- השם המלא שלה הוא סיה קייט איזובל פורלר.
אם תוסיפו לזה את שם המשפחה של בעלה הטרי, קוראים לה סיה קייט איזובל פורלר לאנג. אנחנו נישאר פשוט עם "סיה".
- היא התחתנה באוגוסט האחרון עם אריק אנדרס לאנג, יוצר סרטים דוקומנטריים.
וזו לא הסיבה היחידה ש-2014 היתה טובה בשביל סיה: האלבום האחרון שלה, "1000 Forms of Fear", כבש את העולם בסערה מבלי לאפשר לכל מי שמבין עניין כלשהו במשהו לא לדעת מי היא. זהו האלבום המצליח ביותר שלה עד כה, וזה לא פלא כשמדובר באלבום שכולל את "Chandelier".
נחזור להתחלה. סיה נולדה באדלייד שבדרום אוסטרליה, ב-1975.
ב-18 בדצמבר הקרוב ימלאו לה 40. אנחנו נחגוג, Keep the Date.
היא באה ממשפחה מאוד אמנותית: אבא שלה הוא מוזיקאי, ואמא שלה היא מרצה לאמנות.
דוד שלה, קולין היי, היה הסולן של הלהקה Men at Work, שאחראים להמנון היבשת הדרומית "Down Under". אוסטרליה לא כזאת גדולה כמו שחשבנו.
בצעירותה היא הכי הושפעה מארית'ה פרנקלין, סטיבי וונדר וסטינג.
- היא צמחונית, והיא פעילה למען זכויות בעלי חיים. ברור, היא בעל חיים נדיר בפני עצמה.
יש לה כלב בשם "פנטרה". אנחנו לא בטוחים אם זה על שם להקת המטאל או לא, עם סיה הכל יכול להיות.
אם היא לא היתה זמרת, היא כנראה היתה מצילה כלבים כמקצוע, או מביימת קליפים וסרטים. אבל זה יותר מדי עצוב מכדי שנחשוב על זה.
הקריירה של סיה כזמרת התחילה בגיל 21, כשהצטרפה ללהקת ג'אז מקומית בשם Crisp.
אלבום הסולו הראשון שלה, "OnlySee", יצא ב-1997, ומכר רק 1200 עותקים. מישהו אמר Started from the Bottom?
את האלבום השני שלה, סיה כתבה והקליטה בלונדון, והסיפור שמאחוריו שובר לב, אז אל תגידו שלא הזהרנו: סיה נסעה ללונדון בעקבות הגבר הראשון שאי פעם אהבה, דן פונטיפקס. אך הוא נהרג בתאונת דרכים בזמן שהיתה בשדה תעופה בתאילנד, בדרך אליו. הטרגדיה הזו החזירה אותה לאוסטרליה, עד שמישהו מחבריו לדירה של דן הזמין אותה לגור בדירה שלהם, בה היא גרה במשך שנה יחד עם 13 אוסטרלים נוספים. היא קראה לאלבום השני שלה, כמה ראוי, "Healing Is Difficult".
אחרי צאת האלבום היא פגשה את הצמד האלקטרוני Zero 7, והתארחה בלא מעט משיריהם, וגם בשיר שהכי מזוהה עם ההרכב, שיר שהוא בעצם רגיעון מיידי ונצחי, "Destiny". תנשמו עמוק.
זמר נוסף שסיה פגשה בלונדון הוא חיית הFאנק האהובה עלינו מהניינטיז, ג'מירוקוואי. הוא ביקש ממנה להקליט קולות רקע לשיריו, והיא נענתה, אך לבסוף הוא לא השתמש בהקלטות המשותפות שלהם כיוון שהקול שלה היה בולט וייחודי מדי, והוא חשש שתאפיל עליו. ידע על מה הוא מדבר.
השיר הראשון של סיה לבדה שזכה להצלחה היה "Breathe Me", מהאלבום השלישי שלה, "Colour the Small One". השיר חתם את הפרק האחרון של הסדרה "עמוק באדמה", והשאיר את חותמו עמוק בלבבות שלנו.
מי שלבו (שכנראה עשוי מאבן) לא נכבש ב-"Breathe Me", כבר לא יכול היה להישאר אדיש לקליפ של "Soon We'll Be Found", בו היא מתרגמת את מילות השיר לשפת הסימנים (האמריקאית).
אחרי חמישה אלבומי סולו, מעבר לניו יורק, הופעות בכל העולם ועבודה בלתי פוסקת על היצירה שלה, סיה החליטה לקחת צעד אחורה ולסגת מעט מהבמות. היא התמקדה בכתיבת שירים, ולא היה לה מושג כמה טוב זה יעשה לה - היא קיבלה מעמד של יוצרת להיטים מהשורה הראשונה, בזכות שירים שכתבה. ביניהם: "You Lost Me" של כריסטינה אגילרה, "Titanium" שהיא ביצעה יחד עם דיוויד גואטה ובמקור נכתב לאלישיה קיז, "Pretty Hurts" של מעריצתה, ביונסה.
חשבתם ששכחנו את "Diamonds" של ריהאנה? ממש לא, זה היהלום שבכתר, שגרם לעולם המוזיקה להזכיר את השם "סיה" ללא הרף ב-2012. לא רק שהיא כתבה את השיר בפחות מרבע שעה, יש גם ביצוע אקוסטי שלה שחושף את הקול שלה בשיאו, ומוכיח שסיה היא היהלום האמיתי כאן:
- ואז הגיעה 2014 המבורכת של סיה. היא נפתחה ברעידת אדמה מוזיקלית עם "Chandelier" והקליפ האיקוני שלו, בכיכובה של הרקדנית הקטנה מאדי זיגלר, שגרמה לנו למצמץ מול יכולות הריקוד המטריפות שלה.
- סיה ראתה את מאדי רוקדת בסדרה "רקדניות קטנות", והזמינה אותה להשתתף בקליפ החדש שלה דרך טוויטר.
מאז סיה ומאדי נצפות צמודות לעיתים קרובות. מאדי רקדה בכמה מההופעות הטלוויזיוניות ובכמה מהאירועים בהם סיה הופיעה - בעודה מסתירה את פניה מהקהל. למשל בתוכנית של אלן דג'נרס, שם הן הופיעו עם הלהיט הכי טרי (ואולי גם הכי יפה) מהאלבום - "Elastic Heart":
במקור, "Elastic Heart" נכתב לפסקול "משחקי הרעב". להפקה המהממת של השיר אחראים דיפלו ו The Weeknd, מה שגורם לנו לקוות שהאולסטארז האלה ישלבו כוחות שוב וכמה שיותר מהר.
בואו נדבר על זה רגע - מה הקטע של סיה עם המסכות, הפאות והשימוש בכל אמצעי שיסתיר את פניה מהמצלמה? לסיה יש 1000 סוגים שונים של פחדים, והגדול שבהם הוא הפחד מהפרסום.
ב-2013 היא פרסמה מניפסט שמסביר בדיוק למה היא לא רוצה שיזהו אותה ברחוב ויתיחסו אליה כאל סלב. בשורה התחתונה: בשבילה, להיות מפורסם זה כאילו שחמותך השיפוטית תעקוב אחריך לכל מקום ותבקר כל צעד שלך, כשהיא מלווה במליוני אנשים משועממים שמחטטים לך בחיים.
"אני רוצה להיות מסוגלת להשמין ולהשתין בשולי הכביש". צודקת.
רשימת האמנים שביקשו מסיה לתרום את קולה ואת יכולותיה המכשפות לעבודותיהם היא ארוכה. כבר ציינו שג'מירוקוואי היה הראשון לעלות על הפטנט, ואחריו הגיעו דיוויד גואטה, בריטני, פלו ריידה, אמינם ונוספים. גם קניה ווסט הצטרף לאחרונה עם השיר החדש שלו "The Wolves".
יש גם שם ישראלי ברשימה - הזמר ליאור עטר, שזוכה להצלחה יפה באוסטרליה, אירח את סיה יחסית בתחילת דרכה. לשיר קראו "I'll Forget You", אבל כנראה שהוא לא שכח אותה.
סיה עבדה בעברה גם עם בק, שבניגוד אליה לקח הביתה השנה כמה פרסים בטקס הגראמי. היא היתה מועמדת השנה בארבע קטגוריות, אך חזרה הביתה בידיים ריקות. ותסלח לנו ביונסה, אבל זה היה המחדל האמיתי בטקס.
- אם כבר מחדלים, איך יכול להיות ש"Chandelier" כבש את ראש המצעדים השבועיים רק בשלוש מדינות - צרפת, פולין ו,כמובן, ישראל?
אבל בסדר, אנחנו לא צריכים חותמת רשמית לכך ש-2014 היתה השנה של סיה. היא שבתה את ליבנו עם יצירתיות העל שלה, התלבושות וההופעות הכי מוזרות וקסומות שראינו השנה, ועם השירים המעולים שלא יכולנו להפסיק לשיר לרגע.
נראה שלא נצטרך לחכות הרבה עד שנקבל מסיה עוד שירים חדשים - בראיון שנתנה למגזין NME החודש סיה אמרה שהיא כבר השלימה את כתיבת שירי האלבום הבא שלה, שייקרא "This Is Acting".
היא גם אמרה שהסיבה העיקרית להוצאת האלבום הנוכחי שלה, "1000 Forms of Fear", היתה כדי לשחרר אותה מהחוזה שלה מול חברת ההקלטות בה היתה חתומה. אך ההצלחה המסחררת שלו החזירה לה את הרצון לכתוב מוזיקה לעצמה ולהופיע עם החומרים המקוריים שלה. תודה לאל שלא איבדנו אותה. ותודה לסיה.
