תחרות האירוויזיון תתקיים בחודש הבא בפעם ה-66, מה שהופך אותה בעצם לתכנית המוזיקה הוותיקה בעולם עם השתתפויות של למעלה מ-50 מדינות ויותר מ-1,500 שירים שהתנגנו בכל שנותיה. בשנת 1999 החלו לאפשר למדינות לשלוח שירים שלא בשפתן הרשמיות (למעט 4 שנים בשנות השבעים), אבל עד אז השפה הצרפתית שלטה בתחרות עם מדינות כמו צרפת, בלגיה, לוקסמבורג, מונקו ושווייץ.
בנוסף, הנחיית התחרות מבוצעת באנגלית וצרפתית - שהביאה את המושג שהכי מזוהה עם התחרות: "דוז פואה" הנחשק, שכל מדינה רוצה לשמוע. באופן מפתיע, דווקא אחרי שבשנה שעברה הגיעו שני שירים בצרפתית למקום השני והשלישי בתחרות, באירוויזיון שיתקיים בחודש הבא בטורינו, זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שלא יהיה שום שיר בצרפתית.
במהלך השנים זכו 14 שירים בצרפתית, כשהאחרון היה לפני 34 שנים כשסלין דיון ייצגה את שווייץ. יש עוד הרבה שירים בצרפתית שלא הגיעו למקום הראשון והפכו ללהיטים אלמותיים כמו Elle était si jolie של אלן ברייר שהגיע למקום החמישי ב-1963 ו-N'avoue jamais של גי מרדל שהגיע למקום השלישי ב-1965.
איך קרה שדווקא השנה לא יהיה אף שיר בצרפתית? מונאקו ולוקסמבורג לא משתתפות השנה. הנציגים של בלגיה ושווייץ ישירו השנה באנגלית, והלהקה מצרפת תשיר בברטונית. מדובר בשפה קלטית עתיקה שמקורה בצפון מערב המדינה שתישמע רק בפעם השנייה בתחרות, אחרי שבשנת 1996 צרפת כבר שלחה שיר בברטונית, אבל שווייץ הצילה את כבוד השפה.
בשנת 2011 הייתה זו דווקא ליטא שהצילה את המצב ובפזמון שולבו משפטים בצרפתית כשצרפת עצמה שלחה שיר בקורסיקנית. לישראל, כמובן, יש גם חלק בהיסטוריה כששלחה באירוויזיון 2007 את טיפקס ו-Push the button, שכלל בית שלם בצרפתית.