"לקריה חביבי" - אלו צמד המילים שליוו את חותמת הגומי של הרופא הצבאי בסיום הניתוח שבעט אותי הרחק מהיחידה הקרבית בה התחלתי את השירות. הגעתי בזמן, מילאתי פקודות, השתדלתי להימנע ממשפטים מיותרים וסך הכל השנתיים האלו בלב תל אביב הסתכמו בציון של חייל ממושמע, חוץ מפקודה אחת – שילוב ראוי.
בלונדיניות, עשירות, מתנשאות, תל אביביות ובעיקר כל כך שונות ממפקד האוכלוסין הנשי שסבב סביבי לאורך כל הילדות בשכונת שיכון המזרח של ראשון לציון בה גדלתי, החיילות ששירתו איתי הצליחו להוכיח לי שכל אחד נמשך לשונה ממנו ולפעמים זה שווה להיכנס ראש בראש עם המפקד בשביל כך. השכונה בנתה לי פה משופשף ויכולת לפלרטט בחוצפה עם כל מש"קית ולהוציא מספר טלפון מכל פקידה. את מרבית ההזדמנויות שלי מיקמתי במקום אחד - "ויקי כריסטינה". מכל הבחורות האלו לא התקדם כלום, שום דבר לא נמשך יותר מידי זמן ותמיד התעופפה לי מעל הראש השאלה למה. חזרתי לנקודת המוצא כדי לבדוק למה דווקא במקום בו מצאתי את ההפך הגמור ממני, לא הצלחתי להרים את מה שפנטזתי.
השעה 21:00 ואני וחברי תופסים את המקום האחרון על בר היין (כריסטינה), כשמאחורינו נותרו 20 בליינים לבושים באלגנטיות, מבושמים ומסורקים ממתינים להיכנס. כולם חגיגיים ונראים די מרוגשים לקראת הזמנת בקבוק היין שייפתח להם את הערב. תמונת הקהל מתבהרת מולנו די מהר - כמה חבורות נשים שהגיעו לצמצם פערים והשנייה ושולחנות הדייטים. לא צ'ייסר סטודנטים לרגל חופשת הסמסטר, לא בירת גברים של סיום יום עבודה ובטח לא פייסל סטלנים להורדת הלחץ לוקחים חלק מהנוף.
אין הרבה מקומות עם אופי מוזיקלי מבוסס, פה מצאנו כזה לגמרי. רוסריו פלורס, רד ראט, טוני דייז ועוד רבים וטובים אחרים לוקחים חלק בפלייליסט הלטיני המצוין. בונוס מיוחד עולה על הבמה לחיזוק הסנגריה: הופעה קטנה מבית ההרכב המוזיקלי סינקו 5. קאברים פורטוריקנים, כמה פריטות צועניות ואפילו עיבוד ספרדי לפסקול של ספרות זולה מבית טרנטינו והנגן מנופף לשלום תחת השיר "Adios" של ריקי מרטין שמצליח לשלוף לחבר בפילוסוף את המסקנה הבאה: "המוזיקה הזאת נעימה ועובדת נכון, אבל אין לך ביטוי כאן. היא מתאימה לבני 30 פלוס ששכחו איך לרקוד ומבינים שלטובתם מתנגנת מוזיקה בווליום נמוך, אחרת סביר להניח שזה ייגמר בצעדים לא ברורים. חוץ מלהקשיב ובמקרה הטוב לנסות לג'ברש בספרדית לך אין ערך מוסף מהצלילים האלה, אני בספק אם כשסיימת את הדייט נכנסתם לאוטו להקשיב לשירי לדינו מבית אבא".
פסלי הפסיפס בהשראת פארק גואל, מנורות הרחוב סטייל הרמבלס של ברצלונה, חביות היקבים, הטאפאסים, היין ואפילו הרוח הנקייה מהים, הכל מתגבש לחבילה קטנה של אווירת חו"ל מתחת לפיקוס ענק. אי אפשר לקחת את האווירה הזוגית מהמקום, כל צלוחית קטנה של טאפאס מתחלקת בין שני מזלגות ובכל 2 דקות אפשר לשמוע את קולות הרומנטיקה של כוסות היין המתנגשות ומבשרות "לחיים".
שנייה לפני הזמנת החשבון קלטתי את התמונה שהפילה לי את האסימון. זוג צעיר של דייט שני נעמד בכניסה, היא בשמלה והוא במכופתרת, שניהם יפים עם שיער שטני, מהצד אפשר לחשוב שנשלפו מתוך קטלוג עבודות הגמר של בית הספר לעיצוב. הם לא רוצים להיות כמו כולם ומחפשים דרך טובה לרכך את זמן ההמתנה ומזמינים כבר את כוסות היין. שניהם לא יודעים איך להחזיק, היא מריחה את המשקה בניסיון להבין איזה בציר המבוכה הזאת והוא מגלגל את הכוס בניסיון להבין שהוא לא מבין שום דבר. לא עוברת דקה עד שכוסות היין יינטשו בצד לטובת כמה שאיפות ניקוטין שיזכירו לשניהם שיין משתבח עם הזמן אבל הזמן עושה את שלו וחצי שעה של המתנה זה קצת מבאס.
הויקי כריסטינה הוא פשוט מלכודת דבש: וייב של חו"ל, הזדמנות להתלבש יפה, למכור את הסיפור שלנו איך שנרצה והכל תחת מוזיקה נעימה, אלכוהול איכותי, ביס מצוין ואפילו חנייה שתמנע מאיתנו סחבת מיותרת והכל פה בתל אביב.אבל לא בטוח בכלל שאתם דבורים, יכול להיות שבמקום ליהנות מההיצע האקסקלוסיבי אתם עלולים להיעקץ במבוכה. לא בטוח שכולנו בגיל המתאים, בסיטואציה המתאימה ואם להגיד את האמת, רובנו גם בלי מספיק ידע על יין בכדי להבין את מהות ההבדל בין הסוגים מעבר לפערי המחיר.
אני חלמתי למחוק את התדמית הראשלצית הסטיגמטית בקרב הצפוניות של הבסיס, לנסות להיראות יותר בוגר לגילי ובעיקר להיתפס כמשהו שאני לא וזה פשוט חירב לי הכל. כמה שנים אחרי אני צריך להודות למקום הזה שגרם לי להבין כמה מגוחך זה נראה להיות משהו שאתה לא וכמה יפה לנו להיות מה שאנחנו באמת. הויקי כריסטינה הוא בלי ספק אחד המקומות היותר יפים ומושקעים שיש בארץ ובהחלט יכול להיות שובר שגרה לברים השגרתיים שאנחנו מכירים או לביס המוכר והמאוס, פשוט לא בטוח שאתם עדיין בשלים כדי ליהנות ממנו באמת, בטח לא בהתחלת הקשר. בכל מקרה היה נעים וטעים, אבל עד שאשתבח עם השנים אני חוזר הביתה.
מחירים:
סאן מיגל בקבוק 330 מ"ל 29 ₪ / למברוסקו רוזה 30 ₪ / כרמל גוורצטרמינר 38 ₪ / סנגרייה 42 ₪ / בקבוק מים 11 ₪