שבירת השיאים של אדל כבר נעשתה עניין שבשגרה, והבשורה האחרונה היא שלזמרת יש 3 אלבומים ברשימת 60 האלבומים הנמכרים בכל הזמנים באנגליה. כבוד. אבל מהו סוד ההצלחה שלה? ברור שחלק מזה זה הקול הייחודי ומלא הנשמה שמשלב באופן נדיר עוצמה גדולה עם פגיעות וחולשה. אבל זה לא רק זה. אלו גם הסיפורים והשירים עצמם שחיברו אליה עמוקות אנשים מכל רחבי העולם. קחו לעצמכם רגע לגלות את הסיפורים המפתיעים מאחורי השירים שכבשו כל כך הרבה לבבות.
Hometown Glory
על פני השטח, השיר הזה הוא מחווה מלאת געגוע לעיר מולדתה של אדל. אבל הסיפור שמאחורי השיר הזה הוא לא בדיוק סיפור של געגוע. למעשה, ההשראה החלקית לשיר הייתה בקשתה של אמא של אדל שהיא תעזוב את דרום לונדון כדי ללמוד באוניברסיטה מחוץ לעיר הבירה, ממנה מגיעה אדל. "ניגנתי לה את זה כשיר מחאה", היא סיפרה, "ואמרתי שזו הסיבה שאני נשארת".
אבל לשיר הזה יש כמה מקורות השראה. בהזדמנות אחרת אדל סיפרה שבהיותה בת 16 היא דידתה שיכורה את דרכה הביתה אחרי ערב מלא שתייה, כשמישהו שאל אותה אם היא בסדר. אדל השיכורה צעקה בתגובה: "לא, זאת העיר שלי, אהבה". האינטרקציה הזו נכנסה לבית הראשון של השיר. ועוד פרט מפתיע: אדל כתבה את השיר הזה - הראשון שלה - בעשר דקות בלבד.
Rolling In The Deep
כשהאלבום יצא, אף אחד לא ציפה שהאלבום השני של אדל, "21", יהפוך להיות האלבום הרביעי הכי נמכר אי פעם באנגליה - יותר מ"Thriller" של מייקל ג'קסון או "What's The Story Morning Glory" של אואזיס. השיר עצמו נכתב כשיר פרידה לחבר לשעבר, או כמו שאדל תיארה את זה: "השיר היה דרכי לומר לו לעוף מהבית שלי במקום להתחנן אליו שיחזור".
על השיר היא עבדה עם המפיק פול אפוורת', איתו היא כתבה במשותף 3 שירים ב"21", והוא גם הפיק את שיר הנושא שביצעה לג'יימס בונד, "Skyfall". בראיון, אדל סיפרה: "הבוקר שהתחלתי את הסשן הראשון שלי עם פול אפוורת', היה אחרי לילה בו נפרדתי מחבר שלי, שעליו האלבום. הייתי כל כך עצובה, כל כך כועסת", היא אמרה. "אמרתי לפול, 'בוא נכתוב בלדה. זה מה שאני עושה תמיד', והוא ענה 'ממש לא! אני רוצה לכתבו שיר עוצמתי". בהמשך היא הוסיפה: "אמרתי לפול שירגיש את קצב הלב שלי, והביט של השיר היה מבוסס עליו. אני כזאת דרמה קווין. כל כך כעסתי. זה פשוט נבנה ונבנה…".
כשהתראיין לניו יורק טיימס, פול אפוורת' עצמו סיפר איך אדל הגיעה אליו עם השורה הראשונה של השיר. "היו לה את כל הבתים, את המלודיה של השיר כולו", הוא אמר. "הקלטנו את הבתים בהקלטה אחת ארוכה, אז השארנו מקום לפזמון. את הבסיס של השיר - הבתים והאקורדים - כתבנו בפחות מרבע שעה. והשאר נבנה תוך שעתיים".
במקור, ההקלטה הזו הייתה אמורה להיות רק סקיצה שתוקלט מחדש באופן רציני יותר, אבל אדל ואפוורת' הבינו שהם לא יצליחו לשחזר את השירה הזועמת של אדל מאותו רגע. בסופו של דבר השיר הזה היה השיר הראשון של אדל שהגיע להיות מקום ראשון בארצות הברית, היא זכה בפרס הגראמי לאלבום השנה, שיר השנה וקליפ השנה. אז כנראה שהיה שווה להיפטר מהאקס.
Someone Like You
למרות שאדל הופיעה עם השיר הזה בתוכנית אירוח בריטית כבר בנובמבר 2010, רק ארבעה חודשים אחרי זה כשהיא הביאה ביצוע מרגש במיוחד שלו בפסטיבל פרסי הבריט הוא הפך לקלאסיקה שהוא עכשיו. כמו רוב האלבום "21", גם השיר הזה נכתב על הפרידה שוברת הלב שאדל עברה. "הלב שלי היה שבור כשהקלטתי את האלבום הזה, אז העובדה שאנשים לוקחים את השירים ללב זו הדרך הכי טובה להחלים. כי אני עדיין לא לגמרי החלמתי. זה הולך לקחת לי 10 שנים, אני חושבת, להשתקם מאיך שאני מרגישה לגבות מערכת היחסים האחרונה שלי".
היא הסבירה גם איך השיר בעצם נכתב מתוך הסתכלות שלה על העתיד. "אני יכולה לדמיין את עצמי בת 40 ומחפשת אותו שוב, רק כדי לגלות שהוא התמסד עם אישה יפה וילדים יפים והוא לגמרי שמח", היא אמרה, "ואני עדיין לבד. השיר הוא על זה ואני מפחדת מהמחשבה הזאת".
ולא סתם השיר הזה מעביר תחושה כל כך אומללה (ומעוררת הזדהות): היא כתבה אותה בזמן שהיא חיכתה, מצוננת, למי האמבטיה להתחמם, רגע אחרי שגילתה שהאקס שלה התארס.
Turning Tables/ Rumour Has It
שני השירים האלו נכתבו במשותף עם סולן להקת וואן ריפבליק ריאן טדר, ולגמרי אפשר לשמוע את טביעת האצבע הגוספלית שלו בשניהם. טדר ואדל נפגשו לראשונה בליל הגראמי ב-2009. "היא עמדה שם לבדה בלובי של המלון בלוס אנג'לס כשהיא מחזיקה 50 בלונים", טדר נזכר. "שנינו נכנסנו למעלית באותו זמן. בדרך למעלה ניסינו לנהל שיחה בין כל הבלונים".
הם עבדו יחד רק כמה שנים אחר כך, ופתיחת הפסנתר והשורה הראשונה של "Turning Tables" היו יצירה של טדר. "לא היה לי מושג על הפרידה מהחבר", הוא אמר. "אבל אז היא שמעה את המילים ואמרה שזה בדיוק מה שהיא עוברת אז עשינו את השיר אוטוביוגרפי". בהמשך ההקלטות עם עבדו שוב יחד, הפעם על השיר "Rumour Has It".
"כל הקלטת הקול לקחה בערך 10 דקות", אמר טדר. "היא שרה את זה בניסיון אחד, מההתחלה עד הסוף, בדיוק מושלם, היא לא פספסה אף תו. הסתכלתי על טכנאי הסאונד ועליה ואמרתי, 'אדל, אני לא יודע מה להגיד לך, אבל לא ראיתי מישהו עושה את זה'. הקלטת הזמר לוקחת בדרך כלל בין 4 ל-5 שעות כדי לעשות את זה מושלם. היא עשתה את זה בטייק אחד". איזו אישה.
Hello
בזמן הפסקת פרסומות באמצע פרק של אקס פקטור ב-2015, אדל עשתה את צעדי הקאמבק הראשונים שלה, כשחשפה את השורות הראשונות של "Hello", הסינגל הראשון שלה מאלבומה השלישי ושובר השיאים "25". השיר, שנכתב יחד עם גרג קורדין, הוא בלדה קורעת לב וענקית, שעל פניו נראית כמו עוד שיר פרידה כואבת מבית אדל. ולמרות זאת, אדל חשפה שהשיר הוא בכלל לא על מישהו ספציפי.
"יש לי קצת סקרנות לגבי העבר שלי, עכשיו כשאני מבוגרת", היא אמרה. "אנחנו לא ילדים יותר וכל זה. זה סוג של 'הלו' לכל החברים הישנים שלי, כל מערכות היחסים שהיו לי, כל המורים שלי, לעצמי כשהייתי בת 7 או 8, וגם קצת 'הלו' לכל המעריצים שלי בגלל שנעלמתי לכל כך הרבה זמן". בראיון אחר היא סיפרה שלמרות שהמילים "שלום מהצד השני" עלולות להישמע מורבידיות, "זה למעשה רק מהצד השני של להפוך למבוגר, לצאת בחיים מגיל ההתבגרות, משנת העשרים המוקדמות שלך".
האם אדל מנסה לבלבל אותנו? כי בראיון אחר היא אמרה ש"השיר הזה הוא על לפגוע ברגשות של מישהו וגם לנסות לשמור על קשר עם עצמי, מה שלפעמים עשוי להיות די קשה. זה על ההשתוקקות לצד השני שלי. כשאני רחוקה, אני ממש, ממש, מתגעגעת לחיים שלי בבית… אז 'הלו' הוא על הרצון להיות בבית ועל הרצון להושיט יד לכל מי שאי פעם פגעתי בו - כולל עצמי - ולהתנצל".
שלא כמו כמה מהלהיטים הקודמים שלה, השיר הזה לא נכתב תוך דקות. למעשה, לקח לה למעלה מחצי שנה להשלים אותו. המפיק גרג קורסטין אפילו לא ידע אם אדל הולך לסיים את זה. "היה לנו חצי שיר כתוב", הוא אמר. "הייתי צריך להיות מאוד סבלני". הוא גם סיפר שבמהלך העבודה על השיר הם דיברו על טום וויטס "ומספרי סיפורים כמוהו. אני חושב שזה היה הרעיון, שרצינו לעשות משהו שיהיה מאוד כנה לגבי המקום שבו היא נמצאת עכשיו, והיא רצתה לעשות משהו שיהיה אמיתי ואמין". זה די עבד להם, לא?
