דמיינו את התרחיש המסויט הבא: אתם בטוחים שאתם בדרך לאודישן להשתתפות בתחרות שירה. קיבלתם את הרושם שמדובר באודישן לא מצולם, רק מבחן מול ועדה מקצועית. כשאתם מגיעים למקום אתם מגלים לחרדתכם שאתם עומדים לעלות על במה בתכנית טלוויזיה שתשודר לאלפי צופים, בלי שקיבלתם צ'אנס להתלבש בהתאם, להתכונן להופעה טלוויזיונית - כלום. זה בדיוק מה שקרה לברק לוי, זמר ישראלי עם שם הבמה BARAK וניסה את מזלו בתחרות הקדם אירוויזיון של מדינת סן מרינו - ומצא את עצמו בשוק חייו.

סן מרינו היא אחת מהמדינות שנזכרים בהן בערך פעם בשנה באירוויזיון, אז בואו נתחיל עם קצת רקע: סן מרינו היא מדינה קטנטנה, עם אוכלוסיה של עשרות אלפים, שנמצאת בתוך שטח איטליה. היא נכנסה לאירוויזיון בפעם הראשונה ב-2008 ולא זכתה להצלחה גדולה. בשיאה היא הגיעה למקום ה-19 בגמר שנערך בתל אביב ב-2019.


עם אוכלוסיה כה קטנה, רוב הזמרים שייצגו אותה באירוויזיון הם זרים שנענו לקריאה של רשות השידור המקומית. במשך שנים הועלו טענות על שחיתויות ושוחד כנגד הטלוויזיה הסן מרינזית, שלכאורה לא בוחרת אמן ושיר לפי איכות קולו אלא לפי יכולת ארנקו. ה"זמר" סרחאט, למשל, רופא שיניים במקצועו ומגיש תכנית טלוויזיה במולדתו טורקיה, ייצג את סן מרינו פעמיים באירוויזיון עם שירים וביצועים מביכים, ואף הודה שעבור ההשתתפות שלו באירוויזיון 2016 בשטוקהולם הוא שילם קרוב לחצי מיליון אירו, ובתל אביב - כפול מכך.

אחד המתמודדים שהתקבלו לקדם הוא ברק, זמר ישראלי שמנסה להצליח מעבר לים. ביום חמישי האחרון הוא היה בטוח שהוא מגיע לאודישן אינטימי, אבל מצא את עצמו נאלץ לעמוד על במה מול קהל גדול עבור תכנית מצולמת - בניגוד למה שנאמר לו. "האירוויזיון זה משהו שרציתי לעשות כל החיים", הוא מספר בשיחה עם mako. "בחרתי להגיש שיר לסן מרינו, אחרי שלמדתי שתושבי המדינה הצילו עשרות יהודים בתקופת השואה מידי הנאצים, ואם אני לא מייצג את ישראל רציתי לפחות לעמוד עם מדינה בעלת ערכים כאלה".

ברק שלח את השיר Done לועדת הקדם אירוויזיון של המדינה הזעירה. הזמר כתב את המילים והלחין אותו יחד עם חן מצגר אדר, שהפיק מוזיקלית את "רק בשבילו" למורן מזור ב-2013 ואת Made of Stars עבור חובי סטאר ב-2016 - בקיצור, אדם שהאירוויזיון לא זר לו.

מהר מאוד גילה שכדי להשתתף צריך לשלם: "כדי להגיש בקשה לאודישן הייתי צריך להיפרד מ-150 אירו. למרות הרמת גבה מהמעורבים בעניין שילמתי בתוספת של 25 דולר מס העברה וזומנתי לאודישן לקדם אירוויזיון. בגלל שהייתי בארצות הברית היה לי אודישן בזום על במה בדנוור. הצגתי את עצמי מדנוור ולא מישראל מכיוון שרציתי כמה שפחות להתמודד עם חסמים עד שאגיע לפגישה פיזית, ואז יהיה יותר קל להתמודד עם זה ולהשתמש בכוח שלי כישראלי", מודה הזמר ובמהרה התקבל ושובץ בחצי הגמר הראשון.

"ביקשתי להתעדכן מה קורה מבחינת הפקה, האם אני צריך להביא רקדנים, סטייליסט, וידאו ארט. הם ענו בכתב, במפורש, שזה רק אודישן לא מצולם", מבהיר. "לא צוין שיש קהל, אין צורך להגיע עם צוות כי מדובר משהו פורמלי בלבד ורק מי שיעלה לגמר שיתקיים בשמיני למרץ יצטרך להגיע עם כל הנלווים. נדרשתי להיפרד מ-150 אירו נוספים בשביל להשתתף באודישן שני", הוא מספר - ואז הסיוט התחיל.

"טסתי במיוחד לסן מרינו עבור האודישן ולהפתעתי מצאתי את עצמי בצילומים לתכנית טלוויזיה, באולם תיאטרון על במה מול קהל, פאנל שופטים ומצלמות רבות גם מאחורי הקלעים, כשאני לא לבוש להופעה", ברק משחזר, "ללא בדיקת סאונד, ללא חזרת בימוי, מצלמות ותאורה, וללא תדרוך של אנשי במה על איך מתנהלים הדברים". הזמר הישראלי כעס: "זה מזלזל באמנים שמגיעים לבחירה שאמורה להיות פנימית, ומוצאים את עצמם בסיטואציית אודישן בסגנון ה'אקס פקטור', משהו שמתאים לזמרים אנונימיים ולא אמנים שנמצאים כבר שנים בתעשיית הבידור העולמית ובאים לתת מוצר גמור לאירוויזיון".

גם דרישות התשלום, בעיניו, היו שערורייתיות: "אני לא מכיר מקום בעולם שדורש תשלום בשביל לגשת לאודישן, על אחת כמה וכמה כשמדובר על לייצג מדינה באירוויזיון שפותחת את שעריה לזמרים חיצוניים על מנת לייצג ולהעלות את המודעות למדינה הקטנה הזאת", קובע. "אני לא מצליח להבין למה אני משלם כדי לקבל את הזכות כדי שהמדינה תיחשף ותקבל יחסי ציבור כאשר לי נטלו את כל הזכויות המינימליות כאמן שבא לתת הופעה מכובדת ולא קריוקי במסיבה".

"הופעתי על הרבה במות בחיי ומעולם לא נתקלתי בכזו חוסר מקצועיות ושקרים", הוא מספר. "אף אחד בצוות התפעול שם לא דיבר אנגלית, והכל היה באמצעות תנועות ידיים ומילים באיטלקית שנזרקות לאוויר כשאני מובל עד לעלייה לבמה כשהכל מצולם ומבויים. חוסר האונים בסיטואציה הזאת, כשהמצלמות עוקבות אחריי, גרמו לי לשתף פעולה למרות חוסר שביעות הרצון שלי מהמצב", הוא מסביר. "שרתי בכוח מבלי לשמוע כמו שצריך את עצמי ואת הפלייבק. כשירדתי מהבמה התקשרתי לחן, שייעץ לי לעזוב את המקום כמה שיותר מהר ושנגיש תלונה רשמית לפני שיפורסמו תוצאות המעפילים לגמר. הייתי לבד ומרומה ונתון ללחץ מצד ההפקה שלא אפשרה לי לעצור את זה ולדרוש את מה שהם צריכים לתת בשביל הופעה מקצועית או לחילופין לפרוש, כמו שעשו 13 מועמדים אחרים ברגע האחרון כפי שנודע לי מאוחר יותר".

חן מצגר, המפיק שלו שלח מכתב חריף, לדבריו, להנהלת הוועדה - בו הסביר כיצד החזון שלו להופעה ולשיר ירדו לטמיון לאור העובדה שלא הובהר לו שמדובר בהופעה בשידור חי: "אנחנו לא מאשרים לכם לשדר את ההופעה בשום פלטפורמה, ומקווים שתמצאו את היושרה להזמין את ברק להופיע כמו שצריך, ולתת הזדמנות אמיתית וכבוד לשיר ולזמר".

הוועדה, מצידה, השיבה לטענותיו כך: "אנחנו מבינים את דאגתכם, לעומת זאת אנו מבהירים שאין אפשרות לברק להופיע שוב משום סיבה. תהליך הבחירה מאוד קפדני כדי לאפשר הזדמנות הוגנת ושווה לכל המשתתפים, ואין באפשרותנו לחרוג מחוקי הפורמט. היו בטוחים שטענותיכם התקבלו והנהלת הועדה תיצור אתכם קשר במידה ונצטרך. אנו מודים לכם שוב על התעניינותכם לייצג את סן מרינו באירוויזיון ומאחלים לברק הצלחה רבה בהמשך דרכו המוזיקלית".

גם אם יוחלט לזמן אותו להציג את השיר בצורה מקצועית וראויה, הזמר כבר בדרכו לארצות הברית לכנס השנתי של ארגון ההסברה StandWithUs, שיתקיים בלוס אנג'לס. הוא ישיר בכנס בהופעת בכורה את השיר It's Not Over Till It's Over, שנכתב בימים הראשונים לאחר טבח ה-7 באוקטובר על ידי ברק, חן מצגר אדר ואילנה לוריין.