לכל אחד מאיתנו בגיל העשרה היה את הבר הזה שחלם להיכנס אליו כשיהיה גדול. בשבילי זה היה הברשבסקי באזור התעשייה הישן של ראשון לציון. ב-20 השנים האחרונות הכל השתנה באזור הבילוי: שבילי האספלט הפכו לרובע ניו-יורקי, במקום בני הנוער השתויים מסתובבים שם כוחות שיטור ופיקוח והמוסכים המטונפים התחלפו באין ספור מסעדות וברים שמושכים מדי סוף שבוע אלפי לקוחות. הדבר היחידי שנותר משנות ה-90 המאוחרות הוא תמונת הבליינים הישובים על אדן החלון של אותו הבר, כשהם אוחזים בסיגריה או בירה ביד מידי יום שלישי. הגיע הזמן להריץ את מחוגי השעון לאחור ולהגשים את אותה הפנטזיה מימי הריטלין בבית הספר.
אנחנו נכנסים פנימה ומתגלה לפנינו בר די שומם עם רחבה שעדיין עומדת ריקה, האם זה הבר המהולל עליו חלמנו? קצת אחרי שממשיכים לעבר עמדת הדיג'יי נגלה בפנינו הקסם בצד שמאל: בר ענק, מפוצץ בבליינים הישובים סביב הדלפק והשולחנות הפזורים מאחור. דווקא אותו חלום לשבת על החלון מתגלה כאלטרנטיבה רגועה לצפיפות עבור האנשים שהחליטו להגיע מאוחר ולא מספיק שיכורים כדי להיכנס לרחבה.
קליקת בליינים בסביבות ה-25 לחייהם, מה שאומר שבילוי באמצע השבוע הוא חלק מרשימת המטלות הנחוצות למען אורח חיים בריא עבורם. רובם מאזור השפלה, למדו יחד, חולקים חברים משותפים, מכירים מהצבא, מהמכללה, מחדר הכושר או סתם התערבבו על איזה צ'ייסר בפלירט שנמשך לרחבה.
ערב שלישי בברשבסקי עומד על ליין של מוזיקה שחורה שנשען כבר 4 שנים ונולד בטעות על ידי שתי חברות שנישאו ממש לאחרונה והחליטו להעביר את שרביט הקצב לזוג צעירים מקומיים שמצליח בחודש האחרון לדחוס מספר רב של מבלים הנעמדים על הרגליים בצפיפות חריפה. הדיג'יי (אורן ספייק) מביא פלייליסט שמתאים לוייב של הערב: מוזיקת היפ הופ שמתחילה מ-"Humble" של קנדריק לאמאר ו-"Get Low" של ליל ג'ון מתחלפת ללהיטי הרגע כמו "Despacito". בהמשך חוזרים לעבר הלא רחוק עם שירים כמו "Dance" של ביג שון ו-"Black and Yellow" של וויז קאליפה.
ציור מוזר של לוויתן חצוי לשניים, וילונות טרקלין ישנים כמו אלו של סבתא שלי במטבח, פעמון שנתלה לפני עשור על התקרה ומנורות צבעוניות פשוטות ורחוקות,כל אלה רכיבים תפאורה שמסרבת להתאים את עצמה לטרנדים המאוסים, ויחד עם קהל הבליינים נאמן נשמר סוד ההצלחה בדאון טאון של ראשון לציון, סוד שמנסה להתרחק מהפנסיה וכנראה יהיה רלוונטי ל-20 שנים נוספות, לפחות בימי שלישי.
חיי הלילה בישראל משנים צורה בלי סוף. ההחלטה לא ללכת עם הזרם יכולה להיראות כמו חוסר השקעה, אבל בשנת 2017 להישמר מקצב הבילויים שיחצ"נים צעירים וחסרי מושג מנסים לבנות, זו לא פחות מהחלטה מבורכת. הברשבסקי הוא סוג של שריד מחיי לילה שפעם היו פה, בלי חלומות להפוך לדבר החם, זה מה שהוא והכי טוב ככה. המון גרוב, עיצוב מיושן, קצב טוב, בר מפורק, המון שתייה ולרקוד, גם אם זה אמצע השבוע. איך אנחנו מסכמים את חלום הילדות? כמו כל חלום טוב, אנחנו מתעוררים ומנסים להיזכר מה היה (ולצאת מההאנג אובר).
צ'ייסר ג'יימסון 18 ₪ / צ'ייסר עראק 16 ₪ / מנה קטל וואן 36 ₪ / חצי גולדסטאר מהחבית 29 ₪ / בקבוק מים 12 ₪
