לפני 8 שנים רמי היה עוד בחור נחמד ורגיל כשפגש במקרה ברחוב חברת ילדות של אשתו. נוף הילדות של אותה חברה היה יערות ושטחים פתוחים שנרקמו בצלילי מוזיקת הגואה שהיגרו מהודו כבר לפני כמעט שלושה עשורים, רחוק מנוף הילדות הממוצע של ילדי שנות ה- 70. "אתה רוצה להצטרף אליי למסיבת טבע?" – רמי נענה בחיוב וחייו קיבלו תפנית.
אני אוהב ימי הולדת - אחלה תירוץ להתפזר על ערב שוחה באווירה, רק בגלל שנולד מישהו שאתה מכיר לפני זמן מה. יותר מזה, זה אחלה תירוץ לחגוג גם אם אתה לא מכיר אישית את בעל השמחה, בכל זאת יומולדת זה שמח, בטח שכשזה החגיגות של רמי שמואל, מפיק פסטיבל טראנס היוניטי שנערך בכל פורים, הפקה קצת שונה מהעדלאידע השנתית של חולון.
"מה, אני הבחורה שלך לדייט שאתה רוצה לקחת אותי להופעה בבארבי?" החבר התורן הגיע תקיף. הסיפור של ערב שישי האחרון לא כולל בתוכו זמר ששר בישיבה על כיסא אלא יותר בכיוון של דיג'יי מנוסה.
כשהבארבי הוקם בשנת 94' הייתה לו מטרה אחת – קידום התרבות והמוסיקה בישראל, לא דומה לחזון של פסטיבל הטראנס "יוניטי". המקום שהפך לבית חם עבור אין ספור יוצרים ואמנים מוזיקליים הפך בשישי האחרון למסיבה מחשמלת בניצוחם של כמה מאמני הטראנס הכי מדוברים בסצנה, הכל בשביל מזל טוב חגיגי לבחור שמלביש אותם במסכות מידי חג פורים כבר 3 שנים ברציפות ונותן להם את הבמה לנגן ל- 15,000 בליינים שנהנים במשך 24 שעות ממוזיקה של דופק גבוה.
הכניסה למועדון האמנים ברחוב קיבוץ גלויות התל אביבי, נראית קצת שונה מעוד בדיקה שגרתית של מארחת שבוחנת האם הכרטיס שרכשתם הוא מהקופה או מגרופון. את הכניסה לשביל חוסמים 4 מאבטחים ענקיים, חמושים במעילים ופרצוף מאיים לצד סלקטור מעופף שמכניס בטפטופים עוד ועוד בליינים שכבר קופאים מקור. בדילוג זריז מעל פלוגת הלוחמים בפיקודו של הגנרל הסטלן אנו מלווים באורות לייזרים וערפל היישר לעמדת רכישת הכרטיסים והמוזמנים מראש, גם שם המעבר עובר חלק בסמס אחד. ככה נראה הסיפור של מרבית חיי הלילה בכלל ושל רמי בפרט שהשכיל לעשות זאת אמנם מאוחר אבל עשה זאת בגדול.
טראנסים מורכבים על קשת מקצבים, החל מפרוגרסיב ועד ניצוצות של גואה מעיפים לחלל את קהל הבליינים הצבעוני. אז מי שם? בעיקר סטלנים. כיף לראות את השבורים-שבורות של מסיבות הטבע מחליפים את נעלי הבלנדסטון ואת הג'קט מפרו בלבוש קצת יותר מוקפד בניסיון לקבל ציון של חמישה דרקונים מהברמנית המחויכת. הסטלנים הם תפאורה בין הפנים המוכרות של אנשי הלילה שהגיעו לעשות כבוד: בעלי מועדונים, בעלי ברים ויחצ"נים ותיקים.
רמי מטייל כאן בחיוך מנצח, לא סתם. 8 שנים של מינגלינג והפקות אירועים בסצנה מסתכמים הערב בחגיגת 43 חורפים שמזמינים לא פחות מ- 1350 בליינים סך הכול להידחק אחד אחד לתוך חלל ההופעות ושניים שניים לתאי השירותים שלא עומדים בעומס. צליות צבעוניות כתפאורה עם ד"ש חם למסיבות הטבע ולייזרים בשלל צבעים מסנוורים את הקהל שצמא לעליית הביט הבאה. הבליינים שמפזזים לקולות הרמקול שופכים אור על החלל החשוך.
בום, עלייה, קפיצה והופ: הדיג'יי מפנה את העמדה לצמד מיוחד – אנדרקאבר. הצמד שנכנסו למצעד השגרירים של ישראל בעולם בסצנת הטראנס, נכנסים עכשיו לשעה של שכרון חושים עבור קהל המפזזים שיודע בדיוק מה הוא הולך לקבל - וואו אחד גדול.
הבליינים מכירים כמעט כל עלייה ונחיתה בלהיטים המוכרים של הצמד. הקהל שמורכב מגילאי 21 ועד 50, אנשי לילה ותיקים לצד עשרות נשים מקועקעות, סטלנים צעירים וסטייליסטים מתאמצים, נראים כמו גל אחד של קפיצות והנפות ידיים. הבליינים של הערב לא יכולים להיראות יותר מאוחדים אל מול הרמקולים שמפרקים אותו לחתיכות קטנות של אושר. אנדרקאבר הם נקודה אחת מושלמת מיני רבות, שסוגרים לנו לילה שמח, יומולדת מושקע ונוצץ שלא מסתכם רק בכמה נרות על עוגה. השעה כבר 05:00 על השעון, והצפיפות מסמנת לנו לאסוף את המעיל משמירת החפצים ולחתוך הביתה.
רמי הוכיח הערב שלקליקה אין גיל. מה שמחבר בין כל בליין ובליינית שבחרו הערב להגיע, הוא הרצון להיות חלק. חלק קטן מתוך אין סוף בליינים שמבינים שקצת מאמץ להתחבר, יכול להוביל לעוד רגע משמח או מרגש. הבארבי הוא לא עוד קלאב מיינסטרים תל אביבי ובטח שלא שטח פתוח בצפון הארץ. גם רמי הוא לא עוד ילד מושפע בן 24 שחזר לפני שבועיים מדרום אמריקה. כנראה שהשילוב בין מועדון הבארבי שלא בדיוק נחשב לנקודת אור מובהקת בסצנת הלילה לבין הניסיון בן ה- 8 שנים של המפיק, היא הסיבה להצלחת האירוע שענה על כל ציפיות קהל הבליינים ובעיקר שלנו.