מאור כהן יכול להיות אחלה שף. במיוחד כשהבסיס לאפייה שלו הם חברי "זקני צפת" תום מוכיח ויובל קיינר, פיזור כמות נאה של דיסטורשן מאת תמיר שקולניק והדובדבן שבקצפת בדמות שיתוף פעולה יוצא דופן עם דיג'יי Mesh, הלא הוא מישר כהן. כבר לפני שהם מתחילים לנגן, בא ללקק את האצבעות.
עדיפים בצעקה שיכורה
"ישראלים/פעולה/סקס" נוסדו בשנת 2005. עד 2008 לא יכלו חובבי הלהקה להשיג את האלבום הראשון שלהם "מלכי המין" בחנויות התקליטים בגלל הסיבה הפשוטה שהוא נמכר רק בהופעות. ההחלטה הזו מראה הרבה על אופיו של ההרכב ובעיקר מדגישה את חיבתם לנגינה חיה. בהאזנה ראשונית לאלבום החדש, "פקס רומנה", זה עוד יותר מורגש. הרוקנ'רול המחוספס לא עובר טוב אל תוך האוזן בהפקה המהודקת, מילים רפטטיביות גורמות לך לרצות לשמוע אותן בצעקה שיכורה ולא בהקלטה מבושמת קלות.
c.jpg)
c.jpg)
אי לכך ובהתאם לזאת, התכנס הקהל (הדל, מסיבה לא מובנת) במרתף המוכר והמתאים של הלבונטין 7 התל אביבי, והמתין למנת הכסאח שלו. זו לא איחרה לבוא, במיוחד כשכבר בשיר הראשון גיטרות מונפות אל על וסיגריות מוצתות בחלל הצפוף.
שותים כמו מטורפים, צוחקים על שטויות ומדי פעם יש סולו גיטרה
"ישראלים/פעולה/סקס" מקפידים על אווירת הקומדיה המוכרת והמזוהה עם נוכחותו של מאור כהן. בכל מקום שרק אפשר נזרקת בדיחה, אם בקול רם או בחיוך בין המופיעים. דבר אחד בטוח בתוך הבלגאן המוזיקלי הזה - הם נהנים לעשות אותו. לאט ובזהירות הצופים מתקרבים לבמה ומשתפים פעולה עם הקטעים המצחיקים של כהן וחבריו ולשנייה זה מרגיש כאילו אתה יושב עם החבר'ה שלך באיזה פאב, שותים כמו מטורפים, צוחקים על שטויות ומדי פעם יש סולו גיטרה. ותמיר שקולניק, שיהיה בריא, גיטריסט רוקנ'רול שהבלוז זורם בדמו, דופק כמה וכמה כאלה ישר לתוך הנקבים שבגוף.
c.jpg)
c.jpg)
האוירה הזו נשמרת כמעט לכל אורך ההופעה, מלבד הקטעים בהם עולה דיג'יי Mesh הנהדר ומראה לרוקיסטים מרימי הגבות ושונאי האלקטרוניקה שלאהוב סקרצ'ינג עם רוקנ'רול זה כמו לאהוב את ליידי גאגא - אף אחד לא יודה שהוא אוהב את זה, כי זה לא נחשב מגניב, אבל לבד במכונית שמים פול ווליום ונהנים בטירוף.
הרוב נשמע כמו ג'ם סשן אחד גדול
בדיוק בקטעים האלה, של שילובי הסגנונות, מצליחים "ישראלים/פעולה/סקס" לשבור את מחסום האלבום השני. אם ב"מלכי המין" קיבלנו מנה הגונה של רוק בסיסי ומוצלח, אך חוזר על עצמו, ב"פקס רומנה" ובעיקר בשירים שמבוצעים לייב מתוכו ("VV", "עיני חתול", "משהו רע"), רואים את ההתקדמות המוזיקלית של הלהקה. אמנם עדיין הרוב נשמע כמו ג'ם סשן אחד גדול, אבל פה ושם נשמעות הברקות שלא נכחו בסיבוב הקודם. אפקטים של בס, קלידים ראוותניים, יותר ליריקה ופחות "יאללה חבר'ה, בואו ננגן, בסוף יצא מזה משהו מגניב".
c.jpg)
c.jpg)
בקטגוריית ה"ניים דרופינג", ההשוואה הכי מובהקת היא ל"פליימינג ליפס", לעיתים עם שירה אלביסית, ובעיקר דברים שפשוט לא עושים פה היום. גם מבחינה בימתית וגם מבחינת כתיבה, "ישראלים/פעולה/סקס" מפגיזים בכמות הגונה של רוק טהור בנגיעות עכשוויות (דיג'יי Mesh גאון, כבר ציינו?) ורלוונטיות מתמיד. נרשמו אפילו דקות ארוכות של קרחאנה, כאשר כהן ושקולניק הורידו מעליהם את הגיטרות וקפצו לרקוד עם הקהל, שנשאר עם חטיבת הקצב בלבד - בס-תופים-סקרצ'ינג, והגיטרות נחו לטובת האתנחתא המוצלחת.
חאפלת גיטרות ישראלית זה טוב ואף מומלץ
ציניקנים יאמרו שמדובר בסוג של דאחקה אחת גדולה, אבל בסופו של יום, "ישראלים/פעולה/סקס" הם הרכב מחושב ומדויק שפשוט נהנה ממה שהוא עושה - ולכן זה נשמע ונראה כל כך טבעי, על סף ההזוי. את ההופעה הם מסיימים עם קאבר לזיזי טופ, שסוגר הרמטית את ההנחה שהפכה לעובדה - חאפלת גיטרות ישראלית זה טוב ואף מומלץ.
במיוחד כשמנחי הערב יצאו מ"זקני צפת" האלמותית, והראשי ביניהם מזיז את האגן בטירוף ונקרע מצחוק בכל פעם שמביאים לו בירה אחרת. זה כיף טהור, בלי יותר מדי רצינות על פני השטח ועם הרבה ישראלים והרבה פעולה. בעניין הסקס, תנו להם קודם לסיים את הבירות על הבמה. אולי אחרי זה.
c.jpg)
c.jpg)