שיהיה

רק לפני יומיים כתבתי כאן שג'ון לנון הוא כותב המוזיקה הפופולארית הטוב בהיסטוריה, בעקבות הופעת המחווה שארגנו לו בפסטיבל הביטלס בחולון. אמש, בהופעה של להקת המג'יקל מיסטרי טור עם שלל אורחים, שחתמה את הפסטיבל, ראיתי שגם את המוזיקה הכי טובה בעולם אפשר לעשות בצורה משעממת.

"ארטיק" היו נפלאים, ה"מג'יקל מיסטרי טור" פחות

זה לא שהמג'יקל מיסטרי טור (להלן: ממ"ט) לא נאמנים למקור. להפך, הם יותר מדי מנסים להתחקות אחר המקור, ובכך מאבדים מהרעננות ומהייחודיות שבלב אותה להקה נהדרת שהתפרקה לפני ארבעים שנה. במילים אחרות, בשביל לשמוע חיקוי אחד לאחד של הביטלס אני לא צריך להרחיק לחולון, אני יכול לשמוע את הדיסקים של ארבעת המופלאים בבית.

ולא שלא היו רגעים קסומים בהופעה. להקת הילדים הנפלאה מבית הספר למוזיקה "ארטיק" ביהוד פתחו את הופעת החימום עם Taxman של ג'ורג' הריסון ועם Helter Skelter המטורף מהאלבום הלבן. אי אפשר שלא להתרגש כשרואים ילד בגובה מטר ועשרה קופץ בהתלהבות למילות שיר שספק גדול אם הוא מבין את המילים שלו, או מכיר את סיפורו של צ'רלס מנסון, שהושפע ממנו.

גבע אלון עושה ניל יאנג

עוד היילייט של ההופעה היה גבע אלון שהגיח לבמה לפני ממ"ט והופיע לבד עם גיטרה אקוסטית. אלון גרם ל-Across The Universe ו-Something להישמע כמו שירים של ניל יאנג עם הפלצט וסגנון הפריטה המוכר של יאנג על הגיטרה.

ואז עלו ה"מג'יקל מיסטרי טור" (ממ"ט). הם ביצעו את Here Comes the Sun, את Come Together ו-Oh Darling מתוך אבי רואד ולא שכחו את הבלדה על ג'ון ויוקו בלי להחמיץ אף תו או להוסיף אמירה מקורית. נו טוב, זה השטאנץ שעוזר להם למלא את הבארבי כמה פעמים בשנה. יהלי סובול שהצטרף אליהם ל-For You Blue, How ו-I've Got A Feeling לא הוסיף הרבה ונראה בעצמו די מנומנם מהנוכחות של עצמו.

עידן אלתרמן מוסיף חן והומור

עידן אלתרמן, שרחוק מלהיות מוזיקאי מלידה, דווקא הוסיף הרבה הומור וחן בביצועים ל- All Things Must Pass מתוך אלבום הסולו הראשון של ג'ורג' האריסון ול- The Long And Winding Road. אלתרמן סיים את הסט שלו בדואט עם דניאלה ספקטור (הדבר הכי יפה בערב, גם הדואט וגם הזמרת) ל-Two Of Us. ספקטור המהממת הצטרפה לממ"ט לביצוע הרמוני של Because, ששוב, לא במפתיע, לא הוסיף במאום על המקור חוץ מקולה הנשי של ספקטור.

הטור-דה-פורס של הערב היו ארבעת השירים של מאור כהן (שלא הסכים שיציגו אותו ופשוט עלה לבמה תוך כדי הכרזה: "אני כבר פה"). כהן הזכיר לנו שהוא לא רק קומיקאי גדול מ"ארץ נהדרת" אלא גם אחד ממבצעי הרוק הגדולים שיש לנו. הוא שפך את הלב ב-Don't Let Me Down ("אל תבאסו אותי"), נתן בראש ב-One after 909, שיעשע ב-I me Mine וכמעט גרם לקהל המנומנם בחולון לרקוד ב-She Came in Through the Bathroom Window. רק כמעט.

אפרת גוש יורדת לקהל

את הערב חתמה אפרת גוש (שהחליפה ממש ברגע האחרון את דנה ברגר, שחלתה) עם ביצוע אנרגטי  ל-Get Back ומיד אחרי הציגה את האנטיתזה עם ביצוע מרגש לשיר הנוגה Let it Be תוך כדי שהיא יורדת לשיר עם הקהל א-לה שלמה ארצי בקיסריה.

אפרת גוש אגב היא היחידה מבין האורחים המוזיקליים שנסלח לה על כך שהיא שרה את כל השירים תוך כדי שהיא קוראת את המילים מדף. האם זה כל כך קשה ללמוד את המילים בעל-פה להופעה שאתה משתתף בה? איפה המקצוענות שלכם? קשה לי להאמין שפול מקרטני היה מגיע לערב מחווה ל"זקני צפת" וקורא את המילים של "שישי שבת" מתוך דף.

כל מה שאתם צריכים זה אהבה

את ההופעה חתמו כל המשתתפים בשירת All You Need Is Love רגע לפני שממ"ט חזרו להדרן עם ביצוע אחד לאחד של מחרוזת הסיום של האלבום Abbey Road, שסיים למעשה את כל פועלה של הלהקה הזאת. שללא ספק עוד יהיו לה הרבה ערבי מחווה שכאלה. ובצדק.