להקת הרוק "רמלה", שפועלת מזה שנתיים, הוציאה לאחרונה את אלבום הבכורה "משאלה". מדובר במעין "הרכב צד" של חברים - המתופף איסר טננבאום, מ"רוקפור" ו"טרי פויזן", הבסיסט יונתן יידוב (הבן של שלמה יידוב) מ"תעני אסתר" והקלידן נדב ריבוא מה"אפרונס" (לשעבר ב"תא מרבוטה"), שהתחברו לסולן והגיטריסט אורי אדלר.

רמלה, להקה, הופעה (צילום: ליאת שחר)
הגיע להתייעצות ונשאר. איסר טננבאום, להקת רמלה|צילום: ליאת שחר

"ניגנתי בכמה גלגולים של ההרכב, מנסה וריאציות שונות ואנשים שונים על אותם שירים", נזכר אדלר. "באחד הגלגולים, לקראת הקלטות, התייעצתי עם איסר על הפקה מוזיקלית, בדיוק כשהחבר'ה הצעירים שניגנו איתי עמדו לברוח לטייל בעולם. איסר נכנס לתפקיד המתופף והלהקה אוישה מחדש עם נדב ויונתן. הופענו בהרכב הזה לראשונה בספטמבר 2008 באוזן בר".

האלבום של "רמלה", שהוקלט ומוקסס על ידי אורי ברק (אהוד בנאי, מינימל קומפקט, טאטו ועוד) חוזר בסאונד ובהתייחסות פוליטית לרוק הישראלי של שנות ה-80', יש שיאמרו לימי "אהוד בנאי והפליטים", עם שירים כמו "המפעל" הזועם, "פיתרון" ו"השחקן". "יש אלמנט פוליטי באלבום", מאשר אדלר. "אבל בעיני הנושא הכי חשוב הוא להגדיר את המציאות אחרת מאיך שמגדירם אותה בכלי התקשורת. המסר יכול לעבור לפעמים, רק על ידי 'שידור' המציאות מנקודת מבטי ולא בצורה המקובלת. כמו בשיר 'פתרון' שיש תאור של אוירה של אדם שרוצה לברוח מהמציאות ומשלטון החרב שכולנו חיים תחתיו".

-ו"המפעל"?
"בכל השירים יש חוויות ואמירות לגבי מצב הפרט והחברה ו'המפעל' מדבר על החיים הנפוצים של רוב בני האדם: עבודה קבועה, השחיקה והמחשבות של מה הייתי יכול לעשות אם... הקשר שאנשים עובדים ושרים על הבעיות שלהם קיים מאז ומתמיד עוד מתקופת הבלוז, משם זה התחיל. זה אולי נושא שחוק, אבל זו החוויה האישית שלי שתיארתי בשיר. המפעל הוא דימוי וסמל, והוא יכול להיות גם חנות, משרד וכל עבודה אחרת שאדם עושה כדי להתפרנס. החוויה שלי היא עבודת משרד ותהיתי מה אני עושה עם עצמי שם בעצם. אנשים תמיד מחכים לסוף שבוע שיעבור מהר ואני שואל למה לחיות בכלל אם זה מה שאנחנו מאחלים לעצמינו. זה מעלה תהיות כשסופרים ימים רק כדי שהיום ייגמר".

-המוזיקה משפרת את המצב?
"הפרנסה והאמנות מנותקות. מגיל צעיר לא היו לי חלומות שהפרנסה תבוא ממוזיקה. אני עושה מוזיקה בגלל רצון לביטוי וזה הכייף שלי. רציתי להעביר מסרים וחוויות. זה אגב משהו שאהבתי בפרויקט של 'רמלה' שלא היה קשור לכסף ואף אחד לא חשב על כסף בשום שלב. גם הופעות אני מעדיף לעשות בחינם אם יש הזדמנות, כי אנחנו רוצים שאנשים ישמעו מה שיש לנו לומר".

"המציאות היא לפעמים סרט אימה"

-בשיר "פחות אנשים" אתה שר: "פחות אנשים מחליטים/לצאת מהבתים/ בלילות ראשון/ אני לא הכנתי שעורים".
"בשורה הזאת יש אזכור לאיך שבוע העבודה המקובל משפיע עלינו. ההרגשה היא של מישהו שיוצא לחיי הלילה של יום ראשון וחסרים לו אנשים שימצא בימים אחרים. בבית השני חסרים בכלל אנשים שיחליטו, שיחשבו לבד, שיתעניינו: 'פחות אנשים מחליטים, קוראים את פסק הדין בצהובון הבוקר'".

רמלה, להקה (צילום: איתי רביד)
מגיל צעיר לא היו לי חלומות שהפרנסה תבוא ממוזיקה, אני מעדיף להופיע בחינם. אורי אדלר וחברי "רמלה"|צילום: איתי רביד

-על מה מדבר "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון"?
"זה מעין דו שיח ביני לבין מישהו שמדבר בצורה מסוימת, אבל במעשים אתה רואה אותו עושה דברים אחרים. השיר הוא גם על הדיבור הכללי על שלום ועשיית מלחמה לאורך כל השנים והדורות. אין קשר לסדרת סרטי האימה, אבל כשחושבים על זה המציאות שהוא מתאר, היא סרט אימה לעתים".

מופיע עם הלהקה וגם לבד

-מה דעתך על חרם האמנים על אריאל שעלה לכותרות לאחרונה?
"אני שמח שהדיון עלה לאוויר בזכותם ומזדהה איתם".

-אתה מופיע לפעמים לבד עם שירי האלבום ללא הלהקה.
"אני רוצה להופיע כמה שיותר ועם להקה שלמה יש יותר מגבלות. כמעט ולא השמיעו ,עדיין, את השירים שלנו ברדיו וקשה יותר להגיע לקהל חדש בלי זה. להופיע לבד זה כמו חוג-בית עם השירים שלי, בצורה עירומה, רק אני והגיטרה. אנשים שומעים את הטקסטים ובהזדמנות הזו אני מפיץ את האלבום של 'רמלה'. לשירים מבחינתי יש הרבה פנים וצורות. יש את 'רמלה' הלהקה באלבום ובלייב, שאלה דברים שונים, בפני עצמם, עם אנרגיות משלהם, ויש את הגרסה שקורית כשאני שמופיע עם השירים לבד בגרסה צנועה ושקטה יותר".

רמלה - ת.ז.

רמלה, להקה, שחור לבן (צילום: נטישה שפנר)
"השיטה תמיד מנצחת". רמלה|צילום: נטישה שפנר

חברי הלהקה: אורי אדלר, 33, גיטרות ושירה. יונתן יידוב, 28, בס. איסר טננבאום, 42, תופים. נדב ריבוא, 27, קלידים.
פרנסה: אדלר ויידוב שותפים בסטודיו לבניית אתרי אינטרנט. יידוב מנגן בהרכבים "תעני אסתר" ו"פיתס" ועוד. טננבאום מנגן ב"רוקפור" וריבוא ב"טרי פויזן".
מגורים: תל אביב.
השפעות: "פורטיסחרוף, רוקפור ,יוסי אלפנט, כרמלה גרוס וגנר, איפה הילד, מאיר אריאל, ניל יאנג, גריטפול דד, סטון רוזס, ווילקו ,בלק סאבאת', ג'ון לנון, שינייד או'קונור, פליימינג ליפס".
לנצח את השיטה: "השיטה תמיד מנצחת".
הצלחה מבחינתכם: "הצלחה היא כל איש שיקשיב לשירים והם ייגרמו לו לחשוב או להרגיש משהו".
מהיום בעוד 10 שנים: "להמשיך להקליט ולהופיע".
אלבום אחרון שקנית: "ערופי שפתיים - אל המדרון ".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "האינטרנט, לבונטין 7".
למי בא לכם לתת סטירה: "יש כאלה שמגיע להם, אבל אני חושב שזה לא יועיל".

להקת "רמלה" תופיע הערב, ראשון, 26.9, בלבונטין 7 בתל אביב.