10. Coldplay - Orphans

שאלה שכדאי לשאול את עצמכם היא האם אתם מצליחים להבדיל בין השירים השונים שקולדפליי הוציאו בעשור האחרון? תמיד יש מקהלה, כפיים, טקסט שמאלץ על הטוב והיופי שיש בעולם (או הטוב שאנחנו יכולים וצריכים להעניק), ותוספת של כלים אוריינטליסטים או ליינים להדגשת האותנטיות. Orphans הוא לא שיר רע, או כזה שאי אפשר לשמוע. הוא פשוט שיר שכבר שמענו יותר מדי פעמים. זקוקים לריענון.  

9. Normani & 21 Savage - Motivation 

מה עושים כשיש להיט ביד ורוצים להרים לו עוד? מוציאים רמיקס. בעיקרון הנוכחות של גרסת הרמיקס לשיר של נורמני היא יותר תזכורת טובה לשיר המקורי ופחות קטע שמעניין בפני עצמו. והרי בשביל מה קיימים ראפרים אם לא לקשט זמרות, ולדחוף אותן לתחנות הרדיו האורבניות. 

8. Lizzo ft. Ariana Grande - Good As Hell

ואם כבר בגרסאות רמיקס עסקינן. ליזו מעולה בלהוציא שירים מחדש. הדוגמה הבולטת ביותר היא Truth Hurts, שיר שהיציאה המקורית שלו הייתה חלשה מאוד אבל כעת הוא השיר הכי מצליח של ליזו. אולי זה האפקט שמנסים להשיג גם עם היציאה המשוחזרת של Good As Hell. העניין הוא שהשיר כבר במקור היה די מצליח, אז החליטו לשדרג והביאו את אריאנה גרנדה. תוספת שהייתה יכולה להיות מדהימה אבל נשארת חסרת משמעות, חיוורת, ואפילו חלשה. גרנדה בעצם הורידה את המניות של השיר. עדיף היה לדחוף במקור. 



7. Tame Impala - It Might Be Time

יש מצב שקווין פארקר, האיש העיקרי מאחורי טיים אימפלה, ציפה לתגובות סוערות יותר לשירים שהוציא לאחרונה. אחרי שעשה את המעבר מהאלטרנטיב למיינסטרים הוא כנראה חשב שחייו יהיו קלים. נהפוכו. השיר החדש, בדומה לקודמיו, לא מצליח לתפוס. ההרגשה היא שפארקר לא ניסה להתאמץ במיוחד. הרבה אווירה מחשמלת עם שום עוגן, מהנה אבל לא זכיר. 

6. Selena Gomez - Look At Her Now

סלינה גומז לא סיימה לכחכח בגרון לכיוונו של ג'סטין ביבר. רק בשבוע שעבר היא הוציאה שיר להראות שכל רגשותיה לאקס המיתולוגי נכחדו, וכעת היא מסתכלת קדימה תוך כדי קריצה שהיא לא רוצה עוד מערכת יחסים כמו שהיתה לה. נכון היא שרה בגוף שני על מישהי אחרת אבל על מי אנחנו עובדים, המוזיקה שלה ניזונה מהרכילות הלא פוסקת וגם אם לא זו היתה הכוונה, אי אפשר שלא לדמיין את סלינה אומרת בפרצופו של ג'סטין - תסתכל עלי עכשיו, אני הולכת. 

5. Kanye West - Follow God

אוי קניה. הקנאה העזה כלפי אירועי יום ראשון לא מצדיקה את את אוסף המחשבות הלא אסופות שנזרקות עלינו. מה גם שמדובר בקטע יותר מדי קצר שאפילו, כך שאין הזדמנות להנות מהסימפול הנפלא. אין בעיה עם חייו הנוצריים של קניה, עובדה שהשירים היותר מוצלחים שלו בעבר היו ההתחבטויות במערכת היחסים שלו עם אלוהים והדת. כן יש חשש מהפרפקציוניזם המזוהה  איתו שדווקא עשה את ההפך וגרם לו להתחיל להוציא חומרים שמרגישים לא גמורים. 

4. Mura Masa - No Hope Generation

יש אנשים שאוהבים להצטרף לטרנדים מאוחר. מורה מאסה שהתאפיין עד כה בקטעי אלקטרו משולבי היפ הופ, החליט להרים את הגיטרה, לשרבט טקסט דיכאון, ולהוסיף מכונת תופים. התוצאה מתקיימת באזורי האימו-ראפ, הז'אנר שכבש את היו-טיוב והמצעדים בלפחות החמש שנים האחרונות. יאמר לזכותו שאין פה הרגשה של חיקוי, והעובדה שהוא מוביל את השיר בקולו עם המבטא הבריטי, נותן נופך של פאנק מסוף שנות השבעים. מתקדם בחיים. 

3. Kesha ft. Big Freedia - Raising Hell

קשה לא מבזבזת זמן ומנסה להמשיך להיות רלוונטית עם שיר חדש שמנסה לצעוק "אני הכי גדול שיש". אחרי שהתנסתה באלבום הקודם עם בלדות, להראות את תהליך הריפוי שלה, הפעם היא חוזרת לעשות קצת כיף, אבל כיף מאורגן. זה לא הטירוף של טיק טוק, זה הגוספל-קאנטרי-פופ במטרה לפנות לקהל כמה שיותר רחב, גם למבוגרים, לפחות כאלה שאוהבים קצת רעש. שמחת החיים מושפעת מליזו והנוכחות של ביג פרידה, גם אם לא הכי מורגשת, נותנת את תחושת האפ-טו-דייט. מוצלח. 

2. Leonard Cohen - Happens to the Heart

כמעט שלוש שנים אחרי מותו, לאונרד כהן הגיע לשלב המתבקש בכל קריירה של אמן - אלבום הפוסט-מורטום. האלבום הולך להיות מורכב מסקיצות שהושארו בצד בזמן ההקלטות של אלבומו האחרון, You Want It Darker. אפשר וצריך לבקר את המעשה של להוציא שירים לא גמורים של אמן שלא ידוע אם היה מאשר אותם או לא. במקרה של הקטע הנוכחי אי אפשר שלא להישאר מהופנט ולהצדיק את ההחלטה להוציא את השיר. יצוין לטובה הקליפ שבו הדמות מתחילה בלבוש המזוהה עם כהן ומסיימת עם לבוש נזירי, מרחפת באוויר. קוסמי ונצחי. 


1. Tinashe ft. Ms Banks - Die A Little Bit

אם היתה אפשרות, היינו שמחים לשמוע שיר שמורכב אך ורק מהסלסול שמופיעה בתחילת הקטע החדש של טינאשה. למען הסר ספק, זה מעיד רק דברים טובים על המשך השיר. מדובר באחד הקטעים היותר טובים שטינאשה הוציאה. הזמרת, שהודיעה בתחילת השנה כי עזבה את חברת התקליטים שלה, מראה מה אפשר לעשות כשאין עננה של "צריך להיט רדיו" שמרחפת מעל ההחלטות האמנותיות. חד, חריף וקולע. 

האזינו לשירי השבוע בספוטיפיי:

או באפל מיוזיק: