התקופה האחרונה בחייה של עדן בן זקן עמוסה מאוד. היא עובדת על אלבום חדש, שחררה אי-פי מפתיע, משיקה שני מופעי ענק בהיכל מנורה ונמצאת בחזרות אינטנסיביות למחזמר "סינדרלה" שיעלה בחנוכה, שם היא מככבת בתפקיד הראשי לצד לירן דנינו. בין לבין היא מתפעלת עם בעלה, שוקי ביטון, את שני ילדיהם, מישל בן ה-4 וחצי ועמנואל בת השנה ושמונה חודשים. כל זה ממש בסדר מצדה, היא למדה להכיל את התקופות האלה ולשמור על איזון. "עמוס מאוד אבל כיף", היא אומרת, "שוקי עוזר לי המון, הוא מארגן את הילדים לגן, עושה איתם לילות, הוא איתי יד ביד ויש לנו גם הרבה עזרה, בעיקר בבקרים. יש מישהי שעוזרת לי, שאגב, היא גם גידלה את שוקי. זה מוריד ממני המון".
את מרגישה שהקריירה באה על חשבון האימהות, המשפחה, הילדים?
"אני אשקר אם אגיד שלא, אבל אני חושבת שזה בסדר, זה לא משהו רע. אני אמא עובדת, אז ברור שלפעמים יש לי את המצפון הזה של למה אני לא בבית, למה אני לא לוקחת אותם לגן. מישל גם חכם מאוד, הוא כבר שואל למה אני לא לוקחת אותו לגן, אבל אני מסבירה לו שאמא עובדת. כל אמא שעובדת לא צריכה להרגיש רע, להפך. זה יפה, זה חזק, זה טוב, זה עושה המון גם לילד, שרואה שאמא עובדת ושאבא עובד. אני כילדה הייתי רואה את אמא שלי עובדת, הייתי מהופנטת ממנה, הערצתי אותה, שהיא קרייריסטית, שהיא בשליטה תמיד, זה הימם אותי. אבל אין לי בעיה לשים את העבודה בצד, איך שאני מגיעה הביתה אני לא עונה לאף אחד. יש שעות שאני מנותקת מהטלפון, מכינה שניצלים, מכינה אוכל, מרימה סירים, מה שצריך".
אז את אמא נוכחת.
"בטח שאני נוכחת. יש דברים שאני מחסירה כמו גן, כמו תלבושות בבוקר, כמו לעשות בבוקר קוקיות לעמנואל, זה חסר לי, אבל בחגים אני משלימה את הפערים. אני מתה על זה. יש לנו גם את יום שבת, שזה זמן משפחה".
חששת להפוך להיות אמא בתוך הקריירה האינטנסיבית שלך?
"לא חששתי, זה לא משהו שעניין אותי אפילו לרגע. יום אחד אמרתי לשוקי, 'בוא נעשה ילד', ופשוט עשינו, ואז עוד אחד".
אתם כבר חושבים על עוד ילדים?
"בטח, ילדים זה החיים, ילדים זה הברכה. בכללי אין שום תחליף למשפחה, לא קריירה ולא כלום. אני אוהבת את המשפחה שלי, אני שמחתי שבניתי את הקן שלי, וזה מה שנותן לי כוח ליצור, לקום בבוקר ולעבוד. הקריירה לא לפני. קודם כל שוקי והילדים, אחרי זה כל השאר. הייתי רוצה מלא ילדים, כמה שיותר. לפני מישל רציתי שבעה ילדים, לאט-לאט זה ירד, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה, יכול להיות שנגיע לארבעה. זה בול מה שאני רוצה".
התלבטת אם לקחת את "סינדרלה"? זה הגיע בתקופה עמוסה מאוד בחיים שלך.
"'סינדרלה' היה אמור להיות כבר מאחוריי, זה היה אמור להיות בשנה שעברה, ואז הייתי פחות עמוסה, אבל הגיע 7 באוקטובר הנורא והכל נדחה. אני מאוד מחוברת לסינדרלה, זה היה הסרט האהוב עליי בתור ילדה, אז לא הייתה התלבטות, ישר אמרתי כן. סינדרלה דומה לי, הילדה הבעייתית שבאה מהפריפריה ונכנסת לתעשייה הענקית הזאת, זה הכי דיבר אליי. אז יצא שעכשיו עמוס, אבל אין לי בעיה עם עומס, זה לא מפחיד אותי, העבודה האינטנסיבית במשך השנים חישלה אותי".
ובתקופות רגועות יותר, את יודעת ליהנות מהחופש או שאת נכנסת לסטרס כשיש לך זמן פנוי?
"הגזמת, נראה לי שאת רואה שאני יודעת ליהנות. אפילו שעה הפסקה בחזרות אני יודעת לנצל, אני יכולה לישון בישיבה. אני נהנית מכל רגע פנוי. ואם זו חופשה-חופשה, אז בכלל אני אוהבת. מוזיקה, מסיבות, לשתות קצת, חברים, בעלי".
בן זקן וביטון הכירו לפני 11 שנים, ונישאו לפני שש. בין שאר עסקיו פתח ביטון סוכנות ייצוג עם רוברטו בן שושן, שבה מיוצגת גם הזמרת מאיה דדון, אך את רוב זמנו הוא מקדיש לקריירה של בן זקן. "אנחנו ביחד בזה", היא מספרת, "אני צריכה את נקודת המבט שלו, את השמירה שלו, הוא נמצא שם בשבילי, גם מבחינת הילדים, הוא דואג להכל כדי להוריד לי דברים מהגב. הוא ממש אומר לי, 'אל תדאגי, חיים שלי, תלכי להופעה, אני אדאג לילדים, יהיה מי שישמור'. אני נהנית לשלב אותו. הופעה זה מבחינתי דייט עם שוקי, שותים קצת אחרי, הולכים לאכול משהו. אני מאוהבת בשוקי כאילו אנחנו שנתיים ביחד. הוא אהבת חיי, מצאתי את המכסה שלי".
עד כמה הוא מעורב מקצועית?
"90%, אולי אפילו 100. מתייעצת איתו על הכל הכל".
ושל מי המילה האחרונה?
"ברור שאני מקבלת בסוף את ההחלטה, אבל אני תמיד מקשיבה. 'מועבט', למשל, אף אחד לא אהב את השיר הזה, גם לא שוקי. רצו שאוותר עליו, רצו שאחליף את המילה 'מועבט' במילה 'מואט', ממש עשו הכל כדי שאני לא אוציא אותו. כולם. אבל אני רציתי והוצאתי".
וכולם אכלו את הכובע.
"הכל טוב, אפשר גם לטעות".
מבינה את החיים יותר, פחות תמימה
בן זקן, שהשנה מלאו לה 30, מספרת שעברה תהליך התבגרות ב-12 שנות הקריירה שלה, מאז הפציעה לחיינו באוברול מנומר ב"X פקטור". מאז הספיקה להפוך לאחת הזמרות המובילות בארץ, להוציא שמונה אלבומים עתירי להיטים ואת האי-פי הנוכחי, לקטוף תארים כמו "זמרת השנה" ו"זמרת העשור", ואפילו להבליח שוב בריאליטי שבו פרצה כשופטת אורחת. "אני לא השתניתי, האופי שלי נשאר אותו הדבר, אבל כן התבגרתי", היא אומרת. "אני מבינה את החיים יותר, אני פחות תמימה, אני עושה היום דברים יותר במודע, יותר בטוחה בעצמי, אפילו בראיונות, פעם לא היית יכולה להוציא ממני מילה, והיום כיף לי, אני מדברת. זה תהליך שבן אדם עובר, ביטחון שאתה צובר".
את מרגישה שהתעשייה מפרגנת?
"יש כאלה שכן, יש כאלה שלא, אבל זה לא משנה כי הם לא קובעים כלום, הקהל קובע, אף אחד אחר לא קובע".
והקהל שלה אכן קובע. אחרי שהכריזה על מופע חורף חדש בהיכל מנורה (12 בדצמבר), אזלו כל הכרטיסים אליו בתוך שעתיים בלבד, מה שהוביל למופע נוסף (14 בחודש).
עד כמה קשה לשמור את הרגליים על הקרקע בתוך התהילה הזאת?
"אני מאמינה שכלום לא קשה. אם האנשים שסובבים אותך לא מאזנים אותך, ואתה בבועה כל היום, אז מן הסתם תחיה בסרט, אבל אם יש אנשים טובים לידך, שיש להם הכרת הטוב, זה לא קשה. אני גרתי בבית שפעם היה, פעם לא היה, וכשאתה טועם מהכל, אתה מבין את החיים. ההורים שלי באמת נתנו לי חינוך מדהים, לפני הכל – להיות בן אדם, להגיד תודה כל בוקר על מה שיש. אני זוכרת אותי הולכת עם אמא שלי בשוק ותמיד היא נחמדה לכולם ומחייכת לכולם, זה משהו שאתה סופג כילד. באופן כללי אני רגועה באופי, לוקחת דברים באיזי. גם כשמישל עושה משהו, קשה לי לחנך, קשה לי לצעוק, אני לא צועקת כמעט בכלל, על אף אחד".
ואת נהנית מהאהבה ברחוב, לא משנה מתי תופסים אותך.
"אני אוהבת את זה, כיף לי. ברור שיש יתרונות ויש חסרונות, אבל בגדול זה טוב".
כמה את נהנית מהחשיפה? קשה לך עם פרסומים שליליים?
"בהתחלה זה היה מזיז לי, אבל לאט-לאט למדתי שזה לא משהו שיגרום לי לשבת בבית, לקרוא, לבכות, להיכנס לתסביכים, אני לא נותנת לזה מקום".
את מעודכנת בכל מה שכותבים עלייך?
"לא בהכל. אני הרבה בבית עם הילדים אז אני פחות נכנסת לקרוא. אולי שולחים לי ומספרים לי, אבל זה בעיקר על הדברים הטובים, פחות על הרעים".
בן זקן יודעת שיש גם דברים רעים. בפברואר השנה, למשל, נקשר שמה לאירוע פלילי שהתרחש בראשון לציון. רימון התפוצץ בקומה ה-19 בבניין שבו היא מתגוררת עם משפחתה, ובאותה שעה הושלך גם רימון רסס לעבר בית עסק בבת ים שקשור למשפחתו של בעלה, ובעקבות הפיצוץ נגרם נזק לעסק ואדם אחד נפצע באורח קל. כשאני מנסה לשאול אותה על הנושא, ברור שלא נוח לה לדבר עליו. "זה לא קשור אליי", היא אומרת.
בתקשורת נטען שזה קשור לאבא של שוקי.
"אבל אני לא אדבר על אבא של שוקי. זה פשוט לא שייך אליי".
הייתם בבית כשהרימון נזרק? שמעתם?
"בטח, זה היה מפחיד נורא. אבל אני באמת לא רוצה להרחיב על זה, אני לא יודעת בדיוק מה הלך שם".
יש מחשבה לעבור דירה, לעזוב את ראשון?
"מה פתאום, נראה לך? לא עוזבת את הבית שלי בחיים".
אנחנו לא פוליטיקאים, אנחנו זמרים
עוד נושא שחולל סערה הוא הדואט החדש של בן זקן והזמרת נגה ארז, Godmother, שיתוף פעולה שנולד אחרי תגובות זועמות באינסטגרם של בן זקן שתקפו את ההחלטה לארח את ארז בהופעה גדולה באצטדיון טדי באוגוסט השנה, בגלל התבטאויות שלה בעבר שהתפרשו כאילו היא תומכת בתנועת ה-BDS. האירוח בהופעה בוטל, אך לטענת בן זקן הדברים הוצאו מהקשרם. "עלה הרעיון לחיבור בין שתינו, שמעתי את השיר וישר עפתי על זה. נגה מוכשרת מאוד, יוצרת מדהימה, זה כבוד בשבילי".
כשנוצר החיבור איתה הכרת את הביקורות עליה?
"וואלה, לא ידעתי, זה הפתיע אותי, אבל היא אמרה שהדברים הוצאו מהקשרם, לא יודעת, זה כבר סיפור שלה. אני מאמינה לה, אני לא חושבת שהיא לא אוהבת את המדינה שלנו".
אז למה לא אירחת אותה בהופעה?
"כי היא לא רצתה, נראה לי בגלל ההיריון שלה. אבל נעשה רגע סדר, התקשורת עשתה מזה סיפור עוד לפני שהיה משהו, לא היו חזרות, לא היינו על במה, לא היה תכנון, זה היה בשלב הדיבור, עלה כרעיון שאולי יקרה וזה פשוט לא קרה בסוף".
אז זה לא משהו פוליטי.
"לא נראה לי, מבחינתי בטח שלא".
עוד על הפרק מבחינתך לארח אותה?
"בטח, למה לא".
ואם דיברנו על דעה פוליטית – כמה זה משהו שאת משתפת? כמה חשוב שאומנים ישתפו לדעתך?
"אני לא חושבת שצריך להביע דעה, אנחנו לא פוליטיקאים, אנחנו זמרים, אנחנו רוצים לשמח את הקהל שלנו, וזה גם נושא מאוד רגיש במדינה ועדיף לא לדבר עליו".
עשית פעם שיתוף פעולה עם ראש הממשלה נתניהו. זה משהו שאת מצטערת עליו?
"לא".
זה כן סוג של הבעת עמדה פוליטית.
"לא, זה ראש הממשלה, זה משהו שהוא מאוד מאוד מכובד, ואני לא מתחרטת על זה. כל ראש ממשלה שהיה פונה, היינו אומרים כן, זה בכלל לא קשור לפוליטיקה, לא משנה מי היה ראש הממשלה".
הרגשתי שיש לי חור בלב
7 באוקטובר תפס את עדן ומשפחתה בחופשה בדובאי. היא לקחה את זה, כמו כולם, קשה מאוד. "כשזה קרה לא הבנו מה קורה, הסתובבנו ושאלנו, 'מה, אין לנו מדינה יותר?'. התקבצנו כל הישראלים במלון בדובאי ולא זזנו, לאף אחד לא היה חשק אפילו ללכת לשתות קפה. הפחד היה משתק. חזרנו לארץ ופשוט נכנסנו לבתים ולא יצאנו".
התקופה שהגיעה אחר כך הייתה לא קלה. "הייתי מרוסקת. הרגשתי שיש לי חור בלב. הייתי בבית עם הילדים, מישל לא יצא אפילו לגן שעשועים, רק בית בית בית, במשך חודשים. הייתי עושה להם פעילויות בבית, רק לא לצאת מהבית. אני רק יצאתי קצת להופיע. הופעתי בבסיסים ומול חיילים, פחדתי, אבל זה היה גם מספק. אחרי שהופעתי הרגשתי שעשיתי משהו טוב. אני הילדה הבכיינית בעולם, אני בוכה מכל דבר, והייתי בכל מיני סיטואציות שקרעו לי את הלב. הלכנו לנחם אמא שהבן החייל שלה נפל ב-7 באוקטובר, ושרתי לה את 'חיים שלי'. לא נשאר לי כבר מקום לדמעות, כאב לי כל הגוף".
בן זקן סבלה מאזעקות בלתי פוסקות בראשון לציון, ומשפחתה, המתגוררת בקריית שמונה, עיר הולדתה, פונתה מביתה ושוהה עד היום במלון בתל אביב. "נורא קשה להמון אנשים שאני מכירה מקריית שמונה, אבל לאבא ולאמא שלי החיים בתל אביב עשו טוב, הם נהנים פה, נהנים להיות קרובים לנכדים".
לפני כחודש יזמה בן זקן ערב מיוחד לתושבי קריית שמונה המפונים בזאפה אמפי גני יהושע, וגייסה אליו אומנים נוספים. "אני מחוברת לעיר בכל רמ"ח איבריי", היא אומרת, "גדלתי שם, הסודות הכי כמוסים שלי שם, אז רציתי להרים להם, הם לא בעיר שלהם, לעשות להם מופע, להזיז אותם קצת מכל המחשבות, מכל מה שעובר עליהם ובארץ בכלל".
בזמן שאת משמחת פה בארץ ומתמודדת עם המצב בקושי רב, השיר שלך "חיפשתי אותו בנרות" הפך ללהיט בעולם הערבי. איך את מסבירה את זה?
"מטורף, לא יודעת".
הייתה לך הצעה מפתה להופיע במצרים וסירבת.
"יש סכום לביטחון שלך? אין סכום. וגם כסף זה לא האישיו, מאוד מפחיד לטוס לשם. לא הופעתי אף פעם במצרים ואני גם לא אופיע, גם לא בירדן".
אילו עוד דברים לא תעשי?
"להצטלם בעירום, חזייה, תחתונים. לא הציעו לי עד עכשיו משהו שלא מכבד אותי, ברוך השם. כאילו מה שאני משדרת זה מה שאני מקבלת. אם הייתי משדרת עירום, ציצי בחוץ, יכול להיות שהייתי מקבלת כאלה הצעות, אבל אני לא משדרת את זה".
כמה את מתעסקת במראה החיצוני שלך?
"אני מתעסקת במראה החיצוני שלי רק לפני הופעה במנורה, כשבא לי ללבוש משהו פגזי, שזה עכשיו, את תופסת אותי בדיוק כשאני רעבה פצצות ואני לא יכולה לאכול מה שבא לי. לפני מנורה או הופעות גדולות זה בדרך כלל קצת חיטובים, קצת תזונה, אבל בכללי אני לא רודפת אחרי זה ולא מתעסקת בזה. אני מעלה פה שני קילו ויורדת פה שני קילו, ולא קרה כלום, אני לא משתעבדת לזה. אני עושה ספורט כי אני חושבת שזה חשוב, אבל מעבר לזה אני לא מתעסקת בזה".
את עושה עוד הרבה דברים חוץ מלשיר. איך את מחליטה מה כן ומה לא לעשות?
"במהות שלי אני זמרת. אני לא השחקנית הכי גדולה, לא הדוגמנית הכי גדולה, אני פשוט זמרת, ואני נהנית לעשות מוזיקה ולשמח לבבות".
מה החלום שלך?
"אני לא בן אדם כולבויניק, מה שאני יודעת לעשות אני עושה, ואני עושה אותו הכי טוב ואני מתעסקת בו, ומה שיבוא עם זה, זו באמת ברכה. החלום שלי זה להופיע בסופרבול ובארץ בבלומפילד".
שופטת בתוכנית ריאליטי זה משהו שמעניין אותך?
"פחות. האמת שניסיתי, והבנתי שנורא קשה לשפוט ונורא קשה להגיד 'לא' לבן אדם שזה כל החיים שלו. גם 'לא' צריך לדעת להגיד יפה ולנמק כל דבר ולא למכור חלומות, וזה נורא קשה, אני חושבת שאני גם לא במקום לשפוט, אני פשוט מתעסקת בשלי".
צילום: ערן לוי | סטיילינג: ישראל רחמני | איפור: חן אלקבץ | שיער: אדיר אמרגי | הפקה: טל פוליטי ומור סטקלרו