10. סטטיק ובן אל - בננות
עוד מוקדם מאוד להספיד את הקונספט ששמו סטטיק ובן-אל, ובכל זאת השיר החדש של הצמד חייב להיות שעון מעורר עבור הצמד. ב"בננות" הם נוסעים לאפריקה (לא נתחיל לדבר על הסאבטקסט המזעזע בשילוב בין שני האלמנטים האלה) ומשתמשים בכל שטיק אפשרי שאפשר להשאיל מאפרו-פופ בשביל שזה ישמע מספיק "אותנטי". אבל עזבו את זה, וגם את העובדה שחלקים מהשיר נשמעים כאילו נלקחו משירים אחרים של הצמד, השיר פשוט נשמע מיושן. לא ברור למה הם (ביחד עם ג'ורדי) החליטו ללכת עד לשנות השמונים בשביל לקבל השראה כשבמרחק יוטיוב אחד הם מסוגלים לשלוף רפרנסים הרבה יותר עדכניים מהמוזיקה העכשווית של ניגריה למשל. צקצוק אחד גדול.
9. Kygo and Whitney Houston – Higher Love
בפינת תחיית המתים השבועית קייגו מנסה להפוך את וויטני יוסטון לדיוות EDM . הקולות של וויטני נשלפו מגרסת כיסוי שלה ללהיט של סטיב ווינווד מהאייטיז. הגרסה של קייגו לא מתרחקת לחלוטין מזאת של ווינווד ומנסה לשמר אלמנטים טרופיים, אבל גם מצליחה באופן די מרשים לעקר כל גרם של נשמה מקולה של יוסטון. במקום לייצר איזו התרוממות נפש מחודשת, קייגו הדביק פלייבק גנרי שמוחק את האופי ואת העוצמה. רעיון מרגש שכשל בביצוע הסופי.
8. Céline Dion - Flying on My Own
סלין דיון נמצאת כבר כמה שנים בקאמבק מתמשך. הזמרת מלאת הפאתוס שהייתה תקועה בווגאס מ-2011 עד ממש לאחרונה הפכה בהדרגה לא רק לפאשניסטה מהזן של שורה ראשונה ליד אנה ווינטור, אלא להכרה מחודשת כאייקון תרבותי מודע לעצמו (ע"ע השיר והקליפ המעולים שסיפקה לפסקול של דדפול). עכשיו היא מוכנה לשלב הבא – להוציא שיר אלקטרו-דאנס. והוא כל מה שאתה מצפים – פזמון עם תווים ארוכים מעל ביט האוס מהעשור הקודם. לא שיר להתקמבק איתו אבל גם לא אחד שיאלץ אותה להישאר עוד כמה שנים בווגאס.
7. נוי פדלון – אין לך סוף
נוי פדלון היא הנציגות הנשית הכמעט יחידה שקיימת בדור הפופ-מיינסטרים הנוכחי של עדן חסון-בניה ברבי-אליעד. זה מאיר באור תמוה מאוד את ההחלטה שלה להוציא שיר בלשון זכר. המקרה ההפוך קורה לא מעט, מין קוריוז הכרחי לכל אמן שרוצה להוכיח שהוא פתוח ומאפשר, אבל במקרה הנוכחי לא ברורה מטרת ההחלטה. אין שום תועלת בשירה מלשון גבר, מרגיש יותר כמו שיר שנכתב לאחר אבל אז פדלון החליטה שהוא טוב מספיק כדי לשמור אותו לעצמה. למעשה נקודת הייחוד של השיר, שברובה נשפכת לתוך שבלונה ידועה, הופכת ללא ייחודית כלל ומיותרת. לנוי פדלון יש כוח בידיים והיא לא משתמשת בו.
6. NF – When I Grow Up
ל-NF תמיד הייתה נטייה להישמע קצת כמו אמינם ובשיר החדש שהוא כבר נשמע כמעט כמו ניסיון חיקוי. הזעם ביחד עם ההפקה הדרמטית מזכירים את הטירוף של The Eminem Show מ-2002 ובאותה שניה גם מראים כמה NF הוא אחר. בעוד הפופולריות שלו לא מוטלת בספק, על האמת הפנימית אפשר היה להתווכח עד לשיר הנוכחי. כעת הסערה בעיצומה ואין כמו רוח וגשם כדי לעורר מוטיבציה.
5. Ellie Goulding & Juice WRLD – Hate Me
כל זמר או זמרת פופ יודעים איך לפנות אל הצד האפל – להשתדך לראפר כמובן. ואיזו תקופה מופלאה זו לקולות המוזיקה הממותקת כשיש לצידם את הראפרים מכוסי קעקועי הפנים שמבצעים אימו-פופ בהשראת העשור הקודם. עשתה בחכמה אלי גולדינג כשהביאה את ג'וס וורלד לאזן אותה כי פעם ראשונה מאז תחילת הקריירה שלה היא לא נשמעת כמו פרסומת לחנות פארם. שונאים סיפור אהבה.
4. Ed Sheeran ft. Khalid – Beautiful People
בכל חבורה צריך מבקר פנימי לשם מודעות עצמית. אד שירן לקח לעצמו את התפקיד ומספר בשיר החדש עד כמה כל חבריו הסלבס לא באמת אנשים יפים כמו שהופכים אותם. שיתוף הפעולה עם קאליד הוא ללא ספק אחד מהשירים היותר טובים שלו מזה תקופה ארוכה, לבטח הזה בעל המשקל הסגולי הרב ביותר. שירן, שהתמקצע בשירי אהבה, נזכר שיש עוד נושאים בעולם ומוכיח שהוא לא מתקיים רק לשם שירי סלואו בחתונות.
3. ROSALÍA - F*cking Money Man
לרוזליה חוקים משלה. מי אמר שאי אפשר לאחד שני שירים נפרדים מוזיקלית תחת קליפ אחד? היא כמובן לא הראשונה, מספיק להיזכר בטרנד ה"זה לא קליפ, זה סרט קצר" שהתפשט בקרב מוזיקאים לפני שנתיים. ובכל זאת רוזליה עושה את זה קצת אחרת כשהיא מייצרת דו שיח תמטי בין שני החלקים. אם בשיר הקודם פחדנו שהיא הולכת יותר מדי לכיווני הפופ הממוסחר, היצירה הנוכחית מרגיעה אותנו שהאופי האלטרנטיבי עדיין נוכח.
2. Daniel Caesar & Brandy – Love Again
לדניאל סיזר היה אלבום בכורה מבריק לרוב הדעות. השבוע עם יציאת האלבום השני ובמיוחד הדואט עם ברנדי אפשר לפזר את חששות האמן של אלבום אחד. אין כמו לתת תחושה של ארנ'בי וינטג' מאשר לגייס את אחת הזמרות הבולטות מתור הזהב של הז'אנר. השיר רך ומלטף ושווה ערך לשימוש בכירבולית. הקול של ברנדי ממיס מהשנייה הראשונה ומשחקי הקח-תן בין שניהם חלקים כמו חמאה בטמפרטורת החדר. שיר להזיע איתו גם בשלושים מעלות חום בלי מזגן.
1. רביד פלוטניק – מדינת משטרה
כמו צ'ט פייקר שהחליט לחזור לשמו האמיתי, גם נצ'י הגיע להבנה שאפשר להפסיק להתחבא מאחורי כינוי. את האלבום החדש הוא הוציא במכה אחת משל היה ביונסה ונתן לנו לבחור במה להתמקד. בהתחשב במאורעות השבוע השיר שבולט מכולם הוא "מדינת משטרה". לאורך הקריירה שלו לפלוטניק לא הייתה בעיה לספק את דעתו על דברים, אבל כן היה חשש שאחרי שקיבל חיבוק חם מהקהל המיינסטרימי עם האלבום הקודם הוא יתמתן בשביל לא לאבד פופולריות. זה לא קרה, ומדובר באחד השירים היותר חשובים בסצנה המקומית שלרוב מפחדת להיות פוליטית.
האזינו לשירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: