אמיר ברנט (38), הוא מוזיקאי, זמר, כותב ומלחין שסיים בימים אלה עבודה על אלבום בכורה. מאחורי הסינגל הראשון "את יכולה לבחור" עומד סיפור האהבה עם שברון לב: "כתבתי את השיר בשדרות רוטשילד, למישהי שהייתי מאוהב בה עד מאוד", אומר ברנט. כתבתי את הטקסט והנחתי אותו על המיטה שלה. קיוויתי שדי במילים האלו כדי שתהיה שלי לנצח. מה שקרה הוא שהשיר ריגש אותה עד דמעות, אבל לא גרם לה לשינוי האוריינטציה המינית שלה והיא בחרה להישאר חובבת נשים".
"בהופעות בחורות מאוד מזדהות עם השיר וכל אחת מרגישה שהוא נכתב במיוחד אליה ועליה", ממשיך ברנט. "בדיעבד אני מגלה שהוא פוגש הרבה אנשים במקומות אמיתיים ופרטיים שלהם. בעקבות השמעה ברדיו פנו אליי נשים שחיפשו את האי-מייל באינטרנט וביקשו לקבל את השיר. אחת מנהלת סדנת העצמה לנשים, אחרת עובדת עם קבוצת דור שני לניצולות שואה. השיר נגע בהן בצורה שלא חלמתי שדווקא לשם זה יגיע. כל העניין גילה לי מושג חדש לגבי מהותה של הצלחה".
"המורה לפסנתר הביאה אמפנדס, זה גרם לי להתמיד בשיעורים"
-ואתה בכלל רומנטיקן.
"מטבעי אני רומנטיקן חסר תקנה. עד שלב מסוים בחיי כל השירים שהצלחתי לכתוב היו שירי אהבה, בעיקר נכזבת. שברון לב, קנאה, געגועים - החומרים מהם עשויות היו אהבותיי עד לא כל כך מזמן".
-איך התחלת?
"ההורים מצאו לי מורה ארגנטינאית לפסנתר שהייתה מכינה אמפאנדאס נהדרים. כל קונצרט הייתי אוכל איזה שישה שבעה אמפנדאס וזה גרם לי להתמיד. מאוחר יותר התחלתי גם לשיר ולנגן בגיטרה. למדתי ב"רימון" במגמת שירה והלחנה ושם התחלתי לכתוב יותר שירים. לפני האלבום הנוכחי היו לי חומרים וסקיצות לאלבום שרובו ככולו שירי דכדוך ולב שבור. בסופו של דבר גנזתי אותו".
-מדוע?
"פחדתי לא להצליח ופחדתי כן להצליח. כנראה עוד לא הייתי לגמרי בשל. זה כמו שהתחתנתי לפני ארבעה חודשים ואמרו לי שחיכיתי עם זה הרבה, אבל בהרגשה שלי לא חיכיתי בכלל. בחיים קרה מה שקרה ופתאום הבשלתי, פגשתי את בת הזוג המתאימה. התחושה דומה לגבי הבשלות והזמן שהייתי צריך כדי לעשות את הדיסק שלי בצורה שרציתי".
"כשאני מופיע כל השאלות הקיומיות נעלמות"
-אתה מופיע מזה כשנתיים עם החומרים שלך.
"להופעה קראתי 'אמיר ברנט לבד עם חברים' כי זו הופעה אינטימית מאוד. חלק מהשירים אני מנגן ושר לגמרי לבד ובשירים אחרים אני מארח חברים מוכשרים. יש גרעין קבוע של קהל שאני אוהב להפתיע בכל פעם עם אורח אחר. בין היתר התארחו אצלי יושי שדה מתיסלם, דן תורן ועוד חברים שעדיין קצת פחות ידועים.
"היום אני מבין שיש עוד סיבה לשם המופע: אני שר ומדבר על דברים אישיים מתוך החיים שלי. זה גורם לקהל להזדהות, להתקרב ולהפוך באותם רגעים לחברים שלי ואחד של השני. הרגעים שבהם אני מופיע הם כמעט הרגעים היחידים שבהם אין לי שאלות, כגון, 'למה אני נמצא בעולם הזה?' ו'למה הדברים קורים כפי שהם קורים'. אלו רגעים שאני פשוט נמצא בהם בהווה, נכון ושמח".
-בדיסק יש שיר ששמו "הכול שבור בכפר שלם"
"זה שיר שהתחיל מהשם שלו. הייתי בסדנא כלשהיא וקיבלנו תרגיל לחפש שמות מעניינים לשירים. חשבתי על שכונת כפר שלם, שזו שכונה לא פשוטה בתל אביב שהייתה בכותרות, ומצא חן בעיניי השילוב עם 'הכל שבור'. הייתי אפילו משוכנע שאוכל לחרוג ממנהגי לכתוב שיר שקשור בעניינים שביני ובינה, ושהנה מגיע השיר הפוליטי חברתי הראשון שלי. אבל בסופו של דבר מה שיצא זה שוב שיר אהבה שמתרחש גיאוגרפית בכפר שלם".
ת.ז אמיר ברנט
מגורים: "גדלתי בחיפה אבל אני תל אביבי מאז שאני זוכר את עצמי".
פרנסה: "קופירייטר וקריין. אני הוא המעצבן הזה שאומר בפלאפון "מייד תחובר" כשמתקשרים למישהו".
השפעות מוזיקליות: "קצת מכל אחד ובלי קשר ממשי. מבילי ג'ואל עד בילי הולידיי. וגם ארקדי דוכין, אלון אולארצ'יק , יוני רכטר, אלטון ג'ון, ג'ו ג'קסון, קרן אן".
לנצח ת'שיטה: "ככל הנראה להפסיק לרצות לנצח את השיטה. זה שהשוק והמצב מאד קשה וצפוף, זה ידוע ובאיזשהו מקום נמאס לשמוע על זה ולדבר על זה. לקח לי שנים להבין שיש רק דבר אחד שאני יכול לעשות הכי טוב בעולם - וזה להיות אני עצמי".
מהיום בעוד 10 שנים: "לזכות בתחרות רינגטון השנה (אם עוד יהיו פלאפונים) ולעשות לאנשים רק טוב".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "שולי רנד. מסתבר שכשמגיע משהו אותנטי, הוא חוצה ז'אנרים, מתעלם מהגיל ומהשטריימל ונכנס ישר ללב".
דיסק אחרון שקנית: "קניתי הארד דיסק חדש למחשב, אבל לפני זה קניתי את אתי אנקרי האחרון, אני חולה עליה".
למי בא לך לתת סטירה: "מעדיף לתת בעיטה צידית של סאן-קוואן-מו (אומנות לחימה קוריאנית), אבל משתדל להיות יותר בעניין של נשיקות".
אמיר ברנט יופיע בקפה ביאליק בתל-אביב ב-21.8 וב-24.9.