אותי'. בהתחלה נפגעתי, לא אשקר, אבל אז הבנתי שזה לא הוגן לעשות לו את זה. מאז אין יותר סרטונים עם לירן".
אחיו לידור הוא קצין במשמר הגבול, ולירן יתגייס בקרוב לאחת היחידות המובחרות בצה"ל. כמו שאושרי מתאר את זה, מדובר בבית שאין בו אופציה אחרת אלא להיות קרבי, והוא עצמו שירת כלוחם ומפקד ביחידת איסוף קרבי (לשעבר מודיעין שדה) בעזה.
"בצבא רצו שאצא לקורס קצינים, אבל כשעשיתי קורס מ"כים הבנתי שאין סיכוי שאני ממשיך בצבא. עשיתי שיחה עם אבא שלי, אמרתי לו שאני רוצה להיות מוזיקאי, והוא בתור אדם מחושב אמר לי לא למהר לקבל החלטה. ישבנו לעשות טבלת יתרונות וחסרונות, וכמובן שיש פי 50 יותר יתרונות לקצונה לעומת להיות מוזיקאי במדינת ישראל. הוא שאל אותי, 'מה אתה חושב על התוצאה?', אז אמרתי לו, 'וואלה, באסה'. פתאום הוא אמר לי, 'אז זאת האפשרות הנכונה. תהיה מוזיקאי, אבל יש לך שנה להוכיח את עצמך'. מאותו רגע עשיתי הכל כדי לגרום לזה לקרות. הטיקטוק תפס תאוצה, השיר הראשון שהעליתי עבד ובשיר השני כבר התפוצצתי. הגעתי לראש המצעדים באפל מיוזיק, ספוטיפיי, הכל".
כבר הכנסת כסף בשלב הזה?
"לא הכנסתי שקל, התבססתי על מענק השחרור שלי מהצבא. הייתי ילד, לא הבנתי שמוזיקה היא עסק לכל דבר ועניין והפסדתי, אי אפשר לייפות את המציאות. כשאתה מפורסם אנשים בטוחים שאתה גם עשיר, אבל זה לא נכון".
אבל הקמפיינים ברשתות החברתיות הכניסו לך כסף. מה קרה?
"כסף נכנס, אבל היו הוצאות. אחרי שהוצאתי כמה שירים היה מומנטום לעשות רדינג3, הייתה הופעה פגז אבל שמנו על זה את כל מה שנכנס. הייתי אז עוד עם הניהול המקצועי הקודם שלי וקצת אחרי רדינג, העניינים התחילו להשתנות. שם התחילה התקופה הבעייתית. זו פרידה מקצועית שמי שלא חווה אותה, לא יבין איזה מחיר נפשי היא יכולה לגבות ממך. זו הייתה תקופה של חושך, אבל הפרידה הזאת גם לימדה אותי הרבה דברים, קודם כל על המשפחה שלי. בשלב מסוים אבא שלי לקח הלוואה כדי לכסות לי חוב. לא ראיתי את האופק".
ואיך יצאת מזה?
"הכרתי חבר, אליאל אדרי (כוכב רשת וזמר - יה"א), שיום אחד התקשר אליי ואמר לי, 'אייל גולן ראה סרטון שלך בטיקטוק והוא רוצה שתבוא לעשות איתו סרטון בקיסריה'. אייל בשבילי הוא מודל לחיקוי, סופר-התרגשתי וכתבתי תסריט, אבל לא ידעתי כמה הוא יזרום. הגעתי ופגשתי באמת גבר, אין לי מילה אחרת. הוא אמר לי, 'תגיד לי איפה לעמוד ומה לעשות' וצילמנו בטייק אחד, יצאתי משם תוך שתיים-שלוש דקות ונשארתי להופעה. אחרי כמה חודשים הזמינו אותי לפגישה בליאם הפקות. חשבתי שהוא רוצה שאני אנהל לאייל את הסושיאל, אבל אז הוא אמר לי, 'אייל ואני שמענו חומרים שלך, אנחנו רוצים להחתים אותך'".
לא היית מוכן לזה.
"ברור, מבחינתי ברגע שהסתיימה הסאגה עם החבר'ה הקודמים, לא היה לי כלום. אף אחד שהאמין בי מקצועית, שום גב כלכלי. פתאום אייל? מכולם? היה לי בלאקאאוט. יצאתי, התקשרתי לאבא שלי וחתמנו בליאם הפקות. כש'לצאת מדיכאון' יצא, הוא התחרה ראש בראש ב'עם ישראל חי' של אייל. זה היה מצחיק, היינו מסתלבטים אחד על השני, אומרים 'מזל טוב על המקום השני, שתמיד תישאר שם'. אייל אירח אותי בבלומפילד חמש פעמים, מי עושה את זה? זאת במה של 30 אלף איש, זו החלטה אמיצה ופרגון ענק".
חוץ מההערכה המקצועית לאייל גולן, לצד השם שלו יש גם כתם. זה משהו שאתה מתייחס אליו?
"יש בי אמון במערכת המשפט. אף פעם לא שאלתי את אייל על הסיפור הזה ולא אכנס לו לתחתונים, זה לא מעניין אותי. הוא מורה מקצועי שלי, ואין בן אדם טוב יותר ללמוד ממנו. בנוגע לחיים האישיים, מה שהוא משתף אותי אני שומע, ואני גם משתף אותו בחזרה. אני לעולם לא אשאל אותו מיוזמתי מה קורה בחדר המיטות שלו, מה קרה בפרשה או איך הוא הרגיש אז. לדעתי האישית, נעשה עליו עליהום קיצוני ברמה הכי מגעילה שהייתה במדינת ישראל. אנחנו שומעים לאורך השנים הרבה מאוד סיפורים על אנשים לא פחות מוכרים ממנו שלא קיבלו עשירית מהסיקור התקשורתי שהוא קיבל. אם הבן אדם נחקר עשרות פעמים ובסוף התיק נסגר, מה אפשר לעשות? להגיד בכוח שהוא אשם? הוא עבר עינוי וייסורים במשך שנים. אני חוויתי את זה לאחרונה עם כמה דברים קטנים וזה לא היה פשוט, אז אני לא יכול לדמיין מה הוא חווה".
אני לא עומר אדם ולא פאר טסי
תשומת הלב השלילית שאושרי מדבר עליה כוללת בין היתר את השיר החדש שהוציאה גל ג'ומה, האקסית שלו. השיר, "בחורה בליגה", כולל אמירות שמיוחסות לו לכאורה כמו "אני הכי טוב במדינה [...] את השיר שלי שומעים עכשיו בכל פינה, יש לך עסק עם כוכב". בסוף השיר שרה ג'ומה: "יש לך עסק עם כוכבת, סע יא בן זו..."
"החליטו לעשות מהלך יחצני לשיר כדי לקדם אותו, ואני מבין את זה, אבל זה מאוד פגע בי. זה זול. השקעת כל כך בשיר, בקליפ, למה לזהם אותו על דבר כזה? גם אם הוא נכתב עליי ואת מתכוונת לכל מילה, למה להגיד את זה ברבים? מה שבאמת הרתיח לי את הדם זה המשפט 'סע יא בן זו...'. את היית אצלי בבית, אמא שלי אירחה אותך, את רוצה לרדת עליי תרדי, אבל למה להגיד מילים כאלה? יש דברים שלא אומרים, גם לא בשם האומנות, אבל אני אסייג ואומר, זו האומנות שלה. אני יכול לא להתחבר".
בשיר נטען שאתה אומר כביכול "יש לך עסק עם כוכב".
"שנינו יודעים, אני והיא, שאין סיכוי בחיים שהוצאתי משפט כזה מהפה שלי. אין חיה כזאת".
דיברת איתה אחרי זה?
"לא. גל היא בחורה מדהימה, זה לא צלח בינינו וזה קורה. אני לא כתבתי שירים על האקסיות שלי? ברור שכתבתי. האם הוצאתי את זה החוצה ואמרתי שזה עליהן? לא, יש דברים שאני משאיר לעצמי. יכול להיות שהיא ראתה לנכון לקדם ככה את השיר, ברכה והצלחה. אני יודע שכל מה שכתוב בשיר הזה הוא שקר אחד גדול".
אושרי המשיך הלאה ונמצא בחודשים האחרונים בזוגיות עם זוהר כהן, רקדנית, מאמנת כושר וקוסמטיקאית בת 23 שהכיר באינסטגרם. רק בשבוע שעבר, יותר משנה אחרי שיצא הלהיט הגדול שלו, הוציא אלבום שלם. "אני מאמין בהתקדמות איטית אבל בטוחה. אם אני אופיע במנורה שנה אחרי 'לצאת מדיכאון', זה יתרסק לי בפנים מאוד מהר. כבר בשיחה הראשונה שלי עם אייל אמרתי לו, 'אני לא זמר כמוך, אני לא בגבהים האלה. המנעד הזה, אני לא שם'. הוא קטע אותי ואמר, 'אני לא צריך עוד אחד שישיר גבוה, אני צריך אחד שידע איך להגיש טקסט'".
כמה אייל היה מעורב בבחירת השירים לאלבום?
"המון. אייל הוא איש סוד בהרבה מובנים, הוא מעורב בטירוף, קורא כל מה שנכתב בקבוצה שלנו ומתייחס, והוא לא אדם לא עסוק".
אחרי שיוצא שיר שהופך להצלחה מסחררת, יש פחד להפוך לזמר של להיט אחד?
"יש לי חרדה לפני כל שיר חדש שיוצא, אבל אם אתן לפחד להשתלט עליי, לא ייצאו שירים טובים. הייתה לי שיחה עם אודי לפני שיצא האלבום, ואמרתי לו שאני מפחד שהוא יתרסק. הוא אמר לי שגם אם לכל השירים יחד יהיו 10,000 צפיות, בסוף כדי למלא את הזאפה צריך 300 איש שאוהבים אותך, זה הכל. כל אדם צריך לדעת את מקומו, אני לא עומר אדם, אני לא פאר טסי ואני לא אייל גולן. אין קהל בבית של מיליון איש שחיכה שהאלבום הזה ייצא, וזה בסדר. האלבום הזה צריך לצמוח לאט-לאט, מאדם לאדם, מאוזן לאוזן, מקיוסק לקיוסק".
המקום הנפשי הנמוך שהיית בו לפני "לצאת מדיכאון" מאחוריך?
"אני הרבה יותר חזק נפשית היום כי הבנתי איך עובד עולם העסקים, יש כרישים ויש דגים, ואני דג. כדי שהכריש לא יטרוף אותי, צריך לדעת לשחות בין המלתעות. היום ברוך השם יש לי ניהול שבלעדיו אין דבר כזה יגל אושרי בכלל, אני לא קיים. הם עוזרים לי יותר נפשית מאשר פיזית, כי כשאני יודע שיש לי את הגב שלהם, אני יכול להיות קצת יותר רגוע".
צילום והפקה: אלון שפרנסקי | סטיילינג: ישראל רחמני | איפור: קרן אדרי | הפקה: טל פוליטי | לוקיישן: מלון בובו, מרשת מלונות בראון