אחרי שצלחנו שוב את באג 2000, ובחרתם מחדש את מצעד שנות ה-90, זה הזמן לחזור לאחרון שבמצעדי העשור המחודשים – מצעד העשור הראשון של שנות ה-2000. אולי בגלל הקרבה להווה והיחס לעשורים שבאו לפני כן, זה מרגיש שיש פחות תופעות להתרפק עליהן. אולי כי אנחנו נתקלים עדיין בשרידים מהעשור ההוא, כמו אנשים שהולכים ברחוב עם קרוקס, או כאלה שמחזיקים מכשירי NOKIA – התחושה היא שהמצעד הזה פחות מרגש. לכאורה. גם רוב האמנים שתפסו תאוצה בעשור ההוא עדיין פעילים - בין אם זו ביונסה או קולדפליי, ריהאנה או ג'סטין טימברלייק, והם זכו למקומות ותארים די מכובדים במצעד המקורי שהתקיים ב-2009, עבורו הצביעו יותר מ-95,000 מאזינים. האמנם?
>> הצביעו למצעד העשור של שנות ה-2000
אם בשנות התשעים התקיים "מאבק" בין מחנה הרוק למחנה הפופ (ניתן להבחין בזה במצעד העשור המחודש של שנות התשעים, ששודר בשישי האחרון), בעשור הראשון של שנות ה-2000 הפופ החדש כבר תפס נפח מכובד בעולם המוזיקה. הפריצה של הפופ החדש השתקפה גם בתחנות הרדיו בישראל, כולל בגלגלצ שהרחיבה את גבולות הפלייליסט. אז איך בכל זאת קרה שהרד הוט צ'ילי פפרס (שהתפוצצה כבר בתחילת שנות ה-90) זכתה ב"שיר העשור" בשנות ה-2000? ש-U2 (להקה שנוסדה בסוף שנות ה-70) הכניסה שיר למקום הרביעי? ושבון ג'ובי (שפרצה במחצית שנות ה-80) גם היא בעשירייה הראשונה של המצעד המקורי?
עם ישראל אמר את דברו. כנראה שהקהל הישראלי בבסיסו הוא קהל שגדל על רוק ואוהב רוק, ולכן 60% מהשירים ב-20 הגדולים הם שירי רוק. יותר מזה, בהמשך למגמה שהחלה במצעדי העשור של שנות ה-80 וה-90, גם במצעד הזה השיר שנבחר למקום הראשון הוא מתחילת העשור. האלבום "Californication" של הרד הוט צ'ילי פפרס אף יצא כבר ב-1999, ושיר הנושא, הסינגל הרביעי מתוכו, שוחרר ביוני 2000. "One" של U2, שיר העשור במצעד התשעים המקורי, יצא ב-1992 ו"Another Brick in the Wall" יצא בכלל בסוף 1979. האם 8-9 שנים מרגע שיצא זה הזמן שלוקח לשיר להפוך לקלאסיקה? או שאנחנו חברה שמרנית שלוקח לה זמן ליישר קו עם שוק המוזיקה העולמי? אולי זה גם וגם.
הנקודה היא שאף אחד מהאמנים שביססו את מעמדם כאייקונים בעשור זה – קולדפליי, מארון 5, איימי ווינהאוס ז"ל ועוד – לא כבש את המקום הראשון. אם תרצו, ראיה נוספת לכך שאנחנו תמיד בפיגור של 10 שנים לפחות אחרי המיינסטרים העולמי, אז העשור הראשון של שנות ה-2000 הוא העשור שבו התאהבנו יותר ויותר במוזיקה שחורה על נגזרותיה – ראפ, היפ הופ, ארנ'בי, ובכל זאת רק בין 10-15% ממאה הגדולים הם אמנים מהז'אנר.