10. Macklemore ft. Skylar Grey – Glorious
האם מקלאמור קיים ללא ראיין לואיס? או ליתר דיוק, האם נוכל להבדיל במקלאמור סולו לעומת מקלאמור פלוס ראיין לואיס? התשובה היא לא כל כך. אפילו לא. במיוחד עם שיר סולו חדש שנשמע כמו גרסא איטית של Can't Hold Us Down. מאז השיר ההוא עבר זמן ומקלאמור הפך, כיאה לראפר שוליים שאומץ על ידי הקהל הרחב, לפרסונה קלה לעיכול שאוהבת לפזר מסר של איחוד. ובמילים אחרות – משעמם. הכל חיוור – הראפ שלו, הפזמון של סקיילר גריי שלא סוחף עד הסוף, אפילו מקהלת הגוספל בסוף היא הדבר הכי לבן שיש. השיר יאה לשמיעה בסך הכל, ולא מזיק, אך מהדבר הכי מרענן שקרה ב-2012 ציפינו ליותר.
9. Queens of the Stone Age – The Way You Used to Do
יודעים מה משותף לג'וש הום ולמארק רונסון? ליידי גאגא. לא צחוק, השניים נפגשו בעת ההקלטות לאלבומה האחרון. הזרימה הייתה טבעית כל כך שהום לקח את רונסון להפיק את האלבום החדש של קווינס. למרות החיבור המסקרן, התוצאה מעט אנמית. אין את הכסאח שאנחנו רגילים אליו מצד אחד, ואין את הגרוב הממכר מהצד השני. השיר נשמע בעיקר כמו אחלה רקע לסצינה בסרט של גיא ריצ'י. זה מלהיב רק לרגע ולא משאיר שום חותם משמעותי.
8. DJ Khaled ft. Rihanna, Bryson Tiller – Wild Thoughts
לא משנה כמה פעמים די.ג'יי קאלד יצעק את השם שלו בתחילת השיר, ברגע שהוא הביא את ריהאנה היא תתפוס את כל הפוקוס. ואם לא היא, אז הסמפול של "Maria, Maria" של סנטנה, קלאסיקה מ-99' שגם ההורים שלכם אוהבים. למרות הזיקוקים בקליפ, השיר עצמו נשאר די סולידי וזה עיקר הקסם שלו. הוא לא מנסה להרקיד כוח ונשאר במחוזות הסקסיות האיטית והמיוזעת, כמו זרזיף בלילה קיצי. הבעיה הגדולה בשיר היא ההסתמכות על היתרונות שלו – ריהאנה והסמפול. שני אלו מחזיקים את השיר שבת'כלס חסר כל בשר להיאחז בו.
7. The Killers – The Man
בפחות מעשור הצליחו הקילרס להפוך מלהקת אינדי ללהקת איצטדיונים, ובחזרה ללהקה עם שירים כושלים שאיבדה כל פאסון. אחרי כמה ניסיונות סולו חצי מוצלחים של הסולן ברנדון פלאוורס, ההרכב חוזר בכל המרץ עם שיר חדש, מלא Fאנק וחיפוש אחר הגבריות האבודה. החלק הראשון הוא המדליק, החלק השני הוא המבאס. השיר כשלעצמו שובר שגרה עם השפעות דיסקו אייטיז וטוקינג הדס, ומצטרף לטרנד להקות הרוק שהחליטו למצוא את הגרוב שבהן. הטקסט, לעומת זאת, ילדותי, שטחי, ונשמע יותר כאילו חתכו לו את הביצים במקום להציג אותן לראווה כמו שהוא רוצה. פעם הקילרס כתבו את הסיפורים הכי טובים בעולם הרוק, הכיוון החדש מסתפק באמירות למען ההוק בלבד.
6. George Ezra – Don't Matter Now
בסרטון מלפני שנתיים נתנו לקבוצה של דיירים בבית אבות להאזין ל-Budapest. הם התלהבו ובכך גם סיכמו את המהות של ג'ורג' עזרא, מוזיקה שגם הסבא והסבתא יאהבו. היא נעימה וקלילה ואין בזה שום דבר רע. Don't Matter Now אמנם עולה קצת בווליום בעזרת כמה כלי נשיפה, אבל המוטיב של לשיר על קצת אוו ו-דוו נשמר. יש משהו מאוד נעים בלשמוע מישהו אחר שמח במידה, ועזרא נותן את המינון המדויק.
5. HAIM – Little of Your Love
לא הכי הולך לחיים, שני השירים שיצאו עד כה מהאלבום העתידי לא הצליחו כל כך למרות הביקורות החיוביות. בכל זאת הן ממשיכות במסע לעבר האלבום עם שיר חדש שלא נופל מהקודמים. בעוד החומרים הקודמים של הטריו רק התכתבו עם להקות עבר, כיום הן וינטג' לחלוטין. ועם החדש, יותר מהשאר, הן מזכירות את הזמנים בהם רוק-פופ היה לגיטימי ואף המוביל במצעדים. זמנים נאיבים כאלה, שהיה צריך פשוט לכתוב שיר טוב, שגם אם לא ניתן בכפית לאוזניים של הרוב, הוא היה מוצא את עצמו שם.
4. Coldplay – All I Can Think About Is You
הדבר הלא ייאמן קרה – קולדפליי השתחררו מהשבלוניות שדבקה בהם בשנים האחרונות. יותר מדי שירים נשמעו אותו דבר, עם טקסטים קלישאתיים ופזמונים כאילו סוחפים. ועכשיו פתאום יש מתח שנבנה בהדרגה, אין רצון להתחנף להמונים, ואפילו ב-2:38 שבו הכל נפתח עם פסנתר שמאזכר בצורה חיננית את Clocks, נרשמה צמרמורת קלה על העור. הטקסט עדיין רבוי קלישאות משומשות אך עם הטון המהורהר אפשר הפעם לסלוח לכריס מרטין.
3. Chris Cornell – The Promise
כאשר The Promise יצא לפני כמה שוחררים בתור שיר הנושא לסרט בעל אותו שם, אף אחד לא חשב כי למעשה יהיה מדובר בשיר הסולו האחרון של כריס קורנל. מדובר באחד השירים היותר טובים של הרוקר מהשנים האחרונות, כזה שמפגין את היכולות המופלאות שלו – הרכות הקשוחה והצרידות המלכותית. הקליפ לשיר שוחרר השבוע, ומעבר להיותו ויז'ואל עוצמתי בפני עצמו, הנוכחות של כריס קורנל עצמו מספקת בשביל להוריד דמעה או שתיים. לא יכולנו לבקש רקוויאם טובה יותר מזו.
2. Arcade Fire – Creature Comfort
עוד לפני שארקייד פייר חשבו בכלל על למלא אולמות, הם היו להקת איצטדיונים עם שירי המנונים גדולים מהחיים. בזכות הסינגל הקודם "Everything Now" והשיר החדש הם בקלות יכולים להפוך ללהקה מסוג זה של ממש. תמיד היו להם הסינת'ים, הביטים האלקטרוניים והפזמונים שבועטים בכל החושים. רק שעכשיו הם הפעילו את המתג האחרון למופע האורות המלא. אולי זה בגלל מותו של דייויד בואי שהותיר חלל באזור המתווך בין ההמוני לאלטרנטיבי, אולי כי יו2 זקנים מדי וקולדפליי מאוסים. אנחנו זקוקים למשהו גדול מהחיים, ובעוד ביונסה מושלמת מדי, ארקייד פייר הם בדיוק הצלקות המפוארות שהופכות את גופנו למעניין יותר.
1. Grace VanderWaal – Moonlight
בגיל 13, גרייס ונדרוואל הספיקה לזכות ב-American's Got Talent, לכבוש את לבבות האמריקאים ולהיות מוכתרת כטיילור סוויפט הבאה. השבוע, אחרי שמאחוריה כבר אי.פי ראשון, היא משחררת שיר חדש וקצבי יותר מקודמיו עם מילים שמעידות כי הזמרת הצעירה בעלת רגישות מבוגרת לגילה. הטקסט שעוסק בזיוף של החיוך נעמד בדיסוננס מסקרן מול ההפקה המתוקה בחסותו של עידו זמישלאני, מי שאחראי על רוב אלבום הבכורה של שון מנדז. Moonlight הוא הצהרת כוונות ראשונה של גרייס להיות מוזיקאית משמעותית ולא רק קוריוז של תכנית ריאליטי.