הוא גדל על אמנים כמו חוליו איגלסיאס, אנריקו מסיאס ואחרים, והושפע מסגנונות רוק ופולק קלאסיים של ענקים כמו לאונרד כהן, מרסדס סוסה, סזריה אבורה ועוד. אבל מתחת לכל המיקס המוזיקלי הזה, הייתה זו המוזיקה הלטינית שתמיד כיוונה את דרכו של רותם כהן. אחרי שני אלבומים שקרצו לכיוון אמריקה הלטינית, כהן הוציא לאחרונה את אלבומו השלישי והנהדר - "כל כך יפה לך" - אלבום שהוא כולו טיול בין קובה, מיאמי וישראל. רגע אחרי היציאה לסיבוב הופעות לקידום האלבום, ביקשנו ממנו לבחור את השירים שהכי השפיעו על הקריירה שלו.

Julio Iglesias -  Natalie

כשהייתי ילד, הייתה לי אורגנית והיו לה כל מיני כפתורים. אחד הכפתורים היה מנגן שירים באופן אוטומטי בכל לחיצה על הכפתור. כשהשירים היו מתחילים להתנגן הייתי משחק אותה כאילו אני מנגן את השירים בעצמי, ו"נטלי" היה אחד מהם. פשוט הייתי עומד מול הראי ומשחק אותה מופיע ושר.

 

Enrique Iglesias - Nunca Te Olvidaré

מהאבא לבן: בשיר הזה ("לעולם לא אשכח אותך") אנריקה מצליח להביע רגש כמו שאני לא מכיר אפילו אצל אבא שלו; "יכולות לעבור 3000 שנה, אוכל לנשק שפתיים אחרות, אני יכול למות מחר והנשמה שלי יכולה להתייבש - אבל לעולם לא אשכח אותך".

Julio Iglesias - La nave del olvido

אני ממשיך לדלג בין נציגי משפחת איגלסיאס, והפעם עם "אספרה"... מה עוד יש לומר על השיר הזה שלא אמרו? השיר הזה של חוליו הוא כמו כששואלים אותי מה המאכל האהוב עליי של אמא שלי – ובכן, התשובה כאן ברורה – זה המאכל האהוב על הנשמה שלי. לימים גם זכיתי לכתוב את הגרסה העברית לשיר שזכה לשם "אתן לך".

Nouvelle Vague – In a Manner of Speaking

זה לחלוטין אחד השירים הכי יפים בעיני; בוסה נובה סקסית, מדויקת, מתוקה ורומנטית. בכל פעם שאני שומע אותו, במקרה או במכוון, הלב שלי נפתח בענק.

 

ליאור ייני – בואי לאילת

כנראה השיר הישראלי, דובר העברית, הכי קרוב לאנרגיה הלטינית שטעמתי בילדותי. הסאונד של הגיטרות הקלאסיות וה"בוסה נוביות" המסורתית כל כך - משהו שם מרגש אותי. אם זו השירה הישנה וה"לא עשויה", ימי התום או המיקס של הנגנים ששייך לשנים כל כך אחרות. ליאור ייני הוא אמן שאני סופר מעריך והלוואי שהייתי שומע עוד דברים חדשים ממנו גם היום. המילים מאת ירון לונדון הגאון, הלחן של נורית הירש הקלאסית.

Enrique Iglesias - Bailamos

השיר הסוחף, הסקסי והצבעוני שליווה אותי לאורך שירותי הצבאי. לדעתי, זה בדיוק מסוג השירים שאתה עוצם את העיניים ורואה את הקליפ רץ בראש; עם הרקדנית השזופה והסאונד הכל כך חדש ומחדש באותם ימים. כשגיליתי את השיר הרגשתי שאני טועם פרי שלא טעמתי מעולם לפני כן ושהחיים שלי ממש מקבלים תפנית. באותם ימים התחלתי לפנטז על החלום הגדול שלי לשתף פעולה עם האמן המטורף הזה. מי היה מאמין ש-20 שנה אחרי אני ואנריקה איגלסיאס נשיר יחד שיר משותף. שמישהו יצבוט אותי רגע.

 

>> בואו לעמוד הפייסבוק של ויוה לה וידה לכל העדכונים

Cesaria Evora – Sodade

יש שירים שלא בא לך להסביר, לנתח או לחפור בהם. אתה פשוט יודע, מבין ומרגיש שהלב שלך זז. זה בדיוק הסיפור של השיר הזה.

 

Romeo Santos – Malevo

רומאו סנטוס הוא אחד הזמרים הכי מיוחדים שאני מכיר, ובנוסף לזה מדובר בפרפורמר ענק. זה אחד השירים האהובים עליי מכולם, ובמקרה (או שלא) בחרתי לסגור את הרשימה עם הסגנון שאני כל כך אוהב ומחובר אליו - הבצ׳אטה - זה הרגיש לי הכי נכון. אני רק מקווה שהפעם לא יעברו 20 שנה עד שאני אשיר ואכתוב לרומאו. אדון סנטוס – תהיה מוכן לטלפון ממני!

בחירת המערכת:

רותם כהן – תני לי קצת ממך

אפשר בקלות להתרגש מהביצוע המשותף של כהן ל-"Subeme La Radio" עם אנריקה, או להתמוגג מהדם הקובני שזורם בלהיט שלו עם דסמר בואנו – "כל כך יפה לך". למרות שני היהלומים האלה, אם יש שיר אחד באלבומו האחרון של רותם שכדאי לשים עליו אוזן, ובמקרה (או שלא) יושב על מקצב בצ'אטה סופר קלאסי (שנשמע כאילו נולד בכלל בקאריבו-אמריקה) זה חייב להיות "תני לי קצת ממך". את השיר כתב רותם יחד עם אבי אוחיון ללחן שלו ושל מתן דרור, ומעבר לליריקה הסיפורית, אלו הם באמת הלחן והמקצב שהופכים את השיר הזה לכל כך מיוחד. כוס רום, סיגר קובני, לב חצוי או אפילו סתם יום סגריר יהפכו לכם את השיר הזה לחוויה שלמה.