ההפתעה הכי גדולה שקרתה בהופעה של אזיליה בנקס בתל אביב היא עצם קיומה. מודה ומתוודה - אפילו בזמן מופע החימום החביב של עדי אולמנסקי היו לי עדיין ספקות האם מיס בנקס תעלה בסופו של דבר לבמה. לשם שינוי לא היה מדובר בתנועת ה-BDS, זה גם לא הביטול הקודם של הופעתה בישראל, בנקס היא פשוט אישיות בלתי צפויה בעליל. צעירה מוכשרת ופרובוקטיבית שנדמה כי תעשה הכל כדי לשים לעצמה רגל בהמשך הקריירה. כמובן שהפרובוקטיביות של בנקס הביאה לכך שמועדון "הבארבי" היה מלא כמעט לגמרי, הקהל היה צעיר במיוחד והתחלק לשתי קבוצות קלות לאבחנה - מעריצים מושבעים ואנשים שעוקבים אחריה בטוויטר. המשותף לכולם? הציפייה לפרק את המקום כשיגיע הלהיט הגדול שלה "212".
לצערם של מעריצי הטוויטר של אזיליה, אתמול בערב לא הייתה שום שערורייה. נאדה. אפילו לא עקיצה קטנה. מה שכן, כאשר אזיליה עולה לבמה באיחור אופנתי, מתלווים אליה לא רק דיג׳יי רוצח, מתופף נפלא ושני רקדנים הורסים שעושים ווגינג (vouging) אלא גם מאבטח דמוי דלת כניסה לקניון. ללא ספק סצנה שתיזכר בקרב חובבי ההופעות בישראל. אז עם טופ פרנזים שחור, מכנסיים שקופים וכפפות מוזהבות ארוכות, בנקס פותחת ללא הקדמות מיותרות בקטע "Chi Chi" - תצוגה של פלואו מושלם, ביט שנע בין הקליט והמפחיד ובעיקר הרבה מאוד בטחון עצמי. הרבה זמן לא נתקלתי בקהל כל כך נלהב לקבל אמן, לא מדובר רק בהייפ תקשורתי. בנקס, למרות שהיא בסך הכל בת 26, כבר מסומנת כאישיות יוצאת דופן. נכון, היא לא הראפרית היחידה שגדלה בהארלם בסביבה ענייה וקשה, אבל יש בה שילוב נדיר של תחכום ופשטות.
דוגמה טובה לכך אפשר לקבל בקטע "Heavy Metal and Reflective" מתוך אלבום הבכורה שלה - אין בו את אווירת הקלאב הרגילה של אזיליה, למעשה הוא שיר פשוט שתוקף את המאזין עם ביט אגרסיבי וריף טורדני אבל משהו בו עובד. בנקס יודעת למנן את עצמה, היא צווחת יותר מפעם אחת במגפון בהופעה שגם ככה בוחנת את גבולות עור התוף אבל מיד לאחר מכן היא מפליאה בביצוע אקפלה לקטע "Blue Skies" שנשמע כל כך פגיע ועדין עד שהקהל מריע לא פחות. נראה שיש בה עדיין את הילדה הצעירה שחלמה להיות כוכבת טלוויזיה, כשלה הכי רוצה לרצות.
מוזיקלית בנקס היא הכלאת ז׳אנרים בלתי נגמרת. הכי קל להגדיר אותה כראפרית שמשתמשת במוזיקה אלקטרונית (שוב, "212" הוא דוגמה מצוינת) אבל גם בתוך הסגנונות האלה - ראפ ואלקטרוניקה, בנקס מתפרשת על כל המפה. גריינד, דיפ האוס, יורו טראש, edm - בנקס יודעת לטוות את המילים שלה סביב כל ביט שתתנו לה מה שהופך אותה לראפרית מוצלחת ממש. לא פחות טובה מקארדי בי שכובשת בימים אלה את העולם. זה בא לידי ביטוי גם בהופעה בה היא עוברת בין הדאנס ה"פשוט" של "Chasin Time" ובין "Young Rapunxel" המבולגן והסינגל החדש הרגיש והמצוין "Anna Wintour". ההופעה היא נסיעה קצרה וכאוטית בעולמה הפנימי של בנקס אבל אי אפשר להכחיש שזאת נסיעה מהנה במיוחד.
נחזור לרגע לשני הרקדנים המושלמים שליוו את בנקס על הבמה - לא מדובר כאן רק בהיפוך מגדרי בין ראפר שמלווה בנשים שעושות טוורקינג לאישה שמפעילה גברים; בנקס שמאז ומעולם הרגישה אאוטסיידרית, אימצה ואומצה על ידי הקהילה הלהט"בקית (כמובן שגם כאן היו סכסוכים במהלך הדרך) ומגדירה את הסרט התיעודי "פריז בוערת" שעוסק בקבוצה של טרנסג׳נדריות אפרו אמריקניות, כהשפעה גדולה על הקריירה שלה. המיניות שלה לא באה למכור כלום, היא באה להתריס.
