בעידן התרבות הדיגיטלית והחמרתן של הפרעות הקשב והריכוז הקולקטיביות, הקרב של גופי תוכן ותקשורת על תשומת לבם של הקוראים הופך לאינטנסיבי יותר ויותר. אבל דווקא עכשיו, כשהגלילה החליפה כמעט לחלוטין את הקריאה, מתעוררת ברחבי העולם תנועת נגד של חזרה להפצת מידע מקורי ועצמאי בשיטה המסורתית: פנזינים.
פנזין הוא מגזין DIY (עשה-זאת-בעצמך) שכל אחד ואחת יכולים ליצור ולהפיץ בעצמם, ללא תלות בגופים מסחריים. תור הזהב של הפנזינים התרחש בעשורים המאוחרים של המאה העשרים, בצמוד למהפכת הזירוקס (מכונות השכפול) שהנגישה הפצה זולה של תכנים כתובים ומצויירים לפני ההשתלטות של האינטרנט על חיינו. פנזין יכול לעסוק בכל נושא שניתן להעלות על הדעת, החל מפוליטיקה ועד לגידול של ירקות אורגניים, והיו פנזינים שהודפסו במהדורה מוגבלת של עשרות עותקים לצד כאלו שהגיעו לתפוצה בינלאומית רחבה.החזרה האופנתית לשורשי האנדרגראונד, שהביאה את התקליטים והקסטות לתודעה מחודשת, מביאה עמה גם את הפנזין כאמצעי להפצת תכנים בצורה בלתי-אמצעית: בתל אביב מתרחש פסטיבל הפנזינים הדו-שנתי במועדון הצימר ובתחנה המרכזית החדשה, בו נמכרים תוצרים מקומיים. ברחבי העולם מיוצרים רבבות פנזינים שניתן לרכוש בחנויות תקליטים וספרים, וכמובן להזמין דרך האינטרנט.
לרגל מסיבת ההשקה לגליון השני של הפנזין "RIOT", שצמח מתוך תכנית שבועית ברדיו "הקצה" באותו השם ועוסק במוזיקה פמיניסטית, קווירית, להט"בית ואנטי גזענית, או בקיצור - מהפכנית, נברנו בארכיון הפרטי שלנו והעלינו מהאוב חמישה פנזינים שהשפיעו עלינו ועיצבו את תחומי העניין שלנו.
"ספרות זולה"/ דודו גבע ועפרה רודנר
"הננו קוראים לכל שוחרי הקומיקס האלטרנטיבי במזה"ת לרכוש את חוברותינו הזולות, תרתי משמע ולממן בכך את הרגלינו היקרים תרתי משמע!", כך נפתחת החוברת "ספרות זולה", שחור על גבי לבן ואדום. העמוד הראשון ממשיך בקריאה נרגשת לאמנים להצטרף למהפכה ולשלוח "חומר טוב" אל הברווז, הלוא הוא דודו גבע. גבע הוא אחד מאמני הקומיקס האלטרנטיביים החשובים שפעלו בארץ. בין השאר הוא יצר את דמויות הקאלט יוסף הפקיד (יוסף ואחיו) ואת הברווז (שכיכב ב"חדשות" ו"העיר"). לאחר פיטוריו מעיתון העיר הקים גבע את ההוצאה "ספרות זולה" יחד עם עופרה רודנר ובעזרתו של ימי ויסלר (הבילויים), במטרה לייצר אלטרנטיבה להוצאות הספרים. העקרון המנחה של החוברת היה להעניק במה ליוצרים בתחילת דרכם, כגון רחלי רוטנר וחבורת כלום בפיתה, לצד יוצרים מוכרים וידועים, כדוגמת אסי דיין, זאב אנגלמאיר (שותפו לדרך של גבע), רוני סומק ועוד. הפנזין כולל יצירות מכל התחומים, ובהם קומיקס מצולם בשם "מעשיה מדעית" של ימי ויסלר, על הפרופסור המטורף ואן האנדנברוק (עם הופעת אורח של ויסלר עצמו כמשרת הגיבן איגון), סיפור של קובי אור על שיחה עם תום יורק מרדיוהד על "הורדת ידיים רוחנית" ואת "פטמות לוהטות", בו מתאר סייד קשוע את גבע כתמהוני שמבקש ממנו להשתתף ב"גליון עצבני, שזורק את האמת המרה ישר בפרצוף". גבע לא הספיק לממש את החזון שלו לתרבות קומיקס אלטרנטיבית והלך לעולמו שבוע בלבד לאחר יציאת החוברת.
השמשונים של דודו גבע, מימיו המוקדמים של ערוץ 2:
"!Ablaze"/ קארן אבלייז
לפני כשנתיים יצאה אנתולוגיה מכובדת ומרגשת של אחד מרבבות הפנזינים שהודפסו בממלכה המאוחדת של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. הפנזין המדובר, "!Ablaze", היה פרי יוזמתה ויצירתה של נערה צעירה ממנצ'סטר בשם קארן שמספרת ברטרוספקטיבה שנדרשו תעצומות נפש כדי לאזור אומץ לכתוב על המוזיקה שעניינה אותה, ליצור קשר עם מוזיקאים שהיא העריצה ולמכור את התוצרים לחברים. האנתולוגיה מכילה כ-300 עמודים עמוסי כתבות על כל מה שהיה מעניין במוזיקה של אותה התקופה: סוניק יות', הסמיתס, מיי בלאדי ולנטיין ובייבס אין טוילנד הם רק חלק זעיר מעשרות ההרכבים שסוקרו בפנזין, ולצד הכתבות מלאות ההומור והשנינות שלה מופיעים גם מכתבים ששלחו לה מוזיקאים שאיתם היא יצרה קשר. התגובות שלהם אליה לא תמיד היו חיוביות, וביניהן ניתן למנות את זו של מוריסי, שכתב לה "אין לך אנשים אחרים להשמיץ?", את התגובה של איש להקת סוניק יות', ת'רסטון מור: "אני סולח לקארן א. ומקווה שיהיה לה רק טוב" ואת זו של איאן בראון מלהקת הסטון רוזס שהסתפק ב"Fuck off!".
"Bikini Kill Zine"/ קתלין האנה, קתי ווילקוקס וטובי וייל
כבר מראשיתה, תנועת הריוט גרררל האמריקאית הייתה קשורה בקשר הדוק לעולם הפנזינים. מדובר בתנועה מוזיקלית שצמחה בתחילת שנות התשעים באולימפיה, וושינגטון. הלהקות בז'אנר, וביניהן ביקיני קיל ובראטמוביל, ניגנו פאנק והשתמשו במוזיקה שלהן ככלי להעברת מסרים פמיניסטיים. השם ריוט גרררל נבחר כי הן רצו להתמקד בילדות - התקופה שבה יש לבנות הכי הרבה בטחון עצמי. את המסרים שלהן הן הפיצו גם באמצעות פנזינים שעסקו בנושאים מושתקים כמו אונס, גילוי עריות, מערכות יחסים בעייתיות והחוויות הייחודיות של נשים בעולם, לצד קידום של להקות נשיות ומחוות למוזיקאיות חשובות, ממדונה ועד לסוזי סו. הגליון השני של הפנזין Bikini Kill כלל מאמרים על כמה שזה קול להיות חנונית ומחווה ללהקת ה-Pandoras, אבל מה שהיה הכי חשוב בו הוא המניפסט של התנועה. תחת הכותרת "riot grrl is" כתבה קתלין האנה בת ה-21 את החזון שלה וקראה לנשים ליצור את תרבות הנגד שלהן בעצמן: "כי אנחנו הבנות רוצות תקליטים וספרים ופנזינים שמדברים אלינו, שאנחנו מרגישות כלולות בהם ויכולות להבין בדרכים שלנו".
צפו בקתלין האנה מקריאה את המניפסט:
Bikini Kill's Kathleen Hanna : The Riot Grrrl Manifesto from Bicephaly Pictures on Vimeo.
"אבק"/ דנה קסלר וקרני בן יהודה
ישראל של תחילת שנות ה-90 לא הייתה פשוטה עבור חובבי האינדי. מגזיני מוזיקה מחו"ל היו קשים להשגה ונדרשה השקעה אינטנסיבית כדי ללקט פיסות מידע על הרכבים חדשים בבריטניה וארה"ב. בשנת 1992 החליטו שתי תלמידות תיכון מתל אביב להקים פנזין שיוקדש למוזיקה אלטרנטיבית, לדבריהן "מתוך תסכול ממחסור בעיתונות מוזיקה בישראל". לאחר פרסום קול קורא בשער האחורי של "העיר" ובחנות האוזן השלישית בשנקין, הן הוציאו לאור את הגליון הראשון של "אבק". אחריו הגיעו ארבעה גליונות נוספים שעסקו באמנים והרכבים כמו לידיה לאנץ', מרקורי רב והג'יזס אנד מרי צ'יין לצד הרכבי אנדרגראונד מקומיים ומעולים כמו פלסטיק ונוס ונשרפת. הגליונות של אבק זמינים היום להורדה כקבצי PDF.
"חמור"/ קובי אור
אי אפשר להזכיר את תרבות הפנזינים בישראל בלי לדבר על אושיית המוזיקה האלטרנטיבית קובי אור. מי עוד יכול לנסח משפט כמו "הדיסק שלפניכם הוא כל האמת: הוא לא יתן לכם לשכוח כשאתם מביטים בשמיים שלעולם לא תגשימו את חלומותיכם, שהכוכבים הם בעצם כפפות לבנות שמשמשות אתכם בדו-קרב בו אתם נלחמים יום-יום, שעה שעה, ומפסידים שוב ושוב". הטקסט הזה לקוח מתוך החוברת שליוותה את דיסק האוסף של נושאי המגבעת שיצא ב-1996, אבל את אור עוד אפשר לראות בהופעות באוגנדה ובלבונטין 7 עם חולצות של הרכבי אינדסטריאל שהוא מעצב בעצמו ושקית מרופטת של חנות ספרים במקום תיק. לפעמים נמכרים עותקים של הפנזין שלו "חמור" בפסטיבל הפנזינים בת"א ובשאר הזמן אפשר למצוא את הטקסטים שלו בבלוג קרמטוריום.
מסיבת ההשקה לגליון החדש של הפנזין RIOT תתקיים במועדון הפסאז' ביום שבת, 27 ביוני. יתקלטו בה דנה קסלר, קוואמי, ניצן פינקו וליה שפיגל ויופיע ההרכב Meat Eating Orchids. לאיוונט לחצו כאן.
האזינו לתכנית "RIOT" ברדיו הקצה בכל יום שני ב-14:00 ובאון דימנד באתר "הקצה".