בשבוע האחרון ראיתי כל כך הרבה סרטונים שמסבירים למה הקורונה באמת באה עלינו, כל כך הרבה ספקולציות, והכל נשמע נכון. כולם מרגישים לי צודקים, וכל דעה שמגיעה עם טיפה כריזמה - אתה לאט לאט הופך לתומך שלה.

כל מגיש או פרשן בחדשות שמחזיק עט ביד ומבט זועף בעיניים מרגיש לי כמו המשיח. מאות שעות של חדשות, פרשנים וביקורות. על רפואה, על הממשלה, על התקשורת, על מה לא.

אבל רגע, תנו לי רגע להגיד לכם למה באמת הקורונה קפצה לביקור חולים (לא באמת, אבל היי, תנו לבן אדם להתבטא ולהרגיש שהוא זה שמביא את הבשורה). אני חושב שכל ההסברים של כולם נכונים, אבל בעיקר מרגיש לי שהחיידק הבלתי נראה הזה - בא לעשות כאן סדר.

זה לא שרק עיר אחת סגורה, זה לא שענף אחד נפגע, וזה לא שיש מפסיד בודד - היקום כולו מבודד אחד מהשני, ואני אישית, כאמן פעיל בישראל - נפגעתי מאוד מהמגפה הזאת. עשרות הופעות שנסגרו ונחתמו נדחו לתאריך לא ידוע, וכרטיסים שנמכרו חודשים מראש לא מומשו בשום חגיגה שאנחנו רגילים לה.

למרות הכל - אני מרגיש שאני מקבל את זה. אני מחבק את זה וחי עם זה בשלום. כמובן שזה לא סותר שיש לי כאב גדול מכל הריאקציה הישירה עליי ועל חברי המוזיקאים.



השירים שלי מוכנים ומחכים לחיבוק, הגעגוע ל"המשפחה של רותם כהן" (קבוצה סגורה בפייסבוק) גדל כל כיום, ואני עסוק בצורה אינטנסיבית בסיבוב ההופעות החדש שאנחנו שוקדים על הפקתו בימים אלה ממש. אני משתדל לא לתת לפחדים שלי לתפוס מקום יותר מדי גדול, ומשתדל לא לתת לחרדות שלי ביטוי - כי עם כל הכבוד, אם עלי אסרו להופיע, אז גם הן לא יקבלו אצלי במה.

ברור לי (ואפשר לומר שאני מתפלל לכך בתוך תוכי), שכולנו נלמד מכל הדבר הזה לא מעט דברים. אני למדתי בחיים האלו שאדם מקבל שיעורים כל הזמן, ובאם הוא לא משנה את התנהגותו במקומות שרצוי שכן - הוא ימשיך שוב ושוב לקבל סטירות.

אני מרגיש שכולנו איבדנו פרופורציה ושכחנו להיות אנושיים. יש יותר מדי אנשים ופחות מדי בני אדם, והקורונה העצבנית, שהגיע במלוא הדרה, לבושה כולה בחליפה ירוקה רעילה ומאיימת, לא מתכוונת בכלל להוריד אותנו מהמסילה - אלא בדיוק להפך.

הנגיף הזה הגיע כדי להחזיר אותנו לנסיעה בצורה חלקה יותר וטבעית. אנחנו, בני האדם, קצת שכחנו שלא יצרנו ולא בראנו כאן כלום. אנחנו בסך הכל בני אדם, והנה הגיע משהו שאף אחד לא יודע מהו, אי אפשר לתאר אותו - אבל ברור מאוד מה הוא משאיר כאן, ואני מתפלל שמה שאנחנו עוברים עכשיו הוא רק החלק הקשה ולא היום שאחרי.

בינתיים, עד שאוכל להזמין אתכם להתחבק איתי בהופעה, אתם מוזמנים להופעה שלי שתשודר לייב ישירות מהזאפה אליכם ב-mako ובעמוד הפייסבוק הרשמי שלי ביום חמישי, ה-26.3, ב-21:15 בדיוק. נתראה שם.